יותר מ-67 אלף בעלי זכות בחירה יוכלו לגשת ביום שלישי הקרוב אל הקלפי, ולבחור את נציגיהם ללשכת עורכי הדין. יוכלו, אך לא ברור כמה מהם יגיעו. בבחירות הקודמות שנערכו לפי ארבע שנים טרחו ובאו רק 28 אחוזים מעורכי הדין, וכעת נראה שהשיעור יירד למטה מכך.
לשכת עורכי הדין היא הגילדה המקצועית רבת הכוח האחרונה בישראל. היא שולטת גם על שער הכניסה למקצוע, כלומר הבחינות, גם על שכר הטרחה ועל חלוקת בוררויות, היא מארגנת כנסים מקצועיים, יוזמת חקיקה וכל חוק שעובר בכנסת מגיע לוועדותיה לעיון. יש לה מועצה, ועד מרכזי ומחוזות. הלשכה מגלגלת לא פחות מ-70 מיליון שקלים בשנה. המגע החשוב ביותר של הציבור עם הלשכה הוא שני השגרירים שלה בוועדה למינוי שופטים – נציגים שיש לקולם משמעות רבה בבחירת כל לובשי הגלימה, כולל בתי הדין הדתיים לסוגיהם ובפרט בית המשפט העליון. אולם בשמונה השנים האחרונות מצבה של הלשכה הולך ומתדרדר.
בתקופתו של יו"ר הלשכה הקודם, דורון ברזילי, סבלה הלשכה מקיפאון, ובתקופתו של מי שהיה היו"ר עד לפני ארבעה חודשים, אפי נוה, המצב הגיע לשפל חדש. נוה נתן תפקידים ליריביו ובכך שיתק את האופוזיציה, מבקרת הלשכה לא פרסמה דו"חות ביקורת, כך גם לא הונפקו דו"חות כספיים וגם היועצים המשפטיים יישרו קו. הכנסים הפכו לנשפים והנושא המקצועי נזנח. השבוע נודע כי החברה הכלכלית, שתקציבה 20 מיליון שקלים בשנה, קרסה. נדמה כי מכאן אפשר רק לעלות, ובחירות הן דרך טובה להתחיל בזה.
חימי: "לשכה עניינית וצנועה"
על קו הזינוק במרוץ לראשות הלשכה נעמדו חמישה מועמדים. עם הזמן נשרו שלושה ונותרו שניים: אבי חימי וציון אמיר. עו"ד אבי חימי מקורב מאוד לאפי נוה ורץ ברשימתו בקדנציה האחרונה. מאז התפטרותו של נוה, לפני כארבעה חודשים, עברו המושכות לידיו של חימי והוא נחשב למועמד הבטוח יותר, זה שמרבית אנשי המנגנון בעדו.
חימי מציג את יעדיו בקדנציה הבאה: "ללשכה יש שני תפקידים משמעותיים: להיות איגוד מקצועי אחראי ורציני שיטפל בצורכי עורכי הדין ואזרחי ישראל בכל הנושאים המקצועיים, והשני – להיות קול רם ברור וצלול בכל מה שקשור לצדק חברתי ולערכי הדמוקרטיה". לדבריו, כבר בתקופה הקצרה שבה הנהיג את הלשכה הוא הביא רוח אחרת של "לשכה עניינית, צנועה, ערכית ושוויונית". הוא מבטיח לבוחריו שקיפות שתהיה "נר לרגלינו".
הטענה המושמעת נגד חימי היא שלמרות שזכה מן ההפקר וקיבל את ראשות הלשכה, הוא לא עשה דבר כדי להיאבק בסיאוב שפשה בה. חימי מצידו דוחה את הטענה, ומונה שינויים שהספיק לעשות: הקמת ועדת בוררויות שתחלק אותן באופן שוויוני בין עורכי הדין, והכנסת אווירה מקצועית לכנס האחרון. "ביטלתי את כל השדרוגים, היה יחס שווה לכולם".
חימי הציע לפני כחודשיים למנות את שופט העליון בדימוס יורם דנציגר לאחד מנציגי הלשכה בוועדה למינוי שופטים. הצעד הזה היה נותן לשופטי העליון ארבע אצבעות בוועדה המונה בסך הכול תשעה חברים, במקום שלושה שיש לה כבר כעת. הכמעט-רוב האוטומטי הזה היה הופך מינוי שופטים שאינם ברוח הנשיאה לבלתי אפשרי. בשיחה עם 'בשבע' עוקף חימי את הסוגיה בקלילות, ומסביר שהוא דחה את הבחירות לנציג לשכת עורכי הדין בוועדה עד אחרי קיום הבחירות ללשכה, משום שמדובר במינוי משמעותי וחשוב.
האם אתה בעד רפורמות במערכת המשפט או נגדן?
"בית המשפט העליון אינו חף מביקורת. העובדה שמגזרים שלמים מרגישים שפסיקותיו אינן לגיטימיות, ויש ירידה מתמדת באמון בו, מחייבת בדק בית". מצד שני הוא סובר שבג"ץ הוא "מבצרם של האזרחים". לכן מבחינתו יש לבצע שינויים, אבל הם צריכים להיות מדודים, "ובתוך שיח לא מתלהם אלא פורה ובונה". חימי סובר שהלשכה יכולה לתווך בשיח הזה. אגב, דוגמה לשינוי שהוא מציע לחולל היא "שבסוגיות חוקתיות יידרש רוב מוחלט של השופטים ולא יחסי". עד לשם הוא מוכן ללכת.
חימי גם כופר לגמרי בחלוקת המועמדים לשיפוט לשמרנים ולא-שמרנים. "זו חלוקה אנכרוניסטית. שופטים צריכים לב טוב וחמלה. מי שאין לו את שתי התכונות המרכזיות האלה, לא יכול לשפוט".
אתה מקורבו של אפי נוה, ונראה כי חברותך הקרובה איתו היא בעוכריך בבחירות האלה.
"אני בקדנציה האחרונה לא הייתי במועצה ולא בוועד. הקמתי את מחוז מרכז ועשינו שם דברים נפלאים. מי שהיה ממלא מקומו של אפי נוה נמצא דווקא ברשימתו של אמיר. מי שהכתיבו את דרכה של המועצה הם דווקא אלה שחברים ברשימתו של יריבי. מדובר בפייק ניוז".
אמיר: "שינויים נרחבים בלשכה"
ציון אמיר הוא עורך דין פלילי מוכר ובעל שם. אמיר מבטיח לבוחריו "שינויים נרחבים במבנה הלשכה – צמצום המנגנון וחיסכון בתקציבים. נשקיע פחות בנשפים גרנדיוזיים ויותר במהות". יעד אחר שמציב אמיר הוא קיום מערכת ביקורת "נמרצת ויסודית תוך שקיפות מלאה של כל הגופים בכל הנושאים שיעמדו לדיון". הוא טוען כי "כרגע מנגנון הביקורת משותק. ההנהגה של היום סירסה אותו". יעד נוסף שמציב אמיר הוא "עיסוק נמרץ בהצפת המקצוע, העלאת רמתו המקצועית, והכנסה פנימה של מגזרים וציבורים שבעבר פחות היו שם". היעד האחרון שהוא מונה הוא "מאבק יעיל למען שלטון החוק".
בנושא הרפורמות במערכת המשפט, איפה אתה שם את עצמך על הציר שבין זעקות "קץ הדמוקרטיה" ובין "חייבים לרסן את בג"ץ"?
"העמדה שלי מעט מורכבת. שלטון חוק חזק הוא הערובה לביטחונם של כולנו, בטח לקבוצות של מיעוטים. הוא מבטיח את זכויות האדם בצד כיבוד מערכות שלטון אחרות. צריך לתת לממשלה לשלוט ולכנסת לחוקק". הוא לא מוכן למקם את עצמו על הסקאלה. "אני לא חושב שהגענו לקץ הדמוקרטיה. היא איתנה וחזקה וגם בית המשפט חזק. מעת לעת יש ויכוחים בין רשויות שונות וצריך להתקיים פלורליזם מחשבתי. אפשר להשמיע ביקורת הוגנת וראויה כשהיא לשם שמיים".
האם תהיה בעד מינוי שופטים שמרניים לבית המשפט העליון?
אמיר מהלך בין הטיפות, נזהר שלא להירטב. "אני בעד פלורליזם בבית המשפט. ריבוי עמדות והשקפות משרת את המטרה הגדולה. המבחן הוא שימלאו את תפקידם באמונה לטובת הציבור". לדבריו, הוא ראה שופטים שמונו על בסיס תווית של אקטיביסטים, ואחרי שהחלו לשפוט התגלו כשמרנים, ולהפך. "לכן צריך להתייחס לחלוקה הזאת בזהירות. בסוף שופט הוא טוב כשהוא עושה משפט וצדק".
אמיר מגיע לבחירות מעמדת נחיתות, משום שהבכירים במנגנון הם אנשים של חימי. תחושת המיאוס מהלשכה, שרבים מעורכי הדין חשים, מחזקת את ההשערה שאחוזי ההצבעה יהיו נמוכים, נתון שמשחק גם הוא לטובתו של חימי. אמיר מודע לכך. הוא כבר נאבק מול אנשיו של חימי על כוונתם לצמצם את מספר הקלפיות. "אני מבקש להגדיל את אחוזי ההצבעה. אני בטוח שאם האחוז יהיה גבוה, התוצאה תהיה ברורה מאליה ותיתן סטירת לחי למי שמתנהל באופן עקום בזירה הציבורית".
הקול הדתי: יהדות או התיישבות
21 רשימות מתמודדות למקומות במועצה הארצית של הלשכה, מתוכן רשימה אחת היא מיזוג של שתי רשימות, דתית וחרדית. לשתיהן יחד היו ארבעה מקומות במועצה היוצאת, וכעת הן החליטו לשלב כוחות ולהיקרא "אמונה במשפט". המטרה היא שהאיחוד יהווה מכפיל כוח.
"אנחנו מטפלים בכל הסקטור המסורתי-דתי-חרדי", אומר עו"ד יצחק נטוביץ', ראש הרשימה. לדבריו מדובר ביותר מרבע מציבור עורכי הדין. נטוביץ' מסביר כי רשימתו מקדמת סמינריונים ופאנלים של משפט עברי בכל הכינוסים המקצועיים, והימצאותם של בתי כנסת בכנסים מוסיפה ארומה יהודית בכל מקום. "עורכי דין דתיים שנמנעו מכך עד עכשיו, אומרים 'אנחנו יכולים להגיע לכנסים'". נטוביץ' אומר עוד שחשובים להם מאוד נושא ועדת האיתור ליועץ המשפטי לממשלה, מינוי הדיינים ומעבר על הצעות החוק בעין יהודית. "גם בנושא מינוי שופטים אנחנו רוצים שיהיה לנו חלק, כחלק מתפיסת העולם השמרנית-יהודית".
הודעתם כי תתמכו באבי חימי, מקורבו של אפי נוה, ואתם עצמכם חלק מהמועצה היוצאת. יש טענה שהלשכה הגיעה לשפל שלא היה כמוהו.
"הציבור אומנם רואה את הלשכה דרך המעשים האישיים של אפי, שעשה אותם ושגה, אבל האמת היא שבתקופתו הלשכה הורמה מהקרשים שעליהם היא הייתה בתקופה של קודמו. המצב אומנם לא מיטבי, אבל טוב יותר ממה שהיה. בנוסף לכך, אנחנו היינו חלק קטן מהלשכה והתעסקנו יותר בציבור שלנו. כשנהיה עכשיו רשימה מאוחדת וגדולה, תהיה לנו אמירה בכל דבר ונתעסק גם בביקורת ושקיפות".
לגבי התמיכה בחימי הוא אומר: "הוא אומנם היה ברשימה של אפי, אבל הוא לא דומה לו בתכונותיו. הגענו לתמוך בו מכל מיני שיקולים, בעיקר בגלל הפעילות המשותפת איתו בארבע השנים האחרונות". בהמלצתו של חימי להכניס את השופט בדימוס דנציגר כנציג לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים, נטוביץ' ורשימתו לא תומכים. "אמרנו לו את זה". גם בנוגע לרפורמות בנושא חוק ומשפט, עמדתם שונה משלו. "שום מוסד אינו חסין מפני ביקורת, גם לא בית המשפט העליון. ניתן לבקר אותו, השאלה היא באיזה מינון. צריך להעמיד לבית המשפט העליון רף בנושאים חוקתיים ולומר לו 'בעניינים האלה אתה לא דן, וגם אם אתה פוסל חוקים, הכנסת יכולה לפסול אותם ברוב מיוחס'". מצד שני הוא מסייג: "אנחנו כלשכה לא נתמוך בחוקים האישיים ולא בכל היוזמות".
לגבי אופי השופטים שהם מציעים למנות, אומר נטוביץ' כי הוא בעד איזון: "אם כרגע השמרנים פחות מורגשים צריך לאזן את זה. אם בג"ץ משמש בעצם כבית משפט לחוקה, אז אין שום פסול לבקש איזון שיתאים יותר לרוח העם, כי בסוגיות החוקתיות השקפת העולם קובעת יותר מהידע".
"התא הדתי-חרדי אומר שיתמוך בחימי, אבל חימי הוא זה שיזם את התמיכה בדנציגר. אני הייתי שם בבג"ץ עמונה כשדנציגר ישב על כס השיפוט, הוא הכריע להחריב אותה", אומר עו"ד ערן בן ארי, ראש רשימת "יוזמה ללשכה וולונטרית". בן ארי, שעשה שנים בשירות הציבורי, היה מזכיר של ועדת אדמונד לוי בעניין המאחזים ואחד מעורכי הדין שכתבו תשובות תומכות התיישבות לבג"ץ מטעם המדינה, רואה בבחירות האלה עניין לאומי. לא פחות.
לצד חשיבות הדמות שתשוגר לוועדה למינוי שופטים, הוא מדבר באופן אקטיבי על הרפורמות במערכת המשפט. "הייתה עצומה של 200 עורכי דין נגד הרפורמה. אני וחבריי ארגנו 170 עורכי דין שחתמו על עצומת נגד. חברי התא הדתי-חרדי לא חתמו עליה". לדבריו, התא הדתי-חרדי אינו מוביל אג'נדה לאומית אלא מעדיף להסתגר בדל"ת אמותיו, להיות חלק מהקואליציה שתקום ולקדם את הנושא היהודי בלבד.
שותפו של בן ארי, אבי שינדלר, חובש כיפה, היה חבר במועצה הארצית וכעת רץ לראשות מחוז ירושלים. שניהם הגישו בג"ץ נגד אפי נוה, על אחת מההתנהלויות שלו, עוד לפני שהתפטר מתפקידו. גם הרשימה של בן ארי היא איחוד עם רשימה נוספת, שמציעה כי החברות בלשכת עורכי הדין, שכרגע היא חובה לכל מי שרוצה לעבוד במקצוע, תהיה וולונטרית. "עשינו סקר וגילינו ש-70 אחוזים מעורכי הדין לא יודעים מה הלשכה נותנת להם. אם החברות תהיה וולונטרית, היא תתחיל להיות גוף יעיל ורלוונטי בשביל מי שישלמו לו חברות".