חברת 'פולקסווגן' הודיעה בימים האחרונים שבכוונתה לסייע בכיסוי העלויות הכרוכות בהקמת משרדים לארגונים יהודיים גלובליים. מטרת הארגונים היא להקים נוכחות באירופה ולסייע במאבק נגד אנטישמיות.
כצעד ראשון ביוזמה החדשה תסייע 'פולקסווגן' בייסוד משרד עבור ארגון 'איי.די.אל' בברלין לראשונה בהיסטוריה.
עד היום נחשבה 'פולקסווגן' סמל של המשטר הנאצי בגרמניה ורבים סבורים עד היום שיש להימנע מרכישת המוצרים שהיא מייצרת.
עם עלייתו של היטלר לשלטון הוא פנה לנשיא החברה פרדיננד פורשה במפרט דרישות ליצור מכונית שתוכל להסיע 5 אנשים, להגיע למהירות של כ־ 100 קמ"ש, לצרוך לכל היותר 6 ליטר ל־ 100 ק"מ ובעיקר לעלות פחות מ־ 1,000 מארקים של הרייך.
פרדיננד פורשה הרים את הכפפה, חבר לתעשיין הגרמני ד"ר פריץ נויימאייר וכך נוצרה ה'חיפושית' המפורסמת, במסגרת תכנית 'כוח באמצעות שמחה'.
במהלך תקופת השואה התבססה החברה על עבודת כפיה של אסירים יהודים, שהיוו ארבעה מכל חמישה עובדים בה.
בזכות קשריו האישיים של פורשה עם צמרת המפלגה הנאצית הוא זכה לאספקה קבועה של עובדי כפיה. ה־ SS סיפק למפעל המכוניות כוח עבודה, ובתמורה קיבל רכבי קובלווגן, הרכב הצבאי שייצר המפעל במהלך המלחמה.
פולקסווגן אף לקחה אחריות גם לייצור טילי ה־ V1וחלקים למטוסי קרב וטנקים. צעד זה הוא מחווה חיובית ראשונה מצדה. הנהלת החברה אומרת שלאור ההיסטוריה שלה, מוטלת עליה חובה לעשות זאת.
במהלך 20 השנים האחרונות, מספר חברות גרמניות גדולות, כמו גם בנקים ומשרדי ממשלה, הזמינו היסטוריונים חיצוניים כדי לנבור בארכיונים שלהם ולחשוף את האמת על התנהלותן בתקופה הנאצית.
מאות חברות גרמניות, גדולות כקטנות, תרמו ל'קרן הממשל והתעשיה הגרמנית' – שנוסדה לפני כעשור לסייע לעובדי כפיה לשעבר ולתמוך בתכניות חינוכיות בהן ילמדו על השימוש הנאצי בעבדים. מספר חברות גדולות מהססות עדיין לפתוח את הארכיונים שלהן – והדבר גורם לחשדות כי יש להן מה להסתיר.