הפקרת לקחים

דו"צ כבר הוציא הודעה על תחקיר הפיגוע המשולב באריאל, וטען שהצבא מפיק את הלקחים, אך כעת מתברר שהתחקיר אינו מציג את התמונה המלאה.

אסף משניות , ג' בסיון תשע"ט

הפקרת לקחים-ערוץ 7
הגורמים האזרחיים ניהלו את האירוע כולו. זירת הפיגוע
צילום: פלאש 90

חודשיים וחצי לאחר הפיגועים הקשים בצומת אריאל ובצומת גיתי אבישר, שבמהלכם נרצחו הרב אחיעד אטינגר וסמ"ר גל קיידאן הי"ד, הגיש צה"ל בשבוע שעבר את התחקיר המלא לרמטכ"ל אביב כוכבי. התחקיר עצמו לא נחשף לציבור, אבל הודעת דובר צה"ל פורסמה בגלוי.

התחקיר העלה כשלים מבצעיים שונים הנוגעים למשמעת המבצעית של הכוח, לפעולות שהיו חסרות בהכנתם למשימה ולבקרת המפקדים. הרמטכ"ל הצביע על העובדה כי הכוח התנהל בצורה לקויה במהלך האירוע עצמו ולא ביצע את המצופה מלוחמים בזירת פיגוע. "בעקבות אירוע זה ואירועים נוספים", נאמר בהודעת דובר צה"ל, "נלמדו שורת לקחים הנוגעים לכשירות הלוחמים וחדות הקצה המבצעי באוגדת איו"ש. במסגרת זאת הוחלט כי יינקטו פעולות לשיפור כשירות הלוחמים ברמה המקצועית והמנטלית, ויבוצעו פעולות נוספות לשיפור התשתיות במרחב".

בצה"ל הציגו לרמטכ"ל את התחקיר המבצעי והמודיעיני בנוגע למרדף אחר המחבל לאחר הפיגוע. בהודעת הצבא נאמר כי "הרמטכ"ל שיבח את הגופים המעורבים במרדף, אשר במסגרתו יושמו לקחים ממרדפים קודמים, ובזכות שיתוף פעולה בין-ארגוני הצליחו כוחות הביטחון לאתר את המחבל ולפגוע בו".

אולם כפי שמתפרסם כאן לראשונה, גורמי הביטחון האזרחיים אינם מסכימים עם התחקיר, ומביעים תרעומת גדולה על התנהלות הצבא בחקירת הפיגוע. בצבא לא פנו לרבש"צים ולקב"טים כדי שימסרו עדות במסגרת התחקיר, אף שהם אלה שניהלו את האירוע. גם לאחר דרישות שהפנו, צה"ל לא כלל את עדותם המשמעותית בתחקיר שהוצג לרמטכ"ל.

"אמרו לגורמים הביטחוניים האזרחיים שמדובר בסיכום צבאי, והם יזומנו לסיכום כולל של האירוע, אלא שזה לא קרה אף פעם", אומר גורם המעורה בפרטים. "הם מעולם לא קיבלו את התחקיר, וכל פעם שהם פנו לצבא הם קיבלו תשובות עמומות ומתחמקות. גם כשהרמטכ"ל הגיע לזירה הציגו לו רק את הזווית הצה"לית ולא את התמונה השלמה".

למה דבר כזה קורה?

"בשנים האחרונות יש מגמה בצבא שהם אלה שחוקרים את עצמם, נותנים את הציונים לעצמם ומסיקים את המסקנות שהם רוצים להסיק. אין את השקיפות המתבקשת מול שאר הגורמים. זה נראה כמו מגמה של הפלת האחריות על החיילים הפשוטים ולא על מקבלי ההחלטות. זאת בעיה, כי לא עושים תהליכים ארוכי טווח של הפקת לקחים ושינוי המצב".

כוחות מצומצמים וללא הכשרה

"תחקיר שבו לא כל הגורמים שהיו בשטח נותנים את עדותם הוא תחקיר לקוי", אומר תא"ל (במיל') צביקה פוגל, לשעבר ראש מטה פיקוד דרום. "האות צ' במילה רבש"צ היא צבאי. בשעת חירום הוא גורם צבאי לכל דבר ועניין, ולכן הצבא חייב לעדכן אותו ולהשתמש בו בשעת אירוע, ולכלול אותו בתחקיר שלאחריו בחלקים הנוגעים לו".

איך מגיעים למצב שבו לא משתפים את הרבש"צים בתחקיר?

"זה קרה לצערי יותר מפעם אחת, בגלל גישה שיש בקרב חלק מהקצינים בצבא שהרבש"צים הם משת"פים של האזרחים ולא חלק מהכוח הצבאי. זו בעיה שורשית עמוקה בכל הקשר שבין הצבא לגורמי הביטחון האזרחיים השונים. אני לא מסכים עם הגישה הזאת, אבל אני יכול לומר לך שחלק מהרבש"צים זכו בכבוד ליחס הזה. יחד עם זה מדובר בבעיה קשה – בלי שיתוף פעולה טוב בין הרבש"צים לצבא, אין אפשרות לתפעל אירועים ביטחוניים בצורה יעילה. זה משהו שצריך להיות מונח אל מול העיניים של הצבא".

איך תחקיר כזה צריך להיראות?

"בשביל שתחקיר יהיה רלוונטי הוא צריך להיות משוחזר במלואו. כלומר, צריך לשחזר את כל האירועים מכל הזוויות האפשריות, ולהביא את כל מי שמסוגלים לתת עדות. מה שחשוב זה לא רק מה קרה בדיעבד, אלא מה הלוחמים או הגורמים השונים בשטח הבינו שמתרחש. רק אחרי שמבינים את זה, אפשר לבנות תוכנית אימונים מוצלחת יותר כדי שהאירוע לא יישנה. כך אפשר לבדוק האם ההתנהלות של הכוחות תואמת את מה שלימדו אותם וציפו מהם, ובמקרה שלא – למה. בשביל זה צריך לקבל תמונה מלאה, והיא חייבת לכלול את הרבש"צים שהיו באירוע".

בעקבות התחקיר החליט תת-אלוף אבי גיל, מפקד עוצבת געש שאליה משתייכים הלוחמים שנכחו בפיגועים, על שורת צעדים. מפקד האוגדה העיר הערה פיקודית למפקד הגדוד ולמפקד הסוללה שהשתחרר משירות, ואופי שירותו במערך המילואים ייבחן. בנוסף לכך הודחו מלחימה כמה חיילים שהיו מעורבים באירוע, ולפי הודעת הצבא "לא פעלו כמצופה מלוחמים בזירת פיגוע". בעקבות מסקנות התחקיר, הרמטכ"ל ציין לחיוב את קיידאן על מאבקו במחבל טרם מותו, וכן את הרב אטינגר על ניסיונו לפגוע במחבל.

"אם הגיעו לרמה שהדיחו חיילים ומפקדים זוטרים, המשמעות היא שמישהו ציפה שם שההתנהגות תהיה אחרת", אומר פוגל. "ציפו מהם לחתור למגע, לפעול ביוזמה ולא להסתתר, ועוד שורה של סטנדרטים שציפו מהחיילים בזירה לעמוד בהם, והם כנראה לא עמדו בזה".

בניגוד לטענות, גורמים בצבא אומרים כי רבש"ץ וקב״ט נכחו בתחקיר בחטיבה, וכי בנוסף לכך בוצע תחקיר פנימי בקרב הרבש"צים שהתקבל בחטיבה.

מקצצים בסד"כ

באירוע עצמו התנהלות כוחות הצבא הייתה לקויה, וגם תחקיר האירוע שפורסם בשבוע שעבר מלמד על כך. אולם ממידע שהגיע ל'בשבע' עולה כי גורמי ביטחון מקומיים דווקא פעלו, והם אלה שניהלו את האירוע. מי שטיפל בפצועים בזירה ופינה אותם הוא רכז הרפואה של אגף הביטחון במועצת שומרון. מי שרדפו אחרי הרכב היורה היו גורמי ביטחון אזרחיים, שאחד מהם גם מצא לבסוף את הרכב היורה, והוא זה שהזעיק את כוחות הביטחון והמשטרה. גם בכל הקשור להנחיות לתושבים, אנשי המועצה הם אלה שהוציאו אותן, ולא הגורמים הצבאיים כמו שאמור להיות.

גורמים מהשטח מסבירים ל'בשבע' שמדובר בבעיה כוללת של יחס הצבא לגזרה המדממת ביותר במדינה. "הכשלים של צה"ל לא מתחילים רק בתחקיר שהם עשו. זה משהו הרבה יותר שורשי", אומרים גורמי ביטחון אזרחיים בשומרון. "יש לנו בעיה עם מצב הצבא בגזרה, עם התפקוד שלו באירוע וגם עם התחקיר. מדי שנה מקצצים בסד"כים בשומרון, וזה הופך להיות בלתי אפשרי להתנהל כך. חטמ"ר מנשה ירד לגדוד אחד, אחרי שהיו שני גדודים עד לפני כמה שנים. מחטמ"ר אפרים ירדה פלוגה, והגדילו את השטח שהיא מכסה ב-50 אחוזים. הגענו למצב שהכוחות בגזרה משמשים בעיקר לכיבוי שריפות ולא לפתרונות אמיתיים. אבל זה יותר חמור, גם הגדודים שיש כאן לא עושים עבודה טובה. הרבה מהגדודים הם גדודים מעורבים, גדודי תותחנים או פלוגות החילוץ של פיקוד העורף, שלא קיבלו את ההכשרה הנכונה לתפקיד".

העובדה שהגדודים המוצבים בגזרה אינם מוכשרים לפעילות ביטחון שוטף עלתה עוד ביום הפיגוע, ומתחת לפני השטח היא עולה שוב ושוב מהשטח עצמו. "המסלול שעוברים בכל היחידות האלה לא מתאים לצרכים שזקוקים להם בשטח", אומר גורם המעורה בפרטים, "ולא רק אנחנו יודעים את זה. גם המח"טים בגזרות השונות יודעים שמדובר בבעיה, אבל אף אחד בצבא לא יגיד את זה בקול כי זה לא משהו שרוצים לשמוע בצבא".

בצה"ל דוחים את הטענות על היכולת הלקויה של הכוחות המוצבים בגזרת שומרון. הנתונים שצה"ל מציג מלמדים על עלייה במספר העצורים החשודים בפעילות בשנה וחצי האחרונות - לא פחות מ-4,250 חשודים נעצרו בתקופה זו. בנוסף לכך מצביעים בצה"ל על פעילות יזומה להחרמת נשק ולעצירת עסקאות נשק ביו"ש, וכן על החרמת יותר מ-2.5 מיליון שקלים שהיו מיועדים למימון טרור. גם את הטענות על ההכשרה החלקית דוחים בצה"ל, ואומרים שכל החיילים שמוצבים בגזרה עוברים הכשרה מלאה המתאימה לפעילות ביטחון שוטף.

פוגל סובר שצה"ל אכן מעניק הכשרה לחיילים, אבל עם זאת טוען שבשטח המסר כנראה לא הועבר. "היו שם חיילים שפעילות ביטחון שוטף היא לא הפעילות היומיומית שלהם. גם לחי"רניקים קל יותר להסתער על יעד מבוצר או על אויב שהם יודעים איפה הוא, מאשר לפעול מול אזרחים. ההכנה שעושים להם לפני התעסוקה המבצעית אמורה לתת להם את הכלים להבין שכל אחד הוא פוטנציאל להיות אויב – וברגע שזיהית איום, אתה לא מחכה שהוא יופעל אלא מנטרל אותו לפני כן. זה לא קרה בפיגועים בצומת אריאל ובצומת גיתי אבישר".