ריב העוגות – סיפור לילדים

"הכוכב של סעודת שבועות", אמרה אמא לליבי אחרי שהכניסה לתנור את פשטידת הפטריות, "תהיה עוגת הביסקוויטים שנכין יחד".

אסתי רמתי , ג' בסיון תשע"ט

ריב העוגות
ריב העוגות
איור: עדי דוד

"יש!" קראה ליבי ורצה להוציא ממגירת המטבח את מחברת המתכונים של אמא, "אני אבדוק אם אני זוכרת את המתכון. בשנה שעברה זה היה יאמי נאמי! ביסקוויטים טבולים בחלב, עליהם קרם גבינה שערבבנו בקערה עם פודינג, ובסוף קצפת. נכון?" אמא אישרה, וליבי עזרה לה לערבב ולמרוח, עד שבסופו של דבר תבנית עם עוגה שטוחה ולבנה ישבה לה במקרר וחיכתה לחג.

ערב החג הגיע. ליבי בדיוק סיימה לבחור סרט שיתאים לשמלה הלבנה כשהדודים מעתלית דפקו בדלת. דודה דבורל'ה נכנסה אל המטבח בהתלהבות ובידיה ארגז גדול. "כבר סיפרתי לכם שאני עושה קורס קונדיטוריה? הבאתי לכם מתנה מהממת. עוגת גבינה-רום-צימוקים עם שברי בצק פריך וזיגוג קוקוס מבריק מלמעלה! במיוחד לחג השבועות".

ליבי הציצה פנימה לתוך הארגז. "וואו! יש כאן איזה חמש שכבות!"

"עשר", תיקנה הדודה.

"והיא כל כך יפה!"

"וגם טעימה", הוסיפה הדודה.

"גם אנחנו הכנו עוגה", אמרה ליבי, אבל בלב היא הבינה שהעוגה של דודה דבורל'ה הרבה יותר שווה.

לא עברו עשר דקות והזוג הצעיר מירושלים עמד בפתח. "הנה האחיינית האהובה עליי!" קראה הדודה ורד, אחותה הקטנה של אמא. היא הרימה את ליבי ולחשה לה באוזן: "את רוצה לשמוע סוד? הבאנו הפתעה".

הדוד יעקב, בעלה של ורד, נכנס לבית בחיוך כשהוא אוחז מגש שעליו מונחת באלגנטיות עוגה לבנה-ורדרדה. ליבי הביטה בהתפעלות מבעד למכסה השקוף. פרוסות התותים שסודרו בעיגולים סביב פירורי הבצק הקטנים נצנצו ושיוו לעוגה מראה של כלנית פורחת אחרי הגשם. "זה המתכון המסורתי של סבתא שלי", הסביר יעקב, "עוגת מוס גבינה ותותים שלא טעמתם כמותה בחיים. באחריות". "היא מהממת!" אמרה ליבי, וחשבה בלב כבד על עוגת הביסקוויטים הפשוטה שישבה במקרר.

ליבי ואורי, בן הדוד הגדול, קישטו את הבית בירק כשסבא וסבתא נכנסו עם קופסת קרטון מהודרת. "שלום סבתא, זו לא במקרה עוגת גבינה, נכון?" שאלה ליבי בחשש. "שלום גם לך, חמודה! במקרה זו דווקא כן עוגת גבינה. ולא סתם עוגה: עוגה בהזמנה אישית מהמאפייה היוקרתית ביותר בחיפה! עוגת גבינה וקרמל עם פחזניות גבינה קטנות ודובדבני אמרנה. בואי תראי!"

ליבי הציצה לתוך הקופסה, וראתה את יצירת האומנות המפוארת שסבתא הביאה. באמת עדיף שעוגת הביסקוויטים תתחבא במקרר וזהו.

בתום סעודת החג אמר אבא: "נראה שהתברכנו השנה בעוגות גבינה! אני מציע שנגיש עוגה אחת כעת, ואת השאר בקידוש של הבוקר". "נגיש את העוגה שלי הערב", הציעה דודה דבורל'ה, "היא הכי גבוהה ומושקעת". "את אומרת את זה רק מפני שלא טעמת את עוגת המוס של סבתא שלי", אמר דוד יעקב, "היא הכי מרעננת ופירותית שיש". "העוגה שאני הבאתי", התערבה סבתא, "היא פשוט יוצאת מגדר הרגיל! ברור שהיא צריכה לעטר את שולחן החג!"

אבל לפני שהוויכוח הספיק להתלהט, אורי פנה לליבי. "מה, לא הכנתם עוגת ביסקוויטים כמו בשנה שעברה?" הוא שאל באכזבה, ורוני אחותו הנהנה בהסכמה. "נראה שיש לנו מנצחת!" אמר אבא, "עוגת הביסקוויטים של ליבי! וזה בדיוק מתאים לחג השבועות".

"באמת? למה?" התפלאו הנוכחים.

"מכירים את הסיפור על ריב ההרים? כל הר רצה שעליו תינתן התורה, כולם התפארו בגובהם וביופיָם, ודווקא הר סיני העניו ששתק - זכה בכבוד הגדול". מסתבר שהכנתי עוגת ענווה, חשבה לעצמה ליבי בשביעות רצון, וראתה איך פרוסות העוגה שלה מתחסלות במהירות מהצלחות.