"אני אומר לכם", פנה אבא בדרמטיות אל חלל הבית, תוך שהוא סוגר אחריו את דלת הכניסה ומניח את תיק העבודה בצד, "אם עוד אדם אחד יפנה אליי כדי שאתרום לאחד הפרויקטים האלה דרך אתרי מימון המונים באינטרנט, אני אשתגע!" אמא שלי, שנכנסה הביתה לא הרבה לפניו, חייכה אליו בפיוס. "אתה הרי יודע שכל אחת מהמטרות שלשמן פנו אליך ראויות לתרומה..." בשלב הזה האוזניים שלי נאטמו. עוד שמעתי אותם מדברים ברקע, אבל הקולות התערבבו לי ולא הצלחתי להבין מה הם אומרים. הרי כל היום חיכיתי שאבא יחזור מהעבודה בשביל לבקש ממנו שיתרום לפרויקט הקייטנה היישובית, ועכשיו, מה אומר לו? הוא בטח יתייחס אליי כאל עוד אחד ממבקשי התרומות שמציקים לו כל כך...
בערב, כשאבא בא לספר לי סיפור לילה טוב, רגע אחרי שהוא בדק שאני מכוסה היטב כמו בכל לילה, העזתי ושאלתי אותו לאילו תוכניות הוא בכל זאת היה מסכים לתרום. אבא ליטף את הראש שלי והסביר לי: "כרגע הרבה אנשים שמכירים אותי, גם היכרות שטחית ורחוקה, פונים אליי שאתן, ובאמת שאני לא יכול להיענות לכל הבקשות. כשחבר נוסף מבקש ממני כסף במסגרת יחסי החברות שלנו, זה כבר הופך להיות לא נעים כלפיו. למה אתה שואל?" אמר אבא והוסיף: "למה היית אתה חושב שראוי לתרום?"
האמת שרציתי להתאפק, לספר לו לאט, לגרום לו להבין עד כמה זה חשוב, אבל במקום זה כל התכנונים והמחשבות שלי נשפכו לי מהפה בבת אחת: "יש כמה ילדים שאף פעם לא נרשמים לקייטנה. כל שנה יש להם תירוצים, אבל ביררתי, וכנראה שפשוט אין למשפחה שלהם כסף. השנה החלטנו כל הכיתה שלא נירשם לקייטנות הגדולות והיקרות, אלא נארגן בעצמנו קייטנה חינמית לכולם. רוב הימים אנחנו מתכוונים להפעיל את עצמנו, אבל אנחנו גם זקוקים להורים שיתרמו שעות. אם כל הורה יתרום שעה או שעתיים של פעילות, תהיה לנו קייטנה מגוונת ושווה. אמא תרמה שעתיים של פעילות אפייה. קיוויתי שגם אתה תסכים לתרום שעה לפחות..."
החיוך של אבא האיר את העיניים שלו, והוא נתן לי חיבוק חזק כל כך ששמעתי עצם אחת חורקת. "זו המטרה הכי נהדרת והדרך הכי יפה לתרומה. מאוד הייתי רוצה להשתתף, ואתה יודע מה, אני אתרום לכם יום שלם כולל הסעה! אפילו יומיים! נתת לי רעיון!" סיפור הלילה טוב שלי הפך להיות סיפורם של כמה עמותות וארגונים שזקוקים לעזרה. אבא סיפר לי כיצד מכר שלו ניסה לגייס אותו להרים תרומה כספית. הוא זקוק לכסף כדי לשלם לעובדים שימיינו בגדים ויכינו חבילות מזון לנזקקים. אדם אחר פנה לאבא שיסייע לשקם את השדה שהושחת. הבקשה שלי שאבא ינדב לנו שעות פתחה לו פתח לגייס אותנו, ילדי הכיתה, לעזור לעמותות ולנצרכים במסגרת הקייטנה. הוא יסיע אותנו ליום שדה שבו נעדור ונשתול ונשקם את השדה המושחת, וביום אחר ניסע להכין את חבילות המזון והבגדים.
ברור שלשכור הסעה ולקנות ארטיקים וצ'ופרים לכולנו יעלה כסף, אולי אפילו יותר משאבא התכוון לתת מראש לעמותות האלה, אבל תרומה שיש בה גם עשייה אמיתית ולא רק דרך חשבון הבנק מצאה חן בעיניו הרבה יותר. האמת שגם בעיניי.