מדינה של מציאות בהמתנה

פיזור הכנסת והקדמת הבחירות העמידו את מערכת החינוך מול שוקת שבורה, עם תהליכים תקועים ותקציבים לא מאושרים.

עפרה לקס , ג' בסיון תשע"ט

מדינה של מציאות בהמתנה-ערוץ 7
אילוסטרציה (למצולמים אין קשר לכתבה)
צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90

כל יום שעובר מאז שהכנסת החליטה לפזר את עצמה מגלה פיסה נוספת מתמונת הכאוס שהותירה אחריה ההחלטה. חוקים רבים מוקפאים, חוקים אחרים, שהיו אמורים להמשיך בקידומם מהמקום שבו פסק התהליך בכנסת הקודמת, יישמטו לגמרי מספר החוקים, ואפילו חוקים שעברו בקריאה שלישית ייתקעו. יעברו עוד שישה חודשים לפחות עד שיתוקנו תקנות שיתרגמו אותם למעשה, והשר האמון על התחום יתיישב ויקדם את הנושא. בינתיים משרדי הממשלה עצמם יפעלו מכוח האינרציה. כוח אדם חדש לא יגויס, גם ביחידות של אכיפה או רווחה שמשוועות לו. כפי הנראה גם תקציב המדינה לשנה האזרחית הבאה לא יאושר בזמן, והמשרדים יתנהלו לפי התקציב הקיים, בלי יכולת להוסיף או לגרוע לפי צורכי השטח.

אחת הסוגיות הקריטיות היא פתיחת שנת הלימודים תש"פ וניהולה. הורים רבים אומנם חושבים שהחופשה הגדולה ארוכה מדי, אולם במונחים של העברות תקציב, מכרזים והתארגנות של מערכות גדולות מדובר במעט מאוד זמן, במיוחד כשמחצית התקופה היא חודש אוגוסט, זמן שבו משרדי הממשלה והרשויות המקומיות עובדים באופן חלקי בלבד. לא מעט סוגיות הנוגעות לשנת הלימודים הבאה זקוקות לתשומת לב מיידית של שר החינוך, תפקיד שלפחות נכון לשבוע זה נמצא בידי בנימין נתניהו. השאלה היא עד כמה יתפנה אליהן בעת ניהול קמפיין בחירות.

הנושא המיידי וכבד המשקל ביותר הוא הצהרונים. מי שילדיו לומדים בגן עירייה או בבית הספר היסודי עד כיתה ג', נהנה מצהרונים מסובסדים ומפוקחים על ידי מדינת ישראל. החלטת הממשלה שעברה לפני שלוש שנים הפכה את השירות הזה, שעד אז קרע להורים את הכיס, לאפשרות סבירה לכל משפחה. אם לא ייעשה מעשה, בשנת הלימודים תש"פ לא יהיו צהרונים. עשרות אלפי הורים יצטרכו לפנות לפתרונות פרטיים, יקרים יותר ולעיתים טובים פחות. ואלה שאין להם? ובכן, לשאלה הזאת אין מענה.

מי שנמצא בחזית המאבק הוא העיריות והמועצות האזוריות. בפועל הן אלה שמפעילות את הצהרונים. מבחינתן, שנת הלימודים נמצאת מעבר לפינה וחייבים לשבת ולפתור את הסוגיה. לפני כמה ימים שלח מרכז השלטון המקומי מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו מפורטות הסוגיות שיש לטפל בהן באופן מיידי. כך למשל מבקש המרכז מנתניהו "לפעול בדחיפות לשריון התקציב, שכן החלטת הממשלה לתקצוב מסתיימת בשנת הלימודים הנוכחית". עוד מפורט במכתב כי לכלל הרשויות בדרגות סוציו-אקונומיות 4 עד 10 אין תקציב כלל, "משמעות הדבר שההורים יישאו במלוא עלות הצהרון".

הבעיה בנושא הזה היא החמורה ביותר, שכן היא תלויה בהחלטת ממשלה שפג תוקפה ויש לחדש אותה. רק השבוע שלח המשנה ליועמ"ש רז נזרי מכתב נוסף לנבחרי הציבור, ובו הוא מתרה בהם שלא לקבל החלטות מרחיקות לכת, יקרות או משנות מדיניות, מכיוון שזו ממשלת מעבר. ואולם הממשלה היא שנדרשת לקבל את ההחלטה. אחר כך אפשר יהיה להחליט על סכום ולהעביר את התקציב.

אין ביטוח

בשלטון המקומי מצביעים על עוד נקודה שצריך לטפל בה בדחיפות, סעיף כמעט לא מורגש בתשלומי ההורים. לא מורגש, עד שתלמיד נזקק לשירות רפואי. הכוונה היא לסעיף ביטוח תאונות אישיות. תלמידי ישראל מבוטחים בביטוח אשר מכסה את הפעילות שלהם לאורך כל השנה. החוק קובע כי כל הרשויות צריכות לבטח את התלמידים באמצעות זכיין אחד, משותף לכולם, שיבטיח מחיר נמוך ואחיד לכל התלמידים. באופן הזה בוטחו בשלוש השנים האחרונות יותר משני מיליון ו-300 אלף תלמידים במחיר אחיד של 49 שקלים בשנה. דא עקא שבדיוק עכשיו פקע תוקפו של המכרז הארצי והחוק אינו מאפשר להאריך אותו. כדי שתהיה אפשרות לבטח את התלמידים גם בשנת תש"פ נדרשת החלטה של שר החינוך, שהוא כזכור נתניהו. אחרי החלטת השר על גובה דמי הביטוח נדרש אשרור בוועדת החינוך של הכנסת, ורק אחר כך ייצא מכרז. מרכז השלטון המקומי ביקש מנתניהו לטפל גם בזה.

הסעיף השלישי במכתב של המרכז נוגע לבינוי כיתות הלימוד. 14 רשויות חתמו על הסכמי גג שבמסגרתם ייבנו כ-160 אלף יחידות דיור. ברבים מהמקומות הבנייה בעיצומה. לכל אלה יש לתת מענה בדמות כיתות גן ובית ספר. משרד החינוך שחרר תקציב של כ-1,700 כיתות והיה אמור לקבל תקציב ולאפשר לרשויות לבנות יותר מ-1,600 כיתות עד שנת הלימודים תשפ"א. בסוגיה הזאת קיימת החלטת ממשלה תקפה ואין צורך לחדש אותה, אולם יש צורך לחדש את התקציב שניתן מראש לחמש שנים ונגמר ב-2019.

בניית כיתות לימוד כרוכה בתכנון הנדסי, בהוצאת מכרזים ובזמן בנייה. החשש הוא שבשנת הלימודים שתתחיל בספטמבר 2020 אלפי ילדים יצטרכו לנסוע לשכונות מרוחקות כדי ללמוד, וגם זה רק אם בתי הספר המרוחקים יוכלו לאכלס אותם. אם לא, נראה שינוע של מבנים יבילים ופתרונות זמניים אחרים שאינם מיטיבים עם האקלים הלימודי.

עו"ד אייל באום, יו"ר פורום ועדי ההורים היישוביים, מסביר שלא מדובר רק בצהרונים אלא גם בפרויקט השאלת ספרים שדורש המשך תקצוב של הממשלה. "אנחנו, כמו כל אזרחי ישראל, עומדים בתדהמה מול המצב החדש, בוחנים אותו וסוברים שמי שיושב שם למעלה, במקום קבלת ההחלטות, אמור לתת את הפתרון", הוא אומר.

באום עדיין לא יודע איך זה יקרה, אבל הוא לא מתכוון שהעלויות, במיוחד של הצהרונים, יושתו על הכתפיים הצרות, כהגדרתו, של ההורים. "אנחנו מבינים שגם במשרד האוצר והחינוך יודעים שיש בעיה, ולכן אנחנו ממתינים לראות מה יעשו. מעכשיו ועד הראשון בספטמבר יש עוד כמה חודשים טובים". הוא מאמין שהדברים יסתדרו על הצד הטוב. "הדברים דינמיים, אני מאמין שעוד יוציאו שפן מהכובע".

דרושה: ועדת חינוך זמנית

מי שאינו משוכנע שהדברים יגיעו לפתרונם כל כך מהר הוא יו"ר ועדת החינוך של הכנסת היוצאת, ח"כ יעקב מרגי. חלק גדול מן ההחלטות צריכות לקבל את אישורה של הוועדה שבראשה הוא עמד בכנסת ה-20. כרגע מתפקדות בכנסת שלוש ועדות בלבד: הוועדה המסדרת, שהיא מעין ועדת כנסת, העוסקת בעניינים פרוצדורליים, ועדת חוץ וביטחון זמנית וועדת כספים זמנית שבלעדיהן אי אפשר לקיים מדינה. מרגי משוכנע ששנת הלימודים הבאה עלינו לטובה תיפתח בחריקות. עד כמה הן יהיו צורמות? זה תלוי ביו"ר הכנסת ובנכונותו להקים גם ועדת חינוך זמנית שתדון ותאשר את הדרוש אישור.

"פניתי אליו אבל עדיין לא קיבלתי תשובה. אם תלמידי ישראל לא יבוטחו, הם יהיו חשופים לפגיעות. אני לא מדבר על סוגיות כמו טיולים וסל תרבות שזה לא ייהרג ובל יעבור, אבל גם זה לא יהיה", מציין מרגי ומסביר שכל תשלומי ההורים צריכים לעבור אישור של הוועדה ורק אחר כך ניתן לגבות אותם. משמעותן של בחירות שיתקיימו באמצע ספטמבר היא שהגבייה תתאחר בחודשים אחדים וכך גם הטיולים, תוכניות נהעשרה וכל דבר שההורים משתתפים במימון שלו.

יש גם תקנות שדנו בהן בכנסת הקודמת והן עמדו על סף אישור, למשל תקנות ההסעות של ילדים מהחינוך המיוחד. הדיונים כבר הבשילו להחלטות, אבל נפילת הכנסת הקפיאה את המצב הגרוע ומשאירה את המצב על כנו, עם הכשלים שבו. "בלי תקינה בהסעות האלה המצב הוא פשוט סכנת נפשות".

לכן, מרגי קורא ליו"ר הכנסת להקים לתחייה את הוועדה. "הוא יכול לגבות את עצמו בחוות דעת משפטית ולעשות את זה. הרי הצליחו להעביר חוק שיבטל את הגבלת מספר השרים וגם את חוק פיזור הכנסת. אני משוכנע שאפשר לעשות גם את זה".

למי מרגי לא דואג? למורים, שתוקף הסכם השכר שלהם עומד לפוג בקרוב. הוא מאמין שהם יסתדרו. "יש להם ארגון חזק שיכפה על המדינה לשבת איתם ולשפר להם את התנאים. כשהם יביאו את המדינה למצב קיצון, אז גם היועצים המשפטיים יאפשרו לקבל החלטות גם אם הכול מסביב זמני".