אירוע תקיפת הילדה באזור מודיעין לוכד את מירב הכותרות בכלי התקשורת של הימים האחרונים, אך האם העיסוק התקשורתי בפרשה מועיל, בפרט כאשר מי שניצבת במוקד תשומת הלב היא ילדה בגיל שבע?
את השאלה הזו הצגנו בפני מנכ"ל ופסיכולוג ראשי בתל"מ שברשת 'עמל ומעבר', אנדרס קוניצ'זקי.
"מדובר במקרה מזעזע שקשה לשמוע עליו. זה אירוע שיוצר שינוי מאוד גדול אצל המשפחה ואצל הילדה ומשנה את אורחות החיים. צריך להיזהר עם העיסוק התקשורתי. גם ככה המשפחה מתמודדת עם אירוע לא פשוט והעיסוק המחודש הזה, שיכול לצאת משליטה, עלול להיות יותר מדי. הייתי מציע לתקשורת לרסן את הכותרות, בעיקר כשגם חקירת המשטרה לא הסתיימה".
ואולי, שאלנו את קוניצ'זקי, לנוכח הסכנות האורבות בכל פינה לילדי יש צורך ב"פטיש על הראש", בהטמעת הטראומה וצריבתה בתודעה של הורים, מורים, אנשי חינוך וגם בני נוער וילדים? "יש דרך להעביר אינפורמציה", אומר קוניצ'זקי ומוסיף: "ניתן להזהיר ולדבר על אירוע מבלי להיכנס לעוד פרטים שמכניסים חרדה נוספת אצל המשפחה. הדרך הנכונה היא חינוך של הורים, חינוך בבתי הספר, בקבוצות הורים, בלשכות הרווחה ובכל המקומות שבאים במגע עם הורים לילדים קטנים".
"אנחנו רוצים את האיזון בין לעורר אזהרה לבין לעורר חרדה ופחד שלא יעזרו. עם זאת צריך להשקיע משאבים בחינוך אינטנסיבי של אזהרה מסכנות, להבין מה מסוכן, לחנך הורים בסדנאות קצרות ותפקיד התקשורת הוא להתריע, אבל יש הבדל בין להתריע מסכנה לבין לעורר חרדה נוספת. עם זאת, אנחנו במקרה מזעזע שצריך להתריע מפניו".
בדבריו נוטה קוניצ'זקי לקבל את התחושה ששיקול הדעת במערכות התקשורת רואה את הרייטינג לנגד עיניו כשהוא בוחר את הכותרות ואת פרסום פרטי המידע בפרשה, ופחות תשומת לב ניתנת לרגישות הנדרשת כלפי הילדה והמשפחה. "לצערי הרב אני נוטה להסכים. במקרים כאלה צריך לשים את הרייטינג בצד. יש כאן נפש עדינה ורכה ומשפחה ואת זה צריך לשים לפני הרייטינג ושאר הדברים. במקרה הזה במיוחד אנשי התקשורת צריכים להפגין איפוק וצו מוסרי".