רמאללה
רמאללהצילום: Zack Wajsgras/Flash90

אמש (19.06.16) פורסם טור דעה בעיתון 'הארץ' החושף כי ישנו סיכוי והפלשתינאים ויתרו על "זכות השיבה". אותה זכות שלמעשה אינה קיימת, גם לא בהחלטה 194 שאינה בעלת שום תוקף משפטי.

המחבר, רמי לבני, תולה זאת בחוברת שהפיקה "הוועדה הפלשתינאית לאינטראקציה עם החברה הישראלית".

אותה חוברת שפורסמה מן הסתם בעברית, מציגה כמובן את "הנרטיב" הפלשתינאי לאוזן הישראלית אך חוזרת על המנטרה הידועה כ"פיתרון צודק לבעיית הפליטים". מחבר הטור מציג למעשה תקווה, שאולי נגוזה בדעת הקהל הישראלית לסיום הסכסוך. לידיעתו של לבני, ישנן גם הצהרות פלשתינאיות שהן אפילו מתונות יותר מאותה חוברת.

האוזן הישראלית שחונכה לשלום ולדו-קיום רואה ב"פיתרון צודק לבעיית הפליטים" פיצוי כספי שיוענק בדרך זו או אחרת לאותם צאצאי פליטים שלא הצליחו להתאקלם מזה 70 שנה בארצות ערב בתמורה להתנצלות ישראלית על חטאיה באותה النكبة (הנכבה) של 1948 – ובעצם על עצם קיומה. האוזן הישראלית קוראת את הנאמר בעברית ומתעלמת לחלוטין מהנכתב והנאמר בערבית יום אחר יום – לא יתכן פיתרון לסכסוך הישראלי-פלשתינאי ללא פיתרון לבעיית הפליטים.

פיתרון לבעיית הפליטים אינו קיים ללא זכות שיבה מוחלטת לערי פלשתין הכבושה. לא פיצוי! לא הכרה ישראלית! לא סימפטיה עולמית! כל אלה לא יחזירו את הכבוד שנרמס ב-النكبة (הנכבה) של 1948 וב-النكسة (הנכסה) של 1967. כפי שאמר לי בעבר גדעון לוי – "שיבתם של הפליטים הפלשתינאים הינה אבן יסוד בדעת הקהל הפלשתינית". לראיה, כל הצעה לפתרון הסכסוך (קימפ דיוויד, מתווה קלינטון, אולמרט, קרי ואובמה) נדחתה על ידי הצד הפלשתיני או במקרה הטוב, זכתה להתעלמות.

לפיכך, כל ההסברים של הימין לגבי העובדה שהחלטה 194 של האו"ם אינה תקפה משפטית בעיקר בשל דחייתה של ההחלטה על ידי מדינות ערב כולן, וכל הצהרותיו של בן-דרור ימיני על כך שבשנות ה-40 העברת אוכלוסיות הייתה הנורמה הבינלאומית, האיזכורים חוזרים ונשנים של גירוש יהודי ארצות ערב וכמובן ההתעלמות הפלשתינאית משאר סעיפי ההחלטה – כל אלה לא יועילו מאומה וישכנעו רק את המשוכנעים – משום שכאשר מדובר בכבוד הערבי הנגזל אין שום פיתרון אחר למעט תיקון העוול ההיסטורי – שיבתם של כל הפליטים וצאצאיהם ל-فلسطين المحتلة הלוא היא "פלסטין הכבושה" שנגזלה בידיהם של הציונים.