הנשק האמריקני שיהיה ככל הנראה בשימוש במתקפה צבאית נגד עירק הוא כה מתקדם עד שחלק ממנו לא היה עדיין מוכן כדי להשתמש בו במבצע באפגניסטן לפני שנה, כך כתב ביום ראשון העיתון הלונדוני "אינדיפנדנט".
המומחים הצבאיים נערכים למלחמה עם נשק הכולל צילומי לוויין המסוגלים להבדיל בין טנק לאוטובוס גם דרך ערפל כבד ועם פצצות מיקרוגל, שביכולתן להשמיד מערכות חשמליות וממוחשבות מבלי לפגוע באזרחים, והם בטוחים שכל מתקפה תוכל להסתיים בתוך שבוע ימים.
"במלחמת המפרץ הראשונה נלחמו כמו במלחמת העולם השנייה, עם עליונות אווירית, תוך כדי הפצצת עמדות וריכוך כוחות", ציין דניאל גורה, אנאליסט צבאי ממכון לקסינגטון שבוושינגטון. "המלחמה הנוכחית תהיה מהירה יותר, מדויקת יותר", הוסיף.
בין כלי הנשק שדניאל גורה ומומחים אחרים מציגים בהדגה, פצצות חכמות מונחות לוויין, הידועות בראשי התיבות JDAM. אמריקנים השתמשו בכמה מהן באפגניסטן, אך השימוש בהן בעירק יהיה נרחב יותר.
כן נעשה שדרוג של פצצות חכמות שבשימוש. כך במקרה של ה-GBU-28, שנועדה לחדור למתקנים תת-קרקעיים מבוצרים, והיא מצוידת עכשיו במתקן חדש המאפשר לפצצה "לספור" את מספר הקומות שהיא חייבת לחדור דרכן טרם שתתפוצץ.
סוג חדש של פצצה היא התרמובארית, שרק אחת מהן הופעלה באפגניסטן, והחטיאה את המטרה. מדובר בפצצה היכולה לחדור לחללים פנימיים או תת- קרקעיים, ולשחרר בהם זרם אדיר של חום ולחץ, חזק דיו כדי להשמיד חומרים ביולוגיים, כמו אנתרקס ואבעבועות שחורות.
פצצת מיקרוגל היא מסוגי נשק שלא נוסו כלל וכלל בשדה הקרב, ושבפיתוחה עסקו מומחים בריטיים ואמריקנים במשך שנים אחדות. פצצה זו מתפוצצת באוויר ומשדרת פעימות של אנרגיה מגנטית העוקבת אחר מחשבים ומערכות חשמליות ושורפת אותם, גם אם אלה קבורים מתחת לאדמה. אפשר להשתמש בה גם כדי לגרום לתחושת תסיסה בעור, אמצעי שגופים לאכיפת החוק בארה"ב ניסו ככלי לפיזור המונים.
נשק חדש ומחודש אחר כולל טנק משופר, ה- Abrams MI A2, המסוק "אפאצ'י לונגבו" וגירסה של המזל"ט "פרדטור" לטיסה בגובה רב, ובו אפשר להשתמש כדי לשאת ציוד למעקב באמצעות לוויינים או טילים מסוג "הלפייר".
כלי אחר הוא ה"סטרייקר", רכב קרבי משוריין עם יכולת תמרון משובחת. המתכננים סבורים כי כלי זה יהיה כה חשוב עד שכוחות היבשה יוכלו למלא תפקיד כמפציצים, שלא כמו במבצעים האחרונים בקוסובו ובאפגניסטן.
המומחים הצבאיים נערכים למלחמה עם נשק הכולל צילומי לוויין המסוגלים להבדיל בין טנק לאוטובוס גם דרך ערפל כבד ועם פצצות מיקרוגל, שביכולתן להשמיד מערכות חשמליות וממוחשבות מבלי לפגוע באזרחים, והם בטוחים שכל מתקפה תוכל להסתיים בתוך שבוע ימים.
"במלחמת המפרץ הראשונה נלחמו כמו במלחמת העולם השנייה, עם עליונות אווירית, תוך כדי הפצצת עמדות וריכוך כוחות", ציין דניאל גורה, אנאליסט צבאי ממכון לקסינגטון שבוושינגטון. "המלחמה הנוכחית תהיה מהירה יותר, מדויקת יותר", הוסיף.
בין כלי הנשק שדניאל גורה ומומחים אחרים מציגים בהדגה, פצצות חכמות מונחות לוויין, הידועות בראשי התיבות JDAM. אמריקנים השתמשו בכמה מהן באפגניסטן, אך השימוש בהן בעירק יהיה נרחב יותר.
כן נעשה שדרוג של פצצות חכמות שבשימוש. כך במקרה של ה-GBU-28, שנועדה לחדור למתקנים תת-קרקעיים מבוצרים, והיא מצוידת עכשיו במתקן חדש המאפשר לפצצה "לספור" את מספר הקומות שהיא חייבת לחדור דרכן טרם שתתפוצץ.
סוג חדש של פצצה היא התרמובארית, שרק אחת מהן הופעלה באפגניסטן, והחטיאה את המטרה. מדובר בפצצה היכולה לחדור לחללים פנימיים או תת- קרקעיים, ולשחרר בהם זרם אדיר של חום ולחץ, חזק דיו כדי להשמיד חומרים ביולוגיים, כמו אנתרקס ואבעבועות שחורות.
פצצת מיקרוגל היא מסוגי נשק שלא נוסו כלל וכלל בשדה הקרב, ושבפיתוחה עסקו מומחים בריטיים ואמריקנים במשך שנים אחדות. פצצה זו מתפוצצת באוויר ומשדרת פעימות של אנרגיה מגנטית העוקבת אחר מחשבים ומערכות חשמליות ושורפת אותם, גם אם אלה קבורים מתחת לאדמה. אפשר להשתמש בה גם כדי לגרום לתחושת תסיסה בעור, אמצעי שגופים לאכיפת החוק בארה"ב ניסו ככלי לפיזור המונים.
נשק חדש ומחודש אחר כולל טנק משופר, ה- Abrams MI A2, המסוק "אפאצ'י לונגבו" וגירסה של המזל"ט "פרדטור" לטיסה בגובה רב, ובו אפשר להשתמש כדי לשאת ציוד למעקב באמצעות לוויינים או טילים מסוג "הלפייר".
כלי אחר הוא ה"סטרייקר", רכב קרבי משוריין עם יכולת תמרון משובחת. המתכננים סבורים כי כלי זה יהיה כה חשוב עד שכוחות היבשה יוכלו למלא תפקיד כמפציצים, שלא כמו במבצעים האחרונים בקוסובו ובאפגניסטן.