את התייחסותו לחזרת אהוד ברק לזירה הפוליטית, פותח השר לשעבר חיים רמון בציטוט מדברי איתן כבל בעבר ולפיהם רק מעורער בנפשו יילך שוב לאותו רופא שהרג אותו כבר פעמיים.
"אהוד ברק הביא כבר פעמיים את מפלגת העבודה לעברי פי פחת", אומר רמון בראיון ליומן ערוץ 7, ומפרט: "פעם כשהובס על ידי אריאל שרון ב-2001 אחרי שנה וחצי בראשות הממשלה ובפעם השניה ב-2009 כשהוא הביא אותה להישג הנמוך בתולדותיה עד שהגיע אבי גבאי, 13 מנדטים, ועם המנדטים הללו במקום לנסות ולשקם הוא נכנס לממשלת אחדות עם נתניהו, ומאז נתניהו בשלטון כתוצאה מהמהלך הזה.
״הוא מנע רוטציה שנקבעה בין ביבי ללבני וכשהייתה סכנה שהעבודה תעזוב את ממשלת אחדות הוא פירק את מפלגת העבודה, הקים את עצמאות ודבק בנתניהו בכל כוחו, סייע לו ותמך בו והיו כאיש אחד".
ממשיך רמון ומזכיר את נשכחות עברו של אהוד ברק כאשר ב-2013 לא היה סיכוי ל'עצמאות' שלא התמודדה, נתניהו הבטיח שימנה את ברק לשר ביטחון למרות זאת, ובסופו של יום לא מינה אותו "ומאז נוצר הקרע ביניהם. עד אז אי אפשר היה להפריד בין הדבקים. בעניין התקיפה בעיראק ברק היה הדובר הכי נאמן של ביבי למרות העמדה הנוגדת של כל ראשי מערכות הביטחון. הוא זה ששיווק את זה ועסק בכך והושקעו קרוב ל-13 מיליארד שקלים כדי לקדם את התקיפה וחלק מהכסף ירד לטמיון. זה היה ברק. מאז 2001 ברק הוא או סייען של ביבי או מובס על ידי ביבי".
להערכתו של רמון כשם שבעבר התגייס ברק לממשלת נתניהו ומצא לכך את הצידוקים ההיסטוריים כך הוא יעשה גם בממשלה הבאה במידה ויקבל חמישה או שישה מנדטים. "אם ביבי היה מציע לו להיות שר הוא היה לוקח מסוק מתל אביב לירושלים שמא ביבי יתחרט אם הוא יתעכב בנסיעה ברכב".
רמון מסכים להגדרת ברק את המציאות העכשווית ככזו שבה עתיד המפעל הציונות מוטל על הכף, וזאת בשאלה שבין מדינה יהודית לבין מדינה דו לאומית ואולם "אתמול דיבר אהוד ברק רק על כך שביבי מושחת ו'רק לא ביבי'. ה'רק לא ביבי' זה בדיוק המקום שנתניהו רוצה שמערכת הבחירות תתנהל בו, כי על הבסיס הזה לא יעברו מצביעים מהימין המתון למרכז שמאל.
״זאת בעיקר כשמי שעומד בראש מסע הצלב נגד השחיתות הוא מי שנקשרו בשמו לא מעט פרשיות שחיתות, החל מפרשת העמותות שמבקר המדינה קבע שהוא קנה שלטון בכסף וכל העוזרים הקרובים אליו שמרו על זכות השתיקה. תאר לך שעוזרי נתניהו היו שומרים על זכות השתיקה... אמר אלדד יניב שהוא קיבל חצי מיליון דולר עבור הסיבוב השני והוא מעולם לא החזיר את הכסף.
״אלדד יניב טעה בקטן כי זה לא היה חצי מיליון דולר אלא 650 אלף דולר אבל בסכומים האלה מי סופר... וכך פרשות נוספות כמו פרשת טארוס, העברת חברה לביתו, בדיוק כמו אצל ליברמן רק שאת ליברמן חקרו שנים, ובפרשה האחרונה הוא קיבל עשרה מיליון שקלים עבור מחקר שלא היה ולא נברא ואף אחד לא יודע מה הוא".
"כשאדם עם כל כך הרבה חמאה של שחיתות על ראשו, ואנשים רואים בו מועמד לגיטימי למרות זאת, הם משמיטים את בסיס המוסרי לטענה נגד ביבי שהוא מושחת ולכן פסול. אם טוענים שביבי מושחת, וכל הסימנים מראים שאכן כך, אז איך אתם מקבלים את ברק כנושא מסע צלב בשחיתות כשהוא בעצמו יש לו לא מעט פרשיות שחיתות".
בעבר הגדיר חיים רמון את אהוד ברק כפוליטיקאי המושחת ביותר שהיה בפוליטיקה הישראלית. היום, הוא אומר, יש תחרות גדולה בנושא הזה בין נתניהו לברק ו"מי שינצח זה יהיה בראש, לא בפער גדול. שניהם נגועים בלא מעט פרשיות שחיתות".
ואולי יש משהו בטענתו של ברק ולפיה אנשי 'כחול לבן' חסרים את הברק בעיניים, את הניסיון והרצון להגיע להחלפת שלטון נתניהו והוא יוכל לעשות זאת? "רק לפני כחודשיים היו בחירות. לא 'כחול לבן' ולא העבודה לא רצו לגעת בברק במקל. הוא הסביר כמה הוא חיוני להם אבל הם לא רצו אותו. גם לא אבי גבאי האומלל לא רצה זאת ואמר שהוא לא מתאבד. הוא העדיף להתאבד בלי ברק מאשר להתאבד עם ברק".
"זה שבשמאל העמוק מתלהבים מברק נובע מכך שהם לא עסוקים שם בלנצח. כדי לנצח צריך לבחון מה מעניין את הימין המתון ואז להעביר אותו מצד לצד. במערכות הבחירות האחרונות התברר שלקיים מערכת בחירות רק על 'ביבי מושחת' ו'רק לא ביבי' לא משיג תוצאות. ברק מקצין את זה עוד יותר וזה גורם לאנטגוניזם בקהל האמצע. ברק גורם הנאה לשונאי ביבי ולקוראי הארץ, אבל השאלה היא אם זה אפקטיבי ולטעמי ממש לא".