קבוצת 'ראות' מפרסמת היום (רביעי) מסמך העוסק במשבר יחסי ישראל והתפוצות בו נטען שהמשבר בין ישראל לחלקים נרחבים בעם היהודי מהווה "פגיעה חמורה בביטחון הלאומי של ישראל".
המסמך מתריע על כך שמדינת ישראל נמצאת בפתחה של "הפתעת יום הכיפורים" ביחסיה עם העולם היהודי.
"הפתעה זו עלולה להתרחש ביום שאחרי טראמפ, משום שבמהלך כהונתו מתחזקת מגמת ההתרחקות בין מדינת ישראל לבין יהדות ארה"ב, מאותגר מעמדם של גופים אשר פועלים למען ישראל (בראשם אייפא"ק) ו"מושלם" תהליך הפיכתה של ישראל לנושא חד-מפלגתי בארה"ב. ברגע שיירד טראמפ מהבמה הפוליטית, מדינת ישראל צפויה להתמודד עם ממשל דמוקרטי פחות מחויב מבעבר לישראל, במציאות בה יהודים הם מיעוט בין הירדן לים וללא תוחלת מדינית", טוענים מחברי המסמך.
לדבריהם, "על רקע זה ומגמות נוספות, קיימת סכנה שארגונים וגופים מרכזיים יהודיים יזנחו אז את תמיכתם בישראל ויכפרו במעמדה כמדינת הלאום של העם היהודי, ועל ידי כך יאתגרו משמעותית מבפנים את האתוס המכונן של מדינת ישראל. ישראל אז עלולה למצוא את עצמה מבודדת בזירה הבין-לאומית ללא לגיטימציה בין-לאומית".
ערן שישון, מנכ"ל קבוצת 'ראות' ואחד ממנסחי המסמך, אמר כי "הקפאת מתווה הכותל, אישור חוק הגיור, חשיפת "הרשימה השחורה" של הרבנות, אישור חוק הלאום, עיכובם של מובילי דעה יהודים אמריקאים בנתב"ג, האכזבה מהגיבוי של ממשלת ישראל לנשיא טראמפ אחרי הטבח בפיטסבורג והדיל הפוליטי שהוביל לאיחוד של מפלגות הימין עם "עוצמה יהודית" – כל אלה גררו תגובות נזעמות בקהילה היהודית, אולם לא השתלטו על סדר היום הישראלי וישראל לא נדרשה לשלם בגינן מחיר כואב".
גידי גרינשטיין, נשיא ומייסד 'ראות' אומר כי "עשורים רבים של שלילת הגולה, הובילה לבורות ולהתנשאות ישראלית ביחס ליהדות העולם".
הוא מביא דוגמאות המופיעות במסמך. "בין השאר, סוגיית התפוצות לא נלמדת בחינוך הממלכתי, והיא לא מהווה חלק מתכניות ההכשרה במרחב הציבורי. ההנהגה הישראלית הנוכחית לא מכירה את יהדות העולם ואינה מעריכה, בהכללה, את תרומתה ההיסטורית לבינוי ולביצור המדינה".
כותבי המסמך מציינים כי בקרב היהודים בעולם, נשחקה בשנים האחרונות התמיכה וההזדהות עם ישראל ומסבירים כי אחת הסיבות לכך היא הפיכתה של ישראל לנושא מקטב בקרב קהילות יהודיות לנוכח השחיקה בתדמיתה כשוחרת שלום, כפלורליסטית וכדמוקרטית. מגמה זו מביאה רבים מקרב הדור הצעיר בעולם, בעיקר בארה"ב, להתרחק מהממסד היהודי המזוהה עם ישראל.
באשר להשלכות של מגמה זו נכתב במחקר כי "ארגונים רבים מקטינים את הקצאת המשאבים ומצמצמים את פעילויותיהם הקשורות בישראל. בשנים האחרונות, קולות רבים מצדדים בהפסקת העיסוק בנושא מדינת ישראל ויש אף כאלה שמתנגדים לפעילות של הקהילה היהודית נגד תופעת הדה-לגיטימציה לישראל וקמפיין החרמות נגדה (BDS), על בסיס הטענה שזה אינו אתגר פנימי".