ראש עיריית אילת יצחק מאיר הלוי ניסה כבר כמעט את כל המהלכים האפשריים. פנייה ללב, הפעלת לחץ פוליטי כולל החזרת תעודת החברות שלו בליכוד, בקשת עזרה משרים וחברי כנסת, הכול במטרה למנוע את סגירת שדה דב בסוף החודש הנוכחי.
ראש העיר לא לבד. רבים באילת מזהירים מפני סגירת השדה. מלונאים ובעלי עסקים, אנשי רפואה ומנהלי בית החולים יוספטל, וגם סתם תושבים. באילת מרגישים שצינור החמצן שמחבר אותם למרכז המדינה באופן המהיר ביותר ינותק, לאחר שגם נמל התעופה של העיר כבר הועתק לשדה התעופה החדיש רמון, מרחק חצי שעת נסיעה מהעיר. בשביל החולים שטסים לקבל טיפולים מצילי חיים בבתי החולים במרכז הארץ מדובר בניתוק החמצן, במובן הפשוט ביותר של המילים.
סיפור פינוי השדה הוא עתיק יחסית והולך כ-12 שנים לאחור. בשנת 2007 נחתם הסכם בין המדינה לבעלי השטח שעליו ניצב השדה, ובו התחייבה המדינה לפנות את שדה דב. ב-2010 הוחלט לקדם את סגירת השדה כדי לפנות מקום לבניית 12,000 יחידות דיור. קידום התוכנית נתקל בהתנגדויות רבות, אך בסוף שנת 2012 המהלך אושר על ידי הממשלה והפינוי נקבע לשנים 2018-2016. בהתערבות בג"ץ הוארך רישיון ההפעלה של השדה עד אמצע שנת 2017 ונקבע גם כי הפעילות התעופתית תועתק לנתב"ג.
אלא שכאן נכנסה לתמונה עיריית אילת, שיחד עם חברות התעופה וגופים נוספים נעמדו על הרגליים האחוריות והחלו במאבק שנמשך עד עצם היום הזה. מגוון הצעות הועלו, כולל פינוי המתחם הצבאי והותרת המתחם האזרחי בשדה דב. בשנת 2016 הצליחה הממשלה למסמס הצעת חוק פרטית שקראה לדחות את פינוי השדה ל-2019. היא מצאה פשרה מוזרה של העברת התעופה האזרחית לשדה הצבאי, פשרה שלא הייתה מקובלת בסופו של דבר על אף אחד. בעלי הקרקעות כבר פנו לבג"ץ ודרשו כי בהתאם לפסיקה קודמת יפונה השדה, אלא שהכנסת התעוררה וחוקקה את החוק שהממשלה עצרה. אחרי עוד דין ודברים ביקש משרד הביטחון את הארכת פעילות השדה עד לחודש יולי 2019 והבקשה אושרה.
בינתיים הועלו כמה הצעות נוספות, מתוך ההבנה שצריך לספק אלטרנטיבה לתושבי אילת. ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, שנרתם למאבק במלוא כוחו, הציע תוכנית לפיה שטח השדה יצומצם ויוקם טרמינל חדש סמוך למסלול, אך הוא יוכל להמשיך לפעול כשדה תעופה אזרחי בלי להתפנות. כתוצאה מכך במקום התוכנית לבניית שכונה של כ-16,000 דירות בצפון תל אביב, תוקם שכונה מצומצמת של כ-8,000 דירות בלבד. המדינה ובעלי השטח הביעו התנגדות וגם הפתרון הזה נגנז, כך שכעת ככל הנראה שדה התעופה ייסגר בראשון ביולי.
הרופאים יעזבו
הימים המועטים שנותרו לא מייאשים את מאיר יצחק הלוי, ראש העיר, שלא מתכוון לוותר. "סגירת שדה דב תפגע אנושות בתושבי אילת, בענף התיירות שעליו היא נשענת ובכלכלתה", הוא אומר. "הממשלה, כאחוזת אמוק, ממהרת לסגור את שדה דב מבלי שהוכשרו חלופות אמיתיות. ראש הממשלה נכנע לבעלי הקרקעות מהמרכז אשר לוחצים על הממשלה לקבל את תמורתו של הנכס הנדל"ני יקר הערך שעליו ממוקם השדה. אלא שההליכים הסטטוטוריים להפיכת שדה התעופה לשכונת מגורים יארכו שנים. במצב הזה, דרך המלך הנכונה לכולם היא לקדם את ההליכים הסטטוטוריים, לפנות את השדה ממזרח, ולהשאיר במערב מסלול אחד להמראות ונחיתות לאילת וממנה. כך יישמר זמנית ועד למציאת פתרון קבע עורק תחבורתי חשוב, הוא צינור החמצן המרכזי לעיר לאילת".
הלוי גם מסביר מדוע נתב"ג לא מהווה חלופה מתאימה. "יותר מ-800 אלף נוסעים פוקדים את שדה דב מדי שנה, וכל גורמי התעופה מסכימים שלנתב"ג אין פתרון לקיבולת הזאת. לדעת המומחים, סגירת שדה דב תביא לירידה של עד 40 אחוזים במספר הטסים לאילת, בשל הירידה המשמעותית בתדירות הטיסות, התייקרות מחירי הכרטיסים, הארכת משך ההגעה וירידה ברמת השירות. כשמדובר בתיירות, אילת צבועה כחול לבן. 84 אחוזים מהנופשים בעיר הדרומית הם ישראלים. עליהם מבוססת כלכלת העיר וזהו מנוף הצמיחה שלה. אלא שבשל כל הסיבות שלעיל, הישראלים כבר לא ירצו להגיע לעיר. מי שיגיע לנתב"ג, יבחר לטוס לחו"ל", מוסיף ראש העיר.
הלוי נוגע בסוגיה נוספת. "לאלפי חולים אילתים שנזקקים לטיפול באחד מהמוסדות הרפואיים במרכז הארץ – לא תהיה ברירה. בשבילם סגירת שדה דב, נתיב התחבורה המרכזי והמהיר המחבר את אילת עם מדינת ישראל, כמוה כניתוק צינור החמצן. גם משרד הבריאות סבור כך, ולא רק בגלל שבית החולים יוספטל אינו מסוגל לתת מעטפת רפואית מלאה לתושבי אילת, אלא מכיוון שבבית החולים מועסקים רופאים מומחים ממרכז הארץ. אם שדה דב ייסגר, החשש הוא שאותם רופאים יחפשו מקומות עבודה אחרים כדי לא לעבור את הפרוצדורה הארוכה והמסורבלת בדרך לאילת וממנה. כמו הרופאים, יגיבו בוודאי גם המרצים באקדמיה שמגיעים ללמד באוניברסיטת בן גוריון באילת, באוניברסיטה הפתוחה, באוניברסיטה הימית ובמכללות", הוא מסכם את המצב העגום.
בוחנים אלטרנטיבות
הפתרון, גם אם הוא זמני, יכול להגיע דווקא כתוצאה ממינוי שר התחבורה החדש, ח"כ בצלאל סמוטריץ', שהיה פעיל במאבק נגד סגירת השדה גם כחבר כנסת מן השורה. נתניהו פנה לסמוטריץ' לאחר שמינה אותו לתפקיד שר התחבורה, וביקש ממנו לרכז עבודת מטה ממשלתית זריזה כדי למצוא פתרון שימנע את הצורך בסגירת השדה, כפי שהוא ושר האוצר כחלון הבטיחו לתושבים בעבר.
"בטווח המיידי הפתרון הוא במודל שדה הרצליה", אומר סמוטריץ' בשיחה עם 'בשבע'. "סגירת שדה התעופה בעיר נדחתה בשלוש שנים, מתוך הבנה שגם אם ממשיכים לתכנן באותה מתכונת יעבור לפחות פרק הזמן הזה עד שיהיה אפשר לבנות בפועל. בשדה דב מדובר לדעתי ביותר משלוש שנים, ולכן אין שום סיבה לסגור את השדה עכשיו כדי שיהיה שם סתם חול ושממה במשך ארבע-חמש שנים. אפשר גם לפנות את מרבית השדה ולהשאיר את הטרמינל הקטן ומסלול ההמראה, וזה יאפשר את בדיקת הקרקע וקידום התכנון".
לדברי סמוטריץ', ניצול אפשרות הדחייה הזאת ייתן גם שהות נוספת לבחינת אלטרנטיבות. "גם אם בסוף לא יהיה פתרון, למה צריך לפגוע כל כך באילת עכשיו כשאפשר לדחות זאת בכמה שנים? בינתיים אפשר לבחון כל מיני פתרונות אחרים – אם זה ללכת על התוכנית של חולדאי, למצוא פתרון ראוי בנתב"ג או כל הצעה אחרת".
שר התחבורה הנכנס מוסיף למארז השיקולים גם את הנקודה הביטחונית: "הסגירה של שדה דב בעייתית מצד אחד בעניין של אילת – אבל זו גם בעיה למדינת ישראל כולה. עם האתגרים הביטחוניים העומדים בפנינו, אנחנו לא יכולים להישאר בשום פנים ואופן עם שדה תעופה אחד בנתב"ג ובלי שום אלטרנטיבה. זו גם העמדה המקצועית של הגורמים השונים בנושא".
אז איך אפשר לדעתך לפתור את הבעיה?
"הדרך לעשות זאת היא להעלות הצעת חוק מהירה שתעשה שלושה דברים: תאשר את הדחייה עד שיהיו היתרי בנייה, לקבוע שעד שלא התקבלה החלטה אחרת הליכי התכנון ממשיכים באותה מתכונת וקצב כאילו השדה נסגר, לעגן את הזכויות של בעלי הגוש הגדול בכל תוכנית כדי שמעמדם של בעלי הקרקע לא יורע כתוצאה מהדחייה ואף ישתפר", מסכם סמוטריץ'.
השאלה היא בעיקר שאלת הזמן. מעט יותר משבוע נותר עד למועד סגירת השדה המשוער, וכל הגורמים כבר קיבלו הודעה שנכון לעכשיו הוא ייסגר כמתוכנן. הירתמות של הרגע האחרון יכולה למנוע את המצב הזה, אבל איש עדיין לא יודע לומר כיצד תסתיים הסאגה. ההיגיון והלב הולכים עם תושבי אילת, והפסיקה המשפטית - עם בעלי הקרקעות. אלא שייתכן מאוד שהעובדה שיישום הפסיקה נדחה שוב ושוב תצליח להביא את הישועה שלה מייחלים באילת. לזכות העיר עומדת העובדה שרבים מחברי הכנסת יהיו מוכנים להתגייס למען חקיקת חוק חדש שיסדיר את מעמדו של השדה וייתן לו הארכת זמן נוספת, שכנראה תהיה באמת האחרונה.