בחרו בחרו עמי

הקדמת הבחירות היא הדבר הכי טוב שקרה פה. וגם האפליקציה שמכריחה אותי להמשיך לספור את העומר

דביר שרייבר , י' בסיון תשע"ט

עוזר להפגת הצינון. בחירות
עוזר להפגת הצינון. בחירות
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

כבר שבועיים חלפו מאז שחברי הכנסת החליטו שחודש זה המון זמן בשביל קדנציה, ועדיין לא שמעתי אפילו אחד שמרוצה מזה שבעוד שלושה חודשים יהיו עוד פעם בחירות. ככה זה ישראלים, רק מתלוננים כל הזמן. מכל כיוון אני שומע את החמוצים האלה שמקטרים שנמאס כבר מהתעמולה של הפוליטיקאים, זה יעלה המון כסף, זה מערער את היציבות הפוליטית (לא, כי פוליטיקה זה באמת מקצוע מאוד יציב), ומה הקטע לאכול לנו את הראש כל הקיץ ובסופו לטרטר אותנו שוב לקלפיות בגלל הגחמות של ביבי/ליברמן/דרעי/ליצמן, מחק את המיותר.

ואני אומר: שטויות. בחירות זה מעולה. בחירות זה אחלה. בחירות הן הדבר הכי טוב שקרה פה מאז ומעולם, או לפחות מאז הבחירות הקודמות. אם אתם שואלים אותי, חבל שאין בחירות אפילו כל חודשיים. זאת אומרת, טוב שיש.

למה? קודם כול כי אנחנו בעד הזדמנות שנייה, אז למה לא לתת עוד צ'אנס לבנט, פייגלין ויאיר גולן שהבחירות האלה מבטלות לו את תקופת הצינון מצה"ל. בפעם הבאה שתהיו מצוננים, נסו בחירות פעמיים ביום. זה עובד הרבה יותר טוב מכדורים להקלת הגודש באף.

שנית, בקיץ הזה אין מונדיאל, אין יורו ואין אולימפיאדה, והטור דה פראנס, עם כל הכבוד, משעמם כמו אהוד ברק כשהוא מדבר על קץ הדמוקרטיה. מערכת בחירות נוספת, מלאת תהפוכות והשמצות רעננות, תהיה תעסוקה הולמת לנו ולצאצאינו שגם ככה אין להם מה לעשות בחופש. לפחות הם ילמדו קצת על תרבות דיבור ואהבת ישראל בנשמה.

שלא לדבר על זה שכולם פה יהיו מרוצים – תומכי נתניהו יוכלו להגיד שהוא ניצח כבר ב-4,729 טריליון מערכות בחירות, ומתנגדיו יוכלו לנחם את עצמם בכך שאוטוטו יש עוד בחירות. מה עוד שאם כל כנסת תכהן רק חודש לא יחוקקו חוקים, בית המשפט לא יפסול אותם והימנים הנודניקים האלה יפסיקו לצעוק שבג"ץ הורס את המדינה. וכל כמה שבועות הממשלה תתחלף וכל הח"כים יקבלו הזדמנות להיות שר לענייני משהו למשך כמה דקות. בסוף אפילו בצלאל סמוטריץ' עשוי למצוא את עצמו בתפקיד ממלא מקום שר המשפטים על תנאי למשך כמה ימים.

ונפתלי בנט יוכל לערוק מהמפלגה שלו, להקים חדשה, להתרסק איתה, להתאחד עם המפלגה הקודמת, לעבור, לחזור, לדבר אל יונים, לדבר אל הקיר, לריב עם איילת, להתפייס עם איילת, להתאחד, להתפלג ולספר שהתקופה שלו במשרד החינוך הייתה היפה בחייו ומתי כבר ייתנו לו את תיק הביטחון.

אגב משרד החינוך, חמש או שש מערכות בחירות בשנה זה עוד חמישה-שישה ימי שבתון להיות עם הילדים בבית (לאאאא!!!), שלא לדבר על זה שתוכלו להישאר בבית גם אחר כך כי המשק יפשוט את הרגל אחרי עשרות המיליארדים שהוא יוציא על הבחירות. לכל היותר, אם המצב יהיה ממש קשה, תמיד תוכלו לעבוד בתור מחלקי פליירים בכניסות לקלפיות. או לפתוח עסק של מדפיסי כרזות. או יועצי תקשורת. או מכוני סקרים. או בוטים.

וגם הרבה יותר נחמד להפסיק לדחות כל דבר לאחרי החגים, ולהתחיל לדחות אותו לאחרי הבחירות. וחנויות אופנה יפסיקו לעשות מבצעים לסוף העונה כבר באמצע העונה, ויתחילו לעשות מבצעי סוף קדנציה מיד כשתוקם הממשלה.

הכי טוב בחירות כל שלושה חודשים. בעצם למה שלושה, למה לא כל חודש, כל שבוע, כל יום. תחשבו על זה – קמים בבוקר, הולכים לקלפי, משלשלים פתק ולמחרת חוזרים ובוחרים פתק חדש. גם ככה בג"ץ קובע הכול, לפחות שייתנו לנו את האשליה שאנחנו משפיעים במשהו.

ספירת האומר

במוצאי פסח לקחתי את הטלפון הנייד, פתחתי את האפליקציה של היומן וביקשתי ממנה להזכיר לי בכל ערב לספור את ספירת העומר. האפליקציה אמרה שאין בעיה ושאלה עד מתי להזכיר לי. אמרתי 49 ימים. היא אמרה שאין בעיה ושאלה מתי זה יוצא. אמרתי ה' בסיוון. היא אמרה שאין בעיה אבל היא לא מכירה תאריכים עבריים (היא סינית). אמרתי שמונה ביוני. היא שאלה אם אני בטוח. אמרתי שכן. היא שאלה אם לסיים את הפעולה. אמרתי שכן. היא ביקשה לוודא אם אני מאשר שאמרתי לסיים. צעקתי עליה בעברית מדוברת שחלאס. לא התרשמה.

בכל אופן, מאותו ערב והלאה נפתרו כל בעיותיי. האפליקציה הזכירה, אני ספרתי, וככה הצלחנו היא ואני להגיע לערב שבועות בלי אף פסילה ועלינו לשלב הבא. ואז במוצאי החג אני מדליק את הטלפון, והאפליקציה של היומן מתעוררת לחיים ושואלת באדיבות קרירה אם כבר ספרתי הערב ספירת העומר. אמרתי לה שיפה מצידה, אבל אנחנו אחרי הספירה אז כבר לא צריך לשאול. היא אמרה שסבבה, אבל האם כבר ספרתי. ני-האו, אמרתי לה, ביקשתי עד ה' בסיוון שחל בשמונה ביוני והיום כבר ליל ז', אז תודה ושלום וניפגש בשמחות. בטח, היא אמרה, אז כבר ספרת הערב את ספירת העומר?

נכנסתי להגדרות. תקשיבי, אמרתי לאפליקציה, אני מבקש שמהיום והלאה תפסיקי להזכיר לי את ספירת העומר, סבבה? סבבה, אמרה האפליקציה ושאלה האם לסיים את הפעולה. אמרתי שכן. היא ביקשה לוודא שאני מאשר שאמרתי לסיים. אמרתי כן. לחצתי כמה פעמים על אישור כדי להיות בטוח, האפליקציה אמרה תודה והקפיצה לי את ההודעה שמזכירה לי לספור את ספירת העומר. לא צריך לספור יותר, השתוללתי, הרגע ביטלנו את זה, נכון? נכון, היא לחשה, ספרת כבר את העומר?

חזרתי להגדרות. התזכורת עדיין הופיעה שם להיום, למחר, למחרתיים ועד ביאת המשיח. החלטתי ללכת על סדר פעולות אחר. נכנסתי לתזכורת, עריכה, פרטים, הפסק תזכורות, מעכשיו, אישור, סיום, כן אני בטוח, כן אני בטוח שאני בטוח, אפליקציה סינית עם מנטליות צינית. היא קצת נעלבה, האפליקציה, אבל באמת שכבר לא היה לי כוח אליה. בסדר, היא עברה למבטא פולני, אם זה מה שאתה רוצה אז אני לא אפתח יותר את הפה. אמרתי שלא ביקשתי ממנה לשתוק לנצח, רק שלא תעיק עליי יותר בעניין הספירה. נו שוין, היא נאנחה, מה עם ספירת העומר?

בקיצור, היא עדיין מזכירה לי לספור בכל ערב, כי ככה זה עם סינים ופולנים, קשה להם לנטוש הרגלים ישנים. היום חמישים וארבעה ימים שהם שבעה שבועות וחמישה ימים מאז שהאפליקציה שלי יצאה מדעתה. הרחמן הוא יחזיר לנו את השפיות למקומה במהרה בימינו, אמן סלה.

*** אני, מדגם מייצג ***

הנה שוב התחלתי לקבל הודעות סמס שנבחרתי להשתתף בסקר ייחודי לקראת הבחירות וזה נורא מחמיא לי, כי מה הסיכוי שדווקא אני איבחר, ועוד אחרי שנבחרתי במדגם גם במערכת הבחירות הקודמת, חמש פעמים ביום.

מצד שני, אחרי שבאופן הסתברותי מתמשך לא עניתי לכם בבחירות הקודמות, אולי הגיע הזמן שתבינו את הרמז ותפסיקו להציק לי. אתם יודעים, מישהו בסוף עלול לחשוב שהסקרים הדיגיטליים האלה לא שווים יותר מדי. לא חבל?

לתגובות: dvirshrayber@gmail.com