זה כבר הפך לבילוי פופולרי ביישוב יצהר. לא, לא תג מחיר. בכל שנה בימות הקיץ, לפעמים גם שלוש פעמים בשבוע, מוזנקים נערים ומבוגרים כאחד אל מורדות ההר כדי לכבות את השריפות.
האמצעים אומנם דלים, פעם היו רק מחבטים ולאחרונה נוסף גם מפוח, אבל ההתגייסות מושלמת. בתוך דקות ספורות מתאספים עשרות תושבים, מצטרפים למאמצי הכיבוי ונותנים מענה ראשוני עד להגעת כוחות הכיבוי. השבוע האש חזרה אליהם, וביתר שאת.
"הייתי בפגישה בנתב"ג, כבר בדרך לעבודה, כשקיבלתי טלפון שמפנים לנו את הבית", מספר אברהם בנימין, תושב יצהר שמשמש גם כדובר היישוב. "פינו שכונה שלמה שהייתה ממש בקו האש. בסופו של דבר הצליחו לעצור את האש והבתים לא נשרפו. התלבטתי אם לחזור הביתה או לא, ובינתיים הבנתי שכבר הושגה שליטה". השריפה הזאת, שהייתה ביום ראשון, הצטרפה לרצף של שריפות שפקדו את היישוב בשבועיים החולפים. ביישוב כבר מכירים את הנוהל ולא מחכים לממצאים של חוקרי השריפות. "יצהר מוקפת בשישה כפרים ערביים, ובכל קיץ הם מנסים לשרוף אותנו. יש לנו סרטונים של ערבים מציתים כבר מלפני עשר שנים, זה משהו שאנחנו מכירים", אומר בנימין.
בעקבות ההצתות החוזרות ונשנות סביב היישוב יצהר, התברר למערכת שיש צורך ספציפי ביישוב בתגבור של כוחות הכבאות. כבר לפני שנים אחדות גויסה כבאית מיוחדת שיושבת כעת דרך קבע ביישוב יצהר ומפעילים אותה תושבים מתנדבים מהיישוב. תגבור נוסף, ששייך לכל האזור, הוא טייסת כיבוי שהחלה לפעול גם בשטחי יו"ש. בכמה שריפות בשבועות האחרונים היו אלה מטוסי הכיבוי ששינו את התמונה. בנימין מבקש לתת את הקרדיט על המהלך לשר לביטחון פנים, גלעד ארדן. כדי למנוע שריפות דומות בעתיד, מציע בנימין לסלול "שבילי אש" - רצועות נקיות מצמחייה שיעצרו את התפשטות האש במעלה ההר.
אלפי עצים, מאות אלפי שקלים
תופעת השריפות אינה ייחודית ליצהר כלל. בשבועיים האחרונים היכו ההצתות ביישובים ובשטחים חקלאיים רבים ביו"ש. על פי נתוני מחלקת הביטחון של המועצה האזורית שומרון, בחודשיים האחרונים דווח על 69 שריפות רק בשטחי המועצה, מתוכן 54 בחודש האחרון. לצורך ההשוואה, בתקופה המקבילה בשנה שעברה נרשמו רק 21 שריפות, עלייה של יותר מפי שניים.
"אחרי חורף כה מבורך התפתחה עשבייה גבוהה, ועם תנאי מזג האוויר התייבשה גם די מהר והפכה למטען אש”, מסבירים בכבאות והצלה יו”ש. הם מונים שריפות בצורה שונה, כך שלפי הנתונים שלהם מדובר בכ-30 שריפות בחודשיים האחרונים בכל הגזרה, אך גם הם מודים כי מדובר בעלייה דרמטית. ”חלק מהשריפות התפשטו לעבר יישובים והעמידו אותם בסכנה, כדוגמת היישובים בית חגי וכרמי צור באזור יהודה, שם נקבע כי ישנו חשד להצתה. במקביל לכך היה בשבועות האחרונים ריבוי של דליקות בסביבת יצהר ואיתמר, שם החקירות נמשכות עד עכשיו ונבדק גם שם חשד להצתה”, אומרים בארגון.
בגבעות הסמוכות ליישוב איתמר נמשכה הדרמה כמעט ארבעה ימים. ביום שלישי שלפני חג השבועות החלו השריפות להשתולל בקצה המזרחי של רכס איתמר, מרחק של כ-12 קילומטרים מהיישוב עצמו. לטענת התושבים שם, ערבים מהכפרים בית דג’ן ובית פוריק הסמוכים הציתו אש במורדות ההר, כשהם משתמשים בכיווני הרוח ובעשבייה היבשה שיאיצו בשריפה להגיע לכיוון חוות בנימין והחווה של איתמר כהן הסמוכות. כתוצאה מהשריפה עלו באש שטחי מרעה רחבי ידיים שבהם רעו בהמותיו של כהן, ושתי באלות גדולות של מזון לבהמות נשרפו יחד איתם. כוחות גדולים של מתנדבים, חיילי צה"ל ולוחמי אש נאבקו בדליקה במהלך כל הלילה שבין שלישי לרביעי, וביום רביעי עצמו. לקראת הבוקר של יום חמישי הושגה שליטה על האש, והכוחות שבו לשגרה, מלבד תצפיות של הצבא שנותרו דרוכות כדי לאתר שריפות חדשות.
אך השקט לא נמשך זמן רב. דרכן של שריפות, בתנאי מזג אוויר וצמחייה כאלה, שהן נדלקות ומשנות מגמות ברגעים ספורים, וגם אחרי שנראה שכבו הן עלולות לשוב בעוצמה גבוהה ובתוך זמן קצר. כבר במהלך הבוקר של יום חמישי השריפה התלבתה שוב, והפעם בצורה הרסנית בהרבה. חוות בנימין, חווה בבעלות משפחת הרב נתן חי, רבה של איתמר, הכוללת מטע של 5,000 עצי זית ועוד אלפי עצי סרק המיועדים לגידול דבורים, הייתה הקורבן בסיבוב הזה. האש שבה ללחך את העצים, והפעם כילתה 2,000 עצי זית ועוד 1,000 עצי סרק. בנוסף לכך מערכות ההשקיה נשרפו כליל, נזק שנאמר במאות אלפי שקלים. הכוחות ששבו למקום נאבקו באש במשך שעות ארוכות, עד שהשיגו שוב שליטה עליה.
ההתקפה על גבעות איתמר לא הסתיימה גם אחרי המכה הקשה בחוות בנימין. במהלך יום השבת טיפסה האש לגבעת ארנון, המכונה גם גבעה 777, במרחק שני קילומטרים בלבד מחוות בנימין. הפעם הייתה סכנה ממשית של פגיעה בבתים. במקרה הזה נדרשה התערבותו של רב היישוב, הרב נתן חי, שהורה לבחורים מהישיבה ולמתנדבים מכלל היישוב לנסוע ברכבים למקום ולעזור בכיבוי, ואף לחזור לאחר מכן בעזרת הרכבים אל היישוב. הוא התבסס בפסיקתו על ההיתר לכבות שריפות באזורי ספר, אפילו אם אינן מסכנות חיים, וכן על פסיקתו של הרב פיינשטיין להתיר את חזרת המתנדבים אפילו על ידי איסורי דאורייתא, מחשש שיימנעו בפעמים הבאות מלסייע בכיבוי.
"הדרישה שלנו ברורה”, אומר יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, שמדלג כבר שבועיים בין מוקדי האש. "בדיוק כפי שידעו להקים יחידה שתעסוק באירועי תג מחיר, כך אנחנו דורשים כעת שתתכבד מערכת הביטחון ותקים יחידה מיוחדת שתלכוד את המציתים ותטפל בהם. טרור ההצתות בשומרון הוא בלתי נסבל. הוא פוגע בחקלאים ובשגרת החיים בשומרון. זו תופעה בלתי נסבלת שהתפשטה מעוטף עזה לכאן, וצריך לנקוט בכל אמצעי כדי לעצור אותה".
תלויים בכוחות הכיבוי הפלשתיניים
ביום שבו פרצה האש באיתמר, גם בכרמי צור שבגוש עציון התמודדו עם הלהבות. ביום שלישי לפנות ערב החלה אש גדולה להתלקח ולטפס מהוואדי באזור הדרום-מערבי של היישוב. התושבים שם, שאינם מתורגלים במקרים כאלה וחסרים את האמצעים הבסיסיים, הביטו בעיניים כלות כיצד האש מטפסת במהירות לכיוונם בלי יכולת לעשות דבר. תושבי השכונה כבר פונו מבתיהם, כשכולם כוססים ציפורניים בהמתנה לכבאיות. ברגע האחרון ממש, כשהפיח כבר עטף את הבתים, הגיעו שתי כבאיות ועצרו את האש. השריפה כובתה בלי נזק ממשי ובלי נפגעים.
את ההפכפכות של האש חוו על בשרם גם תושבי המאחז אחיה שבגבעות שילה. ב-5 ביוני, בסביבות השעה 11 בבוקר, התקבל דיווח על שריפה שמתקדמת מהכפר ג’אלוד דרומה אל כיוון שבות רחל והמטעים של אחיה. חוקרי הכיבוי, לאחר מעשה, הכריעו כי היה מדובר בהצתה, אך הרקע לא היה ברור לגמרי מכיוון שגם מטעים פלשתיניים נפגעו בשריפה. במאמץ משותף של מתנדבים פלשתינים וישראלים, ובסיוע של כבאות והצלה יחד עם מטוס כיבוי, הושגה שליטה על השריפה בתוך שעתיים.
לקראת השעה שלוש התקבל דיווח של חייל באחת העמדות על כך שקו אש מתקדם במהירות לכיוון אחיה, שוב מהצד של ג’אלוד. הפעם סרטונים שצילמו בנות מדרשה משבות רחל הראו בבירור כיצד פלשתינים מציתים את האש. האש התקדמה במהירות לכיוון אחיה, וכבר הגיעה אל כביש הגישה ליישוב. קו החשמל של תאורת הכביש נפגע ונותק, וכך קרה גם לצינור ראשי במשאבת מים. אספקת המים נפגעה למשך כמה שעות עד שתוקנה. גם במקרה הזה השליטה על האש הושגה בעזרת התושבים ושירותי הכיבוי.
גורם ביטחוני באזור מתאר כיצד המציאות הפוליטית משפיעה באופן ישיר גם על היכולת להתמודד עם שריפות, משני הצדדים: "היה לנו מקרה, שבוע קודם, של שריפת זבל של פלשתינים מול עדי עד, שיצאה משליטה והתחילה לשרוף את כל המורדות של הרכס, בואכה המאחז עלי עין. מכבי האש שהגיעו לא יכלו להתקרב אל מקור האש, בגלל שהוא נמצא בשטח מוניציפלי פלשתיני, ועל פי התקנות שלהם אסור להם לכבות שם. זה אילץ אותנו להזמין כבאיות פלשתיניות דרך התיאום. זה תמיד מתכון לבעיות. הכבאיות הגיעו למקום הלא נכון, וגם הכיבוי שלהם היה מאוד חלקי. זה מאוד הקשה על מלאכת הכיבוי".
לדברי הגורם, גם בשריפה שהייתה ליד אחיה שיתוף הפעולה עם מכבי האש הפלשתיניים הקשה על ההתמודדות עם השריפה. “בשריפה הראשונה מכבי האש שלהם לא סיימו את העבודה כמו שצריך. הם לא הורגים את האש לגמרי, וככה קל מאוד לחדש את האש ולהצית שוב. התיאום גרוע מאוד, אנחנו לא יכולים לסמוך עליהם. הם עושים עבודה חובבנית".
תגובת דובר צה"ל: ״צה"ל פועל באמצעים גלויים וסמויים לשמירה על ביטחון התושבים במרחב איו"ש. בין היתר מושקעים מאמצים שונים, טקטיים ומודיעיניים, בהתאם להערכת המצב וסדרי עדיפויות בכדי לתפוס חשודים בהצתות במרחב. כוחות הביטחון רואים בחומרה אירועים אלו במרחבים הפלשתיניים והיהודיים כאחד".