שתי צמות שחורות ארוכות, שיר נוסטלגי ושני מגישים חינניים. על פניו, הפרומו ששודר לפני 20 תוכניות ל'גאולה ולונדון', תוכנית הערב החדשה של 'כאן' על התרבות הישראלית והעולמית עם ירון לונדון וגאולה אבן-סער, היה נראה מבטיח ומסקרן. מגישים חזקים ומקצוענים ותרבות עשירה, בטוח יהיה מצוין.
בתוכנית הראשונה עמלו העורכים על אורחים מעניינים ומפרט עשיר שכלל את פסטיבל האירוויזיון שבדיוק נגמר, ספרות דתית וחילונית וגידי גוב אחד גדול. ואכן, גם אם היו חריקות בתוכנית הן לא היו ניכרות. החיוכים היו רחבים, השיח בין לונדון לגאולה היה מפרה ושפת הגוף הייתה עליזה ונינוחה. אבל הפיקסלים אט אט התחדדו, ומתוכנית לתוכנית הקושי להביא מרואיינים ונושאים לפעמים ניכר מדי, וריאיון שהיה יכול להיות קצר הופך למונולוג ארוך. אם כי צריך להודות שלפעמים דווקא ראיונות העומק רעננו את הצפייה התזזיתית שאנחנו בדרך כלל רגילים לה, והעניקו לצופה זמן לצלול אל תוך בריכת הניואנסים וההקשרים שמעניקים תחושה של תוכן איכותי ואמיתי.
ללונדון יש החוצפה והניסיון הנדרש לשאול בחיוך רחב ובמבט חודר דווקא את השאלות שלא נשאלות, וזה מה שלפעמים מוסיף עניין ופיקנטיות למה שהיה יכול להיות סתם עוד ריאיון בנאלי ולא אישי. אבן לעומתו קצת יותר תוקפנית ופחות אישית, ולפעמים מנסה לרכך את השאלות של עמיתה שחורגות מן הגבולות.
ועדיין משהו חורק. לא בכדי שדכן מוצלח זוכה לשליש גן עדן, כי נראה שהמלאכה אינה פשוטה כלל וכלל והזיווג בין לונדון לגאולה לא מניב את הפירות הרצויים. החדווה הראשונית התנדפה לה, ובמקומה נותרה שפת גוף מרוחקת ולא אישית. כל מחווה נראית מאולצת ומכוונת על ידי האוזנייה, ובישיבה הסמוכה זה לזה ניכר מצג שווא. הבעיה מורגשת גם בתוכניות הבודדות שבהן לונדון מגיש לבד, אז הפורמט עובד אפילו פחות. בלי העזר כנגדו נותר לונדון קורא מתוך הפרומפטר, נסחף בראיונות ארוכים מדי ולוקה באתנחתות לא מתוזמנות בין אייטם למרואיין.
פרט לדינמיקה המשונה והחלודה בין לונדון לאבן, גם פורמט התוכנית לא פורץ גבולות. 'גאולה ולונדון' היא תוכנית אולפן שהייתה יכולה לתפקד בקלות גם כתוכנית רדיו שמתנגנת ברקע בזמן הכנת ארוחת הערב. לאספקט הוויזואלי יש תפקיד זעום, והתוכנית נעה בין לונג שוט לטו-שוט של המגישים ולקטע ארכיוני קצר. הטכנולוגיה אינה באה לידי ביטוי והיא נשארה אי שם מאחור, בדיוק כמו לפני 20 שנה.
למרות זאת יש לתוכנית גם רגעים מעניינים, מצחיקים ולפעמים מעוררי מחשבה, כמו ריאיון עומק עם מאיר שלו על אביו, דיון על תרבות הסדרות והסרטים הטורקיים שסחפו צופים ישראלים, קריצה חיננית באחת התוכניות שבה מפתיעים את המרואיינת - קריינית מבט לשעבר - בקטע ארכיוני מהחינוכית, ונושאים חשובים במרחב הישראלי העולמי כמו חרמות יוצרים על רקע אנטישמי.
רגע לפני החדשות 'גאולה ולונדון' מביאים תוכן תרבותי עשיר ומגוון, אקטואליה ומרואיינים מצוינים. רק למראיינים נותר ללכת לייעוץ זוגי.