ביום הקדיש הכללי – י' בטבת נראה סיפורו של פרופ' אריה זמורה המובא בעתון "גלובס" כלקוח מאותם ימים בהם החלו גזירותיהם של הנאצים בגרמניה, בשנות שלטונם הראשונות, ובכל זאת סיפורו עוסק באנטישמיות ממוסדת ודוקא באמריקה הדמוקרטית.
פרופ' אריה זמורה התקבל למשרת הוראה באוניברסיטת סנט קלאוד במינסוטה בשנת 98. מדובר באוניברסיטה השניה בגודלה במינסוטה עם 15 אלף סטודנטים ו 700 אנשי סגל.
כבר מתחילת דרכם באוניברסיטה סיפרו זמורה ואשתו נורית, פרופ' להסטוריה אמריקנית באוניברסיטת מינסוטה, היתה להם תחושה מוזרה.
בפעם הראשונה ששוחחו שיחת רעים עם ראש החוג להסטוריה בבילוי בעת פיקניק משותף, אמר לה לדבריה ראש החוג כי "גם הגרמנים סבלו במלחמת העולם השניה".
"אותו הפרופסור, שאמר לי שאביו אנטישמי", סיפר זמורה, "הראה לנו ספר שנקרא "איירון קרוס" שמספר על גבורת החיילים הנאצים במלחמת העולם השניה. הוא אמר שהוא מתכוון ללמד אותו במסגרת הקורס שלו" "אותו פרופסור הביא לנו עוד פרסומים המכחישים את השואה, שטוענים כי יהודים לא מתו בתאי הגאזים. הוא מציג זאת לי, שמשפחתי הוכחדה בשואה", סיפר.
זמורה אף סיפר על סיור שערך לו חברו פרופ' ג'פרי טבקין, שלימד אף הוא באוניברסיטה, בעיר סנט קלאוד. "המקום הראשון שהוא לקח אותי אליו היה הקתדרלה של העיר. טבקין לא אמר מילה והותיר לי להתרשם בעצמי. תחילה לא האמנתי למראה עיני. אבל לאחר מבט בוחן התברר לי שלא טעיתי: הקתדרלה המרשימה הזו שנבנתה ב 1931, מעוטרת מבחוץ לכל היקפה בצלבי קרס דקורטיביים. טבקין סיפר לי כי בסנט קלאוד היה מעוז המפלגה הנאצית האמריקנית בתקופת מלחמת העולם השניה".
זמורה מוסיף כי טבקין אף נמנע מלשים חנוכיה בחלון ביתו שבסנט קלאוד והוא מסתובב עם מקל הליכה כל הזמן, מקל זה נועד אמר טבקין להגנה עצמית.
מייקל גולדבלט פרופ' למדעי המדינה עבד באוניברסיטה בשנת 92 וכיום מרצה באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בבירה. מדובר לדבריו במקום לא סובלני ואפילו עויין. לדבריו בחוג בו עבד בחוג למדעי המדינה פוטרו שלושה מרצים יהודים. גם במחלקה להסטוריה פוטרו שלושה מרצים יהודים. הסיבה אמר גולדבלט "יש שם אנשים שחושבים שיהודים אינם חלק מ"'החוויה של מינסוטה'". הוא אף סיפר על כך שהיה לו חבר שהיה מברכו בבוקר בהצדעה של מועל יד וקורא לעברו מתוך רצון להתבדח "הייל היטלר".
לאחר שזמורה החליט להתמודד עם תופעת הכחשת השואה באוניברסיטה על ידי כך שסיפר את סיפורה של אמו בשואה, הוחלט לפטרו.
הוא החליט לצאת למאבק באוניברסיטה כשאליו חוברים טבקין ופרופסורית יהודיה נוספת לורינדה סטרייקר שראש החוג להסטוריה ניסה להדיח אותה משום שלימדה קורס על השואה.
זמורה הצליח באמצעות לחץ תקשורתי לאלץ את האוניברסיטה לפתוח בחקירה. הלחץ התקשורתי אכן עשה את מלאכתו והאוניברסיטה פנתה בסופו של דבר לועדה הפדרלית לשוויון תעסוקתי EEOC לפתוח בחקירה על המתרחש באוניברסיטה. בסוף 01 פרסם הארגון את מימצאיו ואישר כי אכן באוניברסיטה יש סביבה עויינת ליהודים.
עוד מובא בכתבה כי ועדת החינוך של הסנט במיניסוטה קיימה שימוע מיוחד במהלכו אמר פרופ' רוב לבנדא מהחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת סנט קלאוד כי הוא נמצא באוניברסיטה 22 שנים "וכל פעם אני רואה קולגים יהודים שנעלמים. היו 37 איש. נשארנו 15. חלק פוטרו. חלק התפוטרו, חלק עזבו בגלל אוירה של איומים ואלימות ואנטישמיות גלויה ובוטה".
סיומה של הפרשה לפי שעה הוא שהשבוע ייחתם הסכם פשרה בין האוניברסיטה לזמורה וחבריו. ההסכם עליו הם יחתמו מוכר כתביעה ייצוגית והוא הוכר גם על ידי התובע הכללי ושופט פדרלי. בין היתר מוסכם כי כל אנשי האוניברסיטה כולל מרצים אנשי אדמיניסטרציה וסטודנטים יעברו סדנת חובה לחינוך פלורליסטי עם דגש על נושא האנטישמיות. ייבנה מרכז ללימודים יהודיים. כל אחד מהפרופסורים היהודים שנזרקו מהאוניברסיטה או עזבו בשלש שנים האחרונות יוכר כמי שסבל מאוירה עויינת ליהודים ויפוצה כספית.
מחירו של ההסכם הוא הסכמתו של זמורה שלא לחזור לסנט קלאוד. זמורה ציין כי המצב באוניברסיטה היום "שהחוג להסטוריה הוא 'יודן פריי' – אזור נקי מיהודים. זה חוג שלא רק שאין בו יהודים , גם אסור ללמד בו הסטוריה יהודית או שואה".
פרופ' אריה זמורה התקבל למשרת הוראה באוניברסיטת סנט קלאוד במינסוטה בשנת 98. מדובר באוניברסיטה השניה בגודלה במינסוטה עם 15 אלף סטודנטים ו 700 אנשי סגל.
כבר מתחילת דרכם באוניברסיטה סיפרו זמורה ואשתו נורית, פרופ' להסטוריה אמריקנית באוניברסיטת מינסוטה, היתה להם תחושה מוזרה.
בפעם הראשונה ששוחחו שיחת רעים עם ראש החוג להסטוריה בבילוי בעת פיקניק משותף, אמר לה לדבריה ראש החוג כי "גם הגרמנים סבלו במלחמת העולם השניה".
"אותו הפרופסור, שאמר לי שאביו אנטישמי", סיפר זמורה, "הראה לנו ספר שנקרא "איירון קרוס" שמספר על גבורת החיילים הנאצים במלחמת העולם השניה. הוא אמר שהוא מתכוון ללמד אותו במסגרת הקורס שלו" "אותו פרופסור הביא לנו עוד פרסומים המכחישים את השואה, שטוענים כי יהודים לא מתו בתאי הגאזים. הוא מציג זאת לי, שמשפחתי הוכחדה בשואה", סיפר.
זמורה אף סיפר על סיור שערך לו חברו פרופ' ג'פרי טבקין, שלימד אף הוא באוניברסיטה, בעיר סנט קלאוד. "המקום הראשון שהוא לקח אותי אליו היה הקתדרלה של העיר. טבקין לא אמר מילה והותיר לי להתרשם בעצמי. תחילה לא האמנתי למראה עיני. אבל לאחר מבט בוחן התברר לי שלא טעיתי: הקתדרלה המרשימה הזו שנבנתה ב 1931, מעוטרת מבחוץ לכל היקפה בצלבי קרס דקורטיביים. טבקין סיפר לי כי בסנט קלאוד היה מעוז המפלגה הנאצית האמריקנית בתקופת מלחמת העולם השניה".
זמורה מוסיף כי טבקין אף נמנע מלשים חנוכיה בחלון ביתו שבסנט קלאוד והוא מסתובב עם מקל הליכה כל הזמן, מקל זה נועד אמר טבקין להגנה עצמית.
מייקל גולדבלט פרופ' למדעי המדינה עבד באוניברסיטה בשנת 92 וכיום מרצה באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בבירה. מדובר לדבריו במקום לא סובלני ואפילו עויין. לדבריו בחוג בו עבד בחוג למדעי המדינה פוטרו שלושה מרצים יהודים. גם במחלקה להסטוריה פוטרו שלושה מרצים יהודים. הסיבה אמר גולדבלט "יש שם אנשים שחושבים שיהודים אינם חלק מ"'החוויה של מינסוטה'". הוא אף סיפר על כך שהיה לו חבר שהיה מברכו בבוקר בהצדעה של מועל יד וקורא לעברו מתוך רצון להתבדח "הייל היטלר".
לאחר שזמורה החליט להתמודד עם תופעת הכחשת השואה באוניברסיטה על ידי כך שסיפר את סיפורה של אמו בשואה, הוחלט לפטרו.
הוא החליט לצאת למאבק באוניברסיטה כשאליו חוברים טבקין ופרופסורית יהודיה נוספת לורינדה סטרייקר שראש החוג להסטוריה ניסה להדיח אותה משום שלימדה קורס על השואה.
זמורה הצליח באמצעות לחץ תקשורתי לאלץ את האוניברסיטה לפתוח בחקירה. הלחץ התקשורתי אכן עשה את מלאכתו והאוניברסיטה פנתה בסופו של דבר לועדה הפדרלית לשוויון תעסוקתי EEOC לפתוח בחקירה על המתרחש באוניברסיטה. בסוף 01 פרסם הארגון את מימצאיו ואישר כי אכן באוניברסיטה יש סביבה עויינת ליהודים.
עוד מובא בכתבה כי ועדת החינוך של הסנט במיניסוטה קיימה שימוע מיוחד במהלכו אמר פרופ' רוב לבנדא מהחוג לאנתרופולוגיה באוניברסיטת סנט קלאוד כי הוא נמצא באוניברסיטה 22 שנים "וכל פעם אני רואה קולגים יהודים שנעלמים. היו 37 איש. נשארנו 15. חלק פוטרו. חלק התפוטרו, חלק עזבו בגלל אוירה של איומים ואלימות ואנטישמיות גלויה ובוטה".
סיומה של הפרשה לפי שעה הוא שהשבוע ייחתם הסכם פשרה בין האוניברסיטה לזמורה וחבריו. ההסכם עליו הם יחתמו מוכר כתביעה ייצוגית והוא הוכר גם על ידי התובע הכללי ושופט פדרלי. בין היתר מוסכם כי כל אנשי האוניברסיטה כולל מרצים אנשי אדמיניסטרציה וסטודנטים יעברו סדנת חובה לחינוך פלורליסטי עם דגש על נושא האנטישמיות. ייבנה מרכז ללימודים יהודיים. כל אחד מהפרופסורים היהודים שנזרקו מהאוניברסיטה או עזבו בשלש שנים האחרונות יוכר כמי שסבל מאוירה עויינת ליהודים ויפוצה כספית.
מחירו של ההסכם הוא הסכמתו של זמורה שלא לחזור לסנט קלאוד. זמורה ציין כי המצב באוניברסיטה היום "שהחוג להסטוריה הוא 'יודן פריי' – אזור נקי מיהודים. זה חוג שלא רק שאין בו יהודים , גם אסור ללמד בו הסטוריה יהודית או שואה".