פחות משלושה חודשים נותרו עד הבחירות והסערות, כך נראה, אינן ממתינות לישורת האחרונה.
התבטאותו של חבר הכנסת יעלון כלפי לפיד, ההתמודדות בימין עם התחזקות 'ישראל ביתנו' של ליברמן, מינוי הרב פרץ וח"כ סמוטריץ' לשרים, אלה ועוד הם רק חלק מהסוגיות הפוליטיות של הימים האחרונים.
בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחסת ד"ר אסנת עקירב, ראש החטיבה למדעי המדינה באקדמית גליל מערבי לדברים ולמשמעויותיהם.
בפתח הדברים מתייחסת ד"ר עקירב למצבה של 'כחול לבן' שצריכה להוכיח את יכולותיה להוות אלטרנטיבה שלטונית, בה בשעה שלציבור נדמה שההנהגה המרובעת מתקוטטת בינה לבין עצמה. לטעמה של עקירב דרושה מנהיגות שבראשה עומד אדם אחד שהוא המכריע והמוביל, אך זו אינה התחושה בציבור לגבי המפלגה הזו.
השילוב של מי שאינו איש צבא ומגיע ממקום אחר, מי שהצליח להקים מפלגה עם 19 מנדטים בהתחלה, מי שהיה שר וחברים ממפלגתו היו שרים ויחד קידמו דברים, הרקורד הזה יכול לשמש כדי למשוך קולות מסוימים, אבל הרוטציה מתקבלת כעקב אכילס בקרב חלק מהציבורים
"יש חוסר נחת מעניין הרוטציה והדבר עלה גם בסקרים פנימיים", אומרת ד"ר עקירב בהתייחס לדבריו של חבר הכנסת יעלון, ועם זאת היא מדגישה כי ההתייחסות היא דווקא לעניין הרוטציה ולא לעצם מיקומו של לפיד בצמרת המפלגה. "דווקא השילוב של מי שאינו איש צבא ומגיע ממקום אחר, מי שהצליח להקים מפלגה עם 19 מנדטים בהתחלה, מי שהיה שר וחברים ממפלגתו היו שרים ויחד קידמו דברים, הרקורד הזה יכול לשמש כדי למשוך קולות מסוימים, אבל הרוטציה מתקבלת כעקב אכילס בקרב חלק מהציבורים".
האם בעקבות הדברים יכול חבר הכנסת לפיד להרשות לעצמו לסגת מרעיון הרוטציה? ד"ר עקירב מזכירה את פרישתה של ציפי לבני מרעיון הרוטציה זמן קצר בטרם הבחירות לאחר שהתברר שהציבור אינו נלהב מהרעיון. כשנשאלה אם לא נכון להפריד בין המקרים שכן לבני כבר לא הייתה אז מועמדת עתידית לראשות ממשלה בעוד לפיד רואה עצמו ראש ממשלה בעתיד, מעמד שעלול להיפגע מנסיגה שכזו, משיבה עקירב וטוענת כי לכל מהלך שכזה יכולים להיות מי שיפרשו אותו לחיוב ומי לשלילה.
בדבריה מעירה ד"ר עקירב כי בהחלט יתכן והתבטאותו של יעלון לא נועדה אלא להיות בלון ניסוי ולא מעבר לכך, על מנת לבחון את עמדת הציבור בסוגיית הרוטציה, כפי שהופרחו בלוני ניסוי קודמים בטרם הליכה לבחירות.
"הדבר החשוב ביותר הוא שהארבעה יחליטו איזו מנהיגות הם מתכונים לשדר וכרגע הם נראים כמי שמתקוטטים בינם לבין עצמם. האופציה של קמפיין 'רק לא נתניהו' כבר לא תקפה. יש לכם 35 מנדטים והציבור רוצה לראות אתכם פועלים. יש גרעון על השולחן וזה עניין שהם יכולים לדון בו ולדבר עליו ולהציג מעין ממשלת צללים, אפשר להגיד הרבה דברים על הממשלה כביקורת והמבחן שלהם בימים האלה מאוד משמעותי. בנוסף הם יכולים להתעמת גם עם מפלגות מתחרות ולא רק עם הליכוד".יש לכם 35 מנדטים והציבור רוצה לראות אתכם פועלים. יש גרעון על השולחן וזה עניין שהם יכולים לדון בו ולדבר עליו ולהציג מעין ממשלת צללים
ב'כחול לבן', כך דווח, מתכוונים למקד את תשומת הלב בקרב מצביעי ימין ולשם כך צפויים להישלח חברי כנסת המזוהים עם עמדות ימים כדוגמת הנדל, האוזר, יעלון ואשכנזי למחוזות ימין מובהקים כדי להרחיב את קהל מצביעי המפלגה. עקירב קובעת כי אכן באפשרות המפלגה לקבל ניתוח מדויק ועדכני מאוד באשר להעדפות ההצבעה ובהתאם למקד את הקמפיין לכיוון ימין. באשר לאפשרות שהדבר יעלה ל'כחול לבן' במחיר נטישת מצביעי שמאל לטובת מפלגת העבודה היא משיבה כי מאחר ומדובר ב'מפלגת כל-בו' היא אמורה להתמודד עם סיטואציה שכזו, וברגע בו תהיה משיכה לכיוון אחד הדברים יבואו על חשבון הכיוון האחר.
לטעמה של ד"ר עקירב הצבעה המונית של ערביי ישראל תסייע מאוד לגוש השמאל, גם אם ברור שאין כוונה של המפלגות הציוניות לשלב את 'הרשימה המשותפת' בקואליציה עתידית, והיא מסבירה מדוע: "הצבעה המונית של ערבים תוריד את כוחן של המפלגות החרדיות, כי כשבאים יותר להצביע האחוז היחסי של המפלגות החרדיות יורד מבחינת מנדטים. זה לא יגרום לכך שהערבים יהיו בקואליציה עם מפלגות השמאל כי הם לא מקבלים את המפלגות הציוניות, אבל זה מאפשר ממשלת אחדות חילונית ליברלית של כחול-לבן, הליכוד, ליברמן והעבודה"
על ליברמן שעולה בסקרים קובעת ד"ר עקירב כי הדבר מתרחש לא למרות העליהום כלפיו מימין אלא בעקבות העליהום הזה. "כשיש עליהום ואתה נתפס כאביר השלטון הטהור אתה מקבל יותר קולות". להערכתה מצביעי ליברמן מגיעים כעת "מהליכוד וממצביעי פייגלין שרוצים להפריד דת ומדינה, מכחול-לבן וגם ממפלגת העבודה בזכות האמירות שלו בהיבט החרדי. צריך לזכור שליברמן הוא היחיד שהתייצב מול נתניהו בעשור האחרון יותר מפעם אחת ולא מצמץ".מצביעים חדשים לליברמן יגיעו מהליכוד וממצביעי פייגלין שרוצים להפריד דת ומדינה, מכחול-לבן וגם ממפלגת העבודה בזכות האמירות שלו בהיבט החרדי. צריך לזכור שליברמן הוא היחיד שהתייצב מול נתניהו בעשור האחרון יותר מפעם אחת ולא מצמץ
עקירב קובעת כי ההחלטה בליכוד להתעלם מליברמן היא נכונה מבחינת הליכוד. על החלטת החרדים להדגיש את הקשרים בינם לבין ליברמן כראייה לכך שהצהרותיו חסרות גיבוי, היא מעירה כי "ליברמן יוכל להגיב לקמפיין החרדי ולומר שהוא רק רצה לרסן את המפלגות החרדיות ולכן חבר אליהן".
עוד התבקשה ד"ר עקירב להתייחס למינויים השבוע של הרב רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ' לשרים. האם המינוי יסייע למפלגה שלהם, או אולי ידרוש מהם להתמודד עם סוגיות מורכבות, להצהיר הצהרות נוקבות שאולי ירחיקו מצביעים? ואולי המינוי יחייב את השניים לעסוק בענייני משרדם בתקופת קמפיין בחירות במקום לחרוש את הארץ באיסוף קולות?
"מעמד של שרים ממצב תמיד בתקשורת כמי שיכול ליזום ולקבל חשיפה תקשורתית משמעותית למפלגה לא גדולה שתציג את עצמה כבעלת תפיסת עולם", היא אומרת ומעירה כי בדיוק משום כך בחר נתניהו לפטר את בנט ושקד ברגע בו הבין שהם מתכוונים להתמודד בבחירות הקרובות. מרגע זה ואילך לא הייתה לו כל סיבה להעניק להם את הבמה המיניסטריאלית הזו.
מנגד, היא מוסיפה, לנתניהו חשוב היה לחזק את מעמדם של סמוטריץ' והרב פרץ על מנת שלא לאבד קולות לכיוון פייגלין בנט וליברמן ומשום כך דאג למנות אותם לתפקידים המעניקים להם במה ציבורית נרחבת.