תמצית
ישנה בעיה חריפה, פצצת זמן, של חצי מיליון ישראלים שחיים כיהודים בדיוק כמונו, מרגישים יהודים, משרתים ביחידות קרביות—אך אינם יהודים כהלכה.
בכל שנה נולדים עוד 5000 "מרגישים יהודים" שאינם יהודים כאלו. הרבנות הראשית לישראל שמצויה היום בידיים חרדיות פשוט לא מאפשרת להם להתגייר כהלכה. חוק זה ישחרר את המונופול הזה, ויאפשר להם להתגייר כהלכה. גיור קשוב ולא גיור אטום. נפתור את הבעיה הקשה הזו. תנועת הימין החדש הופכת בהדרגה להיות "מפלגת פתרונות פרגמטיים של הבעיות הקשות בישראל".
אזרחי ישראל הגונים וסבירים, חילונים, חרדים ודתיים, שחפצים במדינה יהודית נטולת כפייה יתחברו לפתרונות אלו.
מה בעצם הבעיה?
במדינת ישראל יש חצי מיליון (!) ישראלים שנולדו בישראל, רואים עצמם יהודים, הולכים לבתי ספר יהודיים, חוגגים חגים יהודים, צמים ברובם ביום הכיפורים, עומדים בצפירה ביום הזיכרון, משרתים ביחידות קרביות, חלקם גם מתנהלים כמסורתיים שעושים קידוש בשבתות, בעצם הם כמוני וכמוכם מכל בחינה שהיא--אבל על פי ההלכה הם אינם יהודים, כי הם נולדו לאם שאינה יהודייה על פי ההלכה.
בכל שנה נולדים 5000 "חיים כיהודים" שאינם יהודים שכאלה. הם מתחתנים עם יהודים, ובעצם זה יוצר בעיית התבוללות סמויה בתוך ישראל. זו פצצת זמן. ובעיקר—פצצת זמן ש*אפשר* לפתור אותה.
אז מה הבעיה?
בשנים האחרונות כל הליכי הגיור בישראל הוחמרו מאד. בכל שנה מתגיירים רק 2000 ישראלים. זו טיפה בים. גם גיורים של רבנים אורתודוקסיים מכובדים וראויים כבר לא מתקבלים משום מה על ידי הרבנות הראשית לישראל.
בגיור הדבר החשוב הוא הרצון להצטרף לעם ישראל, להיות חלק מהגורל המשותף שלנו. וזה בדיוק מה שאותם מעוכבי גיור רוצים, אך לא מאפשרים להם. זה הפוך ממה שהיה לאורך כל ההיסטוריה היהודית!
פעם, רבני עיר הקימו הרכבי גיור, וגיירו אנשים בצורה נעימה ומחבקת, על פי ההלכה כמובן. היו רבנים יותר מאירי פנים, ויותר נעימים והיו יותר נוקשים ומחמירים. אלו גיירו כהלכה, ואלו גיירו כהלכה.
כמו בית שמאי (המחמיר והנוקשה) ובית הלל (המקל והנעים). שתי גישות שונות ולגיטימיות. אבל בשנים האחרונות, ויתרו על בית הלל, ונשארנו רק עם בית שמאי.
בעשורים האחרונים הרבנות הראשית לישראל הפקיעה בהדרגה מרבני עיר את הסמכות להקים הרכבים, והעבירה למונופול מרכזי של עצמם. ומכיון שהרבנות הראשית (לצערי!) כבר שנים רבות בידיים חרדיות, הם לא מאפשרים לרבנים מסוג "הלל" לגייר.
התוצאה: ישראלים כמעט ולא ניגשים להתגייר. מיואשים. לעתים מבטלים להם גיור בדיעבד (!). אפילו לרב דרוקמן שהוא ראש רבני הציונות הדתית הם ביטלו את הגיורים. כמה עוגמת נפש זה עבור יהודים טובים! אז הרוב מוותרים (בצער) על כל העניין ואומרים "יאללה, מה אכפת לי?"
כלומר ה"החמרה" בגיורים מזניקה את ההתבוללות. מי שכאילו מחמיר, גורם נזק עצום לישראל וליהדות.
אז מה הצעת הימין החדש? להעביר מיד עם הקמת הממשלה הבאה את חוק "גיור בקירוב" שהמשמעות פשוטה: רבני עיר בישראל יוכלו להקים הרכבים לגיור, ולגייר בעצמם. כל הגיורים יהיו כהלכה. כל ההרכבים יורכבו רק מרבנים שקיבלו הסמכה לכך. העברת החוק צפויה להזניק את היקף הגיורים מ-2000 בשנה ל10,000 (!) בשנה. פי חמישה! זה יפתור את הבעיה תוך מספר שנים.
בממשלת 2013-2015 התקבלה החלטת ממשלה ביוזמת ח"כ אלעזר שטרן לבצע זאת. הצבעתי בעד זה בממשלה וזה התקבל. אבל מיד עם הקמת ממשלת 2015-2019 בלחץ המפלגות החרדיות והזרם היותר חרדי-לאומי בבית היהודי (המפלגה שעמדתי בראשה) החלטה זו בוטלה. אני כמובן התנגדתי לביטול. אבל מתוך מפלגתי-שלי היתה תמיכה רחבה לביטול כולל שר ממפלגתי שהצביע בעד ביטול הגיורים הללו.
לכן כעת, מפלגת הימין החדש, שחרטה על דגלה יהדות מקרבת, תקדם זאת *כחוק מלא בכנסת*.
אסור לאפשר למיעוט לקחת בשבי את הרוב בישראל ולפגוע בכל כך הרבה ישראלים שחיים כיהודים ורוצים ומוכנים לעבור גיור כהלכה. בעניין גיוס באתי לקראת הציבור החרדי, ואיני מוכן שהם יהיו שק החבטות של ישראל. באותה מידה אינני מוכן שחצי מיליון ישראלים יחיו בצער ובתוך קושי, בגלל מיעוט קיצוני.
תנו לנו, לימין החדש, את הכוח, ונבצע זאת.