מרדכי בר דרומא
מרדכי בר דרומאצילום: אישי

ברוח שבוע הספר כ-200 איש לקחו אמש (ראשון) חלק באירוע לרגל השקת ספרו של מרדכי בר דרומא (בכינויו "גוגל") "ובנסוע המשכן-חידת המשכן, בנייתו ונשיאתו".

בין המשתתפים באירוע: רבה של קבוצת יבנה וראש מכינת רוח השדה הרב עילאי עופרן, עורך הספר וחבר ארגון רבני צהר הרב שאול ברוכי, הארכיאולוג פרופ' יוסי גרפינקל מהאוניברסיטה העברית, מנכ"ל משרד הקליטה ורשות הנמלים והרכבות לשעבר גדעון שמיר, ועוד.

במהלך האירוע ציין בר דרומא בהתרגשות כי "השכינה שרתה במשכן באופן רציף, וזאת בניגוד לבית המקדש הראשון שהשכינה שרתה בו פעם אחת בלבד ובית המקדש השני שהשכינה לא שרתה בו כלל. המשכן, כפרויקט עצום במשקל מאות טונות שנע ללא הרף ממקום למקום הוא מסתורי וקסום לא פחות מהפירמידות ונחשב ללא ספק כאחד מפלאי תבל בעת הקדומה.

"מה שהיה חסר בכל הנוגע לתהליך בנייתו ושינועו של המשכן השלימו חכמים בברייתא דמלאכת המשכן ובמסכת שבת והחידוש שביקשתי לפרסם בספר - את מורכבותו הבלתי נתפשת של המשכן, אך מתוך עיניים הנדסיות וארכיטקטוניות ולא מהמקום הניסי".

עוד ציין בר דרומא כי "הספר מדגיש כי מדובר למעשה במעין סוג של פירמידה בזעיר אנפין להבדיל, בכל הנוגע לתחכום - התאמת האדנים לעצים, התאמת כמות העצים לעגלות המשא, כאשר אחד התחכומים זהו הברית התיכון שמסתובב פעמיים בזווית של 90 מעלות- תכנון הנדסי בלתי נתפש לתקופה הקדומה. בנוסף, למרות המעטפת החיצונית הסולידית והפשוטה כל כך של המשכן, הרי שקרשי המשכן היו מצופים בזהב, והאדנים ב-65 טון כסף טהור, כמות עצומה של זהב וכסף שהחזיקו בזמן הקדום".

הרב עופרן ציין בדבריו כי "מדובר בספר ייחודי וללא ספק יוצא דופן בסוגו. התורה מדברת בפירוט רב על מלאכת המשכן בחמש פרשיות שונות ומקדישה לכך זמן רב יותר אף ממלאכת הבריה. עם זאת, בניגוד לסיפור הבריאה שנלמד מכל זווית אפשרית, הרי שבכל הנוגע לסיפור המשכן הקוראים הולכים לאיבוד וזו הפעם הראשונה שקיים ספר שנכנס ומבאר בפירוט רב ומדויק כל כך את מבנה המשכן, מורכבות השינוע וקונסטרוקציית הבנייה".

בדברי המבוא לספר, בר דרומא מעיד על עצמו כי הספר הוא סיכום המסע שערך במשך שנים בעקבות התעניינותו הרבה בנושא, התעניינות שנבעה מעבודתו לאורך שנים ארוכות כמסגר ומניסיונו בהובלות כנהג משאית לשעבר.

הספר עצמו עוסק בזיהוי העץ שממנו עשויים קרשי המשכן, שאין כמוהו בחשיבות הלוגיסטית של ניוד המשכן. כל המפרשים הדנים במשכן מגיעים למסקנה כי העץ המוצע מוכרח להיות קל ביותר.

עם זה, אחרי ברור בוטני מקיף, בר דרומא הגיע למסקנה שהעצים מהם עשויים קשרי המשכן אינם עצי השיטה המוכרים לנו היום אלא עצי אורן. רש"י כותב על האורן שהוא ממשפחת עצי הארז, כאשר מדרש תנחומא מספר שיעקב נטע ארזים במצרים, כהכנה לבניית המשכן.

בספרו עוסק בר דרומא גם בזיהויה המדויק של אמת המשכן וגודלה. לצורך כך הוא השתמש בממצאים שחוקרי האומנות המצרית והאגיפטולוגים מצאו בארכיאולוגיה המצרית.

לעניין שינוע המשכן, בר דרומא כותב שהפירוש המקובל על ידי רוב מוחלט של הפרשנים הוא שהמשכן נישא על גבי שש עגלות בלבד, כאשר כך מובן לכאורה מהכתובת בספר במדבר, אך מספרן המועט של העגלות מעלה שאלה כבדת משקל; גם אם משחקים עם מידות המשכן-גודל האמה ומידות עובי שלא נזכרו בפירוש, וגם אם בוחרים בעץ קל, אמנם יורד המשקל הכולל של המשכן, אך עדיין נראה שאין אפשרות לנייד אותו על גבי שש עגלות. כאן הסתייע בן דרומא בפירושו של החזקוני, שכמותו נכתב גם במדרש רבה, המפרש שמספר העגלות לא היה מוגבל, אלא "איש כפי עבודתו", ועל פי שיטתו הוא חישב ומצא שהיה צורך במאות עגלות לנשיאת המשכן.

בנוסף, בר דרומא מציין בספרו כי חכמים ציינו כי ציפוי הקרשים בזהב היה עובי דינר. אם אכן כך הרי שכל קרש מ-48 קרשי המשכן שקל עוד 400 ק''ג, ובסה''כ מדובר היה במעל 19 טון זהב, כמות בלתי נתפשת אז ובוודאי אף היום.