מתן תורה בלב התופת

אליסף פרץ חזר ממסע לפולין עם קציני צה''ל ושופטים מישראל. ''לעולם לא ישרפו יהודים וספרי תורה''.

אליסף פרץ , ד' בסיון תשע"ט

אליסף פרץ ונשיאת העליון אסתר חיות
אליסף פרץ ונשיאת העליון אסתר חיות
צילום: דוברות הרשות השופטת

היום נחתתי חזרה מפולין.
הצטרפתי למשלחת של המלט"ק, המפקדים שיובילו את צה"ל בשנים הקרובות.
עברנו בין זוועות ומחנות בין צער וכאב וחלומות שבורים. דברים שהעין והלב אינם יכולים להבין.

הרגע הכי משמעותי שלי היה כשעמדנו בבית הכנסת החרב בקרשניק
שם בלב החורבות, ביום ירושלים,
היה ברור מה המטרה העמוקה של הנאצים-
להשמיד את הרוח היהודית..
ודווקא שם בין החורבות התברר והתחדד סוד השרשרת היהודית:
החיבור לתורת ישראל.
החיבור לקהילה וליצירה
זה המקור, מקור עוצמתי של מוסר ואמת
זה הציווי "לא תרצח" "לא תגנוב"
זאת הבשורה של דאגה לגר ולעבד.
זו המתנה הגדולה ביותר שהאנושות קיבלה.

ונזכרנו שם בסיפור של ר' יוחנן בן תרדיון אחד מ10 הרוגי מלכות שהרומאים האכזרים הרגו בגלל שהיה מלמד תורה..
כשתפסהו הרומאים עטפו אותו בגווילים של ספר תורה, והציתו אש... ובשעת השריפה והסבל הנורא צעקו לו תלמידיו של ר' יוחנן
"רבי! רבי! מה אתה רואה?"
והוא ענה: "אני רואה ספר תורה נשרף,
ואותיות פורחות באוויר...
והאותיות הקדושות פרחו באוויר ונדדו
משם הישר לבית הכנסת בקרשניק
ושם במקום הרומאים היו אלו הנאצים
ששרפו אנשים וספרי תורה
והאותיות נאלצו שוב לפרוח באוויר
ולנדוד, לחפש בית..
אך הפעם באורך פלא, התגשמה הנבואה
"בשוב ה' את שיבת ציון, היינו כחולמים!"
אותיות חזרו חזרה הביתה, לארץ ישראל.
ונטבעו היישר בתוך התנ"ך שמקבלים חיילי צה"ל בהשבעה, בכותל המערבי..

ואני, אליסף פרץ
נכנסתי היום לאושוויץ מחבק ספר תורה
לזכרו של אילן רמון, שהיה הראשון שהביא ספר תורה לחלל. אני צועד ומצד אחד מפקדי צה"ל,
ומן העבר השני נשיאת בית המשפט העליון
ושופטי ישראל.

ואמרתי בקול שזכיתי לקבל תורה במקום שהתאמצו הכי הרבה להכחיד אותה.

השרשרת לא נותקה

לעולם לא ישרפו יהודים וספרי תורה.
ואותיות לא יפרחו עוד באש השנאה
התורה שלנו תמשיך להיות תורת חיים

חג שמח