הציונות הדתית עומדת בימים אלה בפני צומת דרכים דרמטי. צומת דרכים שבו היא נדרשת לקבל הכרעות גורליות כלפי ארץ ישראל, לעם ישראל ולתורת ישראל.
אסתכן ואומר שהיא מעולם לא עמדה במבחן כזה שבו כל המפתחות לפיתרון השאלה האם בעוד שלושה חודשים תהיה בישראל ממשלת ימין מובהקת או ממשלת כלאיים שתחלק את הארץ ותבתר אותה לגזרים בשם אשליית השלום.
כל עוד זה תלוי באביגדור ליברמן הוא ילך על האופציה השניה. בתחילת השבוע הוא כבר הכריז קבל עם ועולם שזה או ממשלת אחדות בראשות יו"ר המפלגה הגדולה ביותר או לא להיות. עבורו אין אופציה נוספת. כלומר, גוש הימין השיל מעליו כרמה מנדטים שנחשבו עד היום למנדטים טבעיים.
מה שמגלגל את כובד האחריות על כתפיה של הציונות הדתית.
והשאלה הנשאלת היא מי הוא זה שיובילנו אל הארץ המובטחת. ובמילים אחרות, מי הוא האיש שיצליח להבטיח לראש הממשלה 61 אצבעות בליל הבחירות שיישענו על בנק מנדטים גדול ומשמעותי מקרב הציונות הדתית.
לאורך הימים האחרונים נדמה היה לרגע שההבנה הזו אודות גורליות השעה של הציונות הדתית הצליחה לחלחל לכל שדרת ההנהגה. כולם מפמפמים פתאום אחדות, משדרים אחדות, מנגנים אחדות מבוקר ועד ליל, ואמש אפילו הוקם 'צוות אחדות' כדי לאחד וללכד את השורות.
הבעיה היא ששושביני האחדות, ברוב חפזונם כי רב לליכוד השורות, לא טרחו לקשט את חלון הראווה של מפלגת האחדות ובמטרה לשווק כהלכה לציבור הדתי-לאומי את מוצר האחדות הכל-כך חיוני בימים אלה. חלון הראווה במקרה דנן הוא הדמות המובילה העומדת בחוד החנית, מאירה ומפלסת דרך בפוליטיקת המחר.
הכלל היחיד האמור להנחות את מכתירי מנהיג פוליטיקת המחר הוא מידת האימון שהמועמד מקבל מקרב אנשי ומצביעי הציונות הדתית. המועמד הזוכה למידת האימון הגדולה ביותר בקרב כלל בני הציונות הדתית הוא זה שאמור להצעיד קדימה את המחנה.
על פי סקרי דעת הקהל הראשונים שבוצעו בשבועות האחרונים מתברר כי השרה לשעבר איילת שקד זוכה לאימון הרב ביותר בקרב אנשי הציונות הדתית.
למרות שעל סקאלת סולם הדתיות היא ממוקמת במשבצת המסורתית בלבד, במבחן המספרים, היא היחידה שמצליחה להביא מספר נאה של מנדטים ואף להחזיר הביתה דתיים-לאומיים שלפני שנים היו בשר מבשרה של המפד"ל ובשנים האחרונות ערקו לליכוד ובבחירות האחרונות למשה פייגלין, וכמובן לימין החדש שחצה באופן מובהק את בני הציונות הדתית.
כן, רבים לא מבינים מדוע מתעקשת שקד על המקום הראשון, הרי גם אם תוצב לכאורה במקום השני היא תסלול דרכה חזרה לכנסת ואפילו למשרד המשפטים אך המצב הפוליטי ברור - עם חמישה מנדטים בלבד הציונות הדתית הולכת לאופוזיציה ולכן חובה להעמיד בראש המחנה הזה את מי שמביא או מביאה את הכי הרבה מנדטים לציונות הדתית.
הסקרים הפנימיים מלמדים שבעוד הצד הדתי-ליברלי מתקשה להכיל את הנהגת הבית היהודי הנוכחית, הצד החרד"לי מסוגל להכיל את איילת שקד כמי שעומדת בראש המפלגה הדתית ושומרת על כלל האינטרסים של ארץ ישראל, עם ישראל, וכן, תתפלאו, אפילו על תורת ישראל. תשאלו את הנציגים החרדיים.
לפי שעה נמשכים הוויכוחים הפנימיים אבל שעון החול מתקתק – ולא בהכרח לטובתה של הציונות הדתית. שעת הכרעה הגיעה. האחריות פשוט מחייבת.