מה ניתן ללמוד מ'המוות המוזר של אירופה'?

ללא תקינות פוליטית הסופר והעיתונאי דאגלס מאריי מדבר על הגירה לאירופה, מה שהוא מגדיר 'השוחד הטורקי' וה'אובדנות' של מדינות היבשת.

תגיות: אירופה
יוני קמפינסקי , י"ד בסיון תשע"ט

שוחחנו עם הסופר והעיתונאי דאגלס מאריי המבקר בישראל כדי להשיק את הגרסה העברית של ספרו "המוות המוזר של אירופה" ועל מנת להשתתף בכנס השמרנות. הספר עוסק בתופעת ההגירה ליבשת אירופה בעשורים האחרונים.

"רציתי להסביר את עומק הבעיה הניצבת בפנינו", מסביר מאריי, ומציין כי רבים כותבים ודנים בנושא ההגירה אך לדבריו מעטים מסכימים לחפור לעומק העניין כדי להבין את האתגרים ואת המורכבויות.

ה"יהיה בסדר" האירופי

"הנושא הזה כל כך מורכב", אומר מאריי, "עד כדי כך שצד פוליטי שלם באירופה החליט שבגלל שזה כל כך מורכב, צריך להאמין ש"יהיה בסדר". אני בא ואומר: מה אם לא "יהיה בסדר"? מה אם הכל יתדרדר לרעה?".

כשדאגלס מאריי שואל את השאלה הזו ברחבי אירופה הוא שומע תשובה שחוזרת על עצמה במקומות רבים ביבשת: "אומרים לי: זה לא יכול להיות רע! זה פשוט חייב להצליח!"

ניסוי מסוכן בבני אדם

לדבריו להזיז כל כך הרבה אנשים ממרחק כה גדול בצורה כה מהירה אל תוך אזור שמאוכלס באנשים שלא רוצים בהגירה זה כמו לבצע ניסויים מסוכנים ללא בדיקה מראש - "זה כמו לנסות למצוא חיסון נגד משהו", אומר מאריי, "אבל לא לעשות שום ניסוי לפני שאתה מנסה את זה על הילד היחיד שלך. זה דבר מטורף! אין לנו כל מיני יבשות כדי לעשות עליהן ניסיונות... וזה מאוד לא חכם לעשות ניסויים על הדבר היחיד שיש לך, אבל זה מה שאנחנו עושים!"

חלק ממבקריו של הסופר מטילים עליו אחריות ודורשים ממנו להמנע מ"נבואות התוכחה" שלו. "הם אומרים: אל תצביע על מה שכשל כעת, אל תעשה זאת... זה לא עוזר, אתה תגרום לזה להיכשל!".

'שוחד לנשיא טורקיה'

למאריי יש האשמה קשה בעניין כלפי האיחוד האירופי ביחס לטורקיה. "הנתון המשמעותי שלא מדברים עליו היום", הוא מסביר, "שבגללו זרם אוניות המהגרים האט. זה שהאיחוד האירופי משלם שוחד גדול - שוחד של מאות מיליוני יורו - לנשיא ארדואן בטורקיה כדי לעצור את הזרם. אנו משחדים אותו כדי שיחסום את היציאה של אוניות מהחופים שלו".

התגובות לספר מתחלקות לכאלה שאומרים מילים כמו: "כן, כמובן, אתה צודק", ואז יש פער בין ההסכמה לבין ההחלטה לבצע מהלכים לשינוי המצב , ואילו בחלק מהמדינות מאריי שומע ביקורת פשוטה וישירה כמו המילים: "איך אתה מעז?".

"אחד הדברים שהיינו חייבים להבין עד עכשיו ועוד לא מבינים", מסכם מאריי, "זה שאם אתה מייבא את אנשי העולם, אז אתה מייבא גם את הבעיות של העולם. זה לא אומר שהכל בעיות, אבל זה אומר שתצטרך להתמודד עם דברים שלא חשבת עליהם".

טראומת השואה ויהדות ללא אמונה

האם טראומת השואה מביאה את האירופאיים להתייחס בזהירות יתר ולעיתים בכבוד רב מדי למהגרים? "ההיסטוריה של אירופה לאחר השואה נמצאת בכל מקום", אומר מאריי, "זו הסיבה שתראה אנשים בתחנות רכבת במקומות כמו מינכן מקבלים את פני המהגרים כאילו הם חיילים גיבורים שחוזרים משדה הקרב".

הספר כאמור תורגם לעברית ולמחבר חשוב שהקהל הישראלי ייחשף וילמד. "אני חושב שחשוב שהקהל הישראלי ילמד את עומק הבעיה הנוכחית של אירופה. אני אומר את זה בגלל שאני חושב שזה ייהפך למורכב יותר ממה שזה היום".

מאריי מתייחס גם לעובדה שיהודים רבים נמצאים דווקא בצד השמאלי של המפה הפוליטית עם נטייה לתמוך בהגירה ולהימנע מסממנים לאומיים. "אחד הדברים שאני מעריך שיקרה מכיוון היהדות החילונית", אומר מאריי, "זה שהיהדות עלולה להתפתח, כמו הנצרות, לסוג של פעילות חברתית חסרת אמונה, וכך להיות יהודי יהיה בסה"כ להיות פעיל חברתי".

'ההגירה תשפיע על המדינות המפותחות'

"מה שאני מנסה לעשות בספר הזה זה להתמודד ישירות עם העניין המסובך ביותר של ימינו", מסכם דאגלס מאריי, "ללא תקינות פוליטית כלשהי או רגישות, אלא להביט בעומק הדברים. זה לא נושא שרלוונטי רק לאירופה אלא לכל המדינות המפותחות".

"אני חושב שעוד בחיינו הנושא המרכזי יהיה: למי מותר לגור איפה, בעידן שכולם יכולים לעבור ממקום למקום".