ח"כ איתן כבל
ח"כ איתן כבלצילום: TPS

ח"כ לשעבר איתן כבל, אחד מבכירי מפלגת העבודה בעבר ומי שאולי שילם את המחיר הכבד ביותר לפני הבחירות האחרונות, מסתכל בעיניים כלות על מה שנותר מביתו הפוליטי.

"ב-11 בינואר ב-2019 עמדתי על בימת ועידת מפלגת העבודה וקראתי לאבי גבאי לזוז הצידה. לנסות לייצר מצב פוליטי אחר במפלגת העבודה כי סברתי שאנחנו הולכים בקושי לעבור את אחוז החסימה. לצערי, למרות שכל חברי הכנסת ידעו ולכן הם גם שותפים מלאים לתהליך הזה, הם העדיפו את האינטרס האישי על התנועתי. אף אחד לא נתן לי גיבוי במהלך הזה ואף שילמתי עליו מחיר אישי. בבחירות מפלגת העבודה קיבלה 6 מנדטים ואותו 'לילה מסריח' לא הפתיע אותי. כעת הוא מנסה לקבוע מתי ואיך יהיו בחירות. הוא עושה במפלגה כבתוך שלו ואין פוצה פה ומצפצף", אומר כבל בראיון לערוץ 7.

יש הזדמנות פז לתקן, אחת שאף אחד לא האמין שתהיה. מה עכשיו צריכה המפלגה לעשות?

"קודם כל, לא תמיד כשעושים מועד ב' מקבלים ציון טוב יותר ממועד א'. אין לי שמץ של מושג נכון לרגע זה מה לעשות. המצב מבלבל גם אותי. שאלת השאלות היא לא רק מי יעמוד בראשנו אלא בעיקר מה הדרך שלנו? מדוע אנחנו פעם אחר פעם חוטפים את המכות? זה לא קשור לעובדה שאנחנו מחליפים את יו"ר המפלגה תדיר".

"כמעט מאז 1977 לא שאלנו לעומק את השאלות האלה כלפי עצמנו פנימה. במקום לעשות את זה עכשיו, שוב עסוקים בפרוצדורה ולא במהות. אני עצמי שואל, כי יש מי שדוחק בי להתמודד על ראשות המפלגה, על מה אני נאבק או נלחם. יש כאן שאלות משמעותיות. יש חלקים במפלגה שחושבים שצריך לרוץ עם מרצ, אחרים חושבים שדווקא נכון לרוץ עם כחול לבן. אין לי בהכרח תשובה טובה לשאלות האלה ברגע זה".

אתה רואה את עצמך לוקח חלק בתהליך התיקון?

"אני לא באמת יודע לענות, עד שאקבע אם נראה לי שהבית הזה הוא בר תיקון. נניח שנתנו עוד מכת חשמל וקיבלנו עשרה מנדטים בבחירות. השאלה היא מה עושים איתם. האם נגזר עלינו סופית לא להיות אלטרנטיבה? במקום כזה לא מעניין אותי להיות".

אם יבוא נניח אהוד ברק או אולי אפילו אהוד אולמרט לעמוד בראשות העבודה, זה ישנה משהו?

"ממש לא. אנחנו כבר 40 שנים עוסקים בשמות, כולל עם אבי גבאי. היחיד שבעצם הצליח להביא לנו את התוצאה הטובה ביותר הוא זה שבכלל גדל בתוך הבית - יצחק הרצוג. מעבר לכך, כמעט כולם כשלו כישלון גדול. אומרים, בואו נביא גנרל. ראינו את כחול לבן שהביאו גנרלים אבל הם לא הצליחו להביא קולות שיביאו לשינוי במאזן הגושי - ואני אומר זאת בכאב גדול".

ועם כל הביקורת והתהיות, אתה הרי לא באמת רוצה לראות את מפלגת העבודה נעלמת.

"חד משמעית, יותר מכל אחד אחר וודאי אלה שכיום ברשימה. אני הותיק ביותר בחבורה, שלא עזב את המפלגה ואפילו לא ליום אחד. יכולתי לפני הבחירות האחרונות לפרק את מפלגת העבודה והיתה לי תמיכה של שליש מהחברים. כמעט ולא היתה מפלגה שלא פנתה אלי שאהיה חלק ממנה. בשורה התחתונה נשארתי בביתי שלי. זה המקום הכי יקר וחשוב לי, אבל השאלה היא אם הוא עדיין באמת בית שאפשר לדור בו".