טקס הסיום, השבוע
טקס הסיום, השבועצילום: דובר צה"ל

בין מאות הצוערים שסיימו השבוע קורס קצינים ישנם לא מעט כאלו שההתנדבות והתרומה לקהילה היא ערך מוביל בחייהם.

לכבוד סיום הקורס, ארבעה מהם סיפרו לנו איך הערכים האלו יובילו אותם כשיפקדו על לוחמים. בואו להכיר אותם:

גל מרידן
גל מרידןצילום: דובר צה"ל

אני גל מרידן, בן 21 ממבשרת ציון. בילדותי ביליתי לא מעט בצופים, כחניך וכמדריך, לכן כשהתקרבתי לסיום התיכון היה לי טבעי מאוד להגיע לשנת שירות. שנות שירות ומכינות זה משהו שמאוד נפוץ אצלנו ביישוב. התחלתי לברר מה יותר מתאים לי וחיפשתי משהו שמשלב ציונות, התיישבות בפריפריה ותוך כדי שילוב של עשייה חברתית והתנדבות.

החלטתי שאלך לשנת שירות איילים שחיברה את כל אלו. במהלך השנה היינו בקריית שמונה בקומונה של חמישה במעין כפר עירוני שהשכנים שלך הם תושבי העיר וזה משלב אותנו בקהילה יותר טוב. התנדבתי בבית ספר לבעלי מוגבלויות קשות ובבית קפה ייעודי לחולי נפש שמופעל על ידי הרווחה. בעבודה השבועית בשנה הזו יש הרבה עצמאות, הלו"ז משלב את ההתנדבות, טיפוח בכפר שבו גרנו, שיפוץ שכונות בעיר ועוד.

התגייסתי בנובמבר 2016 לפלחה"ן צנחנים, מסלול של שנה ושתיים, חודשיים תפסנו קו בגולן ומשם לקורס מ"כים. יצאתי לקורס קצינים כי אני מאמין שכל חייל שיש לו את היכולות לפקד ולהיות קצין והצבא חושב שהוא מספיק טוב - זאת החובה שלו.

במהלך החודשים בבה"ד 1 אני מרגיש שקיבלתי כלים להתמודד עם פיקוד על חיילים ומחכה להתחיל כבר. לקחתי מההתנדבות המון, בעיקר לעשות טוב לאנשים כזכות שניתנה ולא כחובה. ההרגשה שאני ראוי להוביל ולפקד על חיילים וההסתכלות הכללית כל לתרום את כל כולי מרגשת אותי. אני חוזר להיות מפק''ץ טירונים בפלח"הן, ורוצה שהחיילים שלי יהיו מונעים משליחות.

אבינועם פנייגשטיין
אבינועם פנייגשטייןצילום: דובר צה"ל

אני אבינועם פנייגשטיין, בן 22 מפתח תקווה, מסיים היום הכשרה כקצין ומקבל את הדרגות ואת האחריות המגיעה איתן. מעבר לצבא, אני מתנדב בזמני הפנוי בשבתות ורגילות.
התנדבתי בחקלאות, בחוות ובמשקים גם דרך השומר החדש. בפועל זה אומר לשמור על עדרים של עיזים וחממות.

התגייסתי במרץ 2017 לסיירת חרוב בכפיר. כיוונתי להגיע לשם בגלל האנשים. זאת חטיבה צעירה שאפשר להשפיע בה שזה מיוחד ומעניין. אחרי המסלול הייחודי של הסיירת הייתי בקו ותוך כדי ויצאתי לקורס מ״כים וחזרתי להיות מ״כ במסלול שזה בעיקר השדרוג לסיירת והדברים הייעודיים לה. לאחר מכן עשינו קו בשכם ויצא לקצונה.

יצאתי לקצונה מתוך רצון לתרום, אני חושב שיש הרבה מה לעשות בתור קצין בסיירת מתחילה. את המחלקה העתידית שלו אאפיין באהבת הארץ, הם יעריכו את המקום שהם יהיו בו ולא סתם יתאמנו, גם בחופשות הם ירצו לצאת ולתרום לקהילה. החיבור לאדמה זה לא משהו בתיאוריה זה מעשי, זה עזר לי להבין את החשיבות של זה שכל מה שאני עושה פה. זה אומר להכשיר את עצמי להוביל חיילים במלחמה וזה יותר גדול מלהיות צוער.

קסם
קסםצילום: דובר צה"ל

אני קסם, בת 20 מרחובות ומהיום אהיה קצינה בחיל התותחנים. למדתי בתיכון דה שליט בעיר ובמהלך שנותיי בתיכון הצטרפתי לתנועת הנוער "כנפיים של קרמבו" שבדיוק פתחה סניף חדש בעיר שלי.

"כנפיים של קרמבו" זאת למעשה תנועת נוער שמשלבת ילדים ובני נוער עם ובלי צרכים מיוחדים. הזמן שלי בתנועה היה עבורי חוויה מדהימה. הרגשתי שאני מקבלת מהחניכים בתנועה המון והזמן שם היווה עבורי את החוויה הכי מיוחדת שהייתה לי לאורך כל שנותיי בתיכון.

הרבה בזכות החוויה המעצימה שעברתי בתנועה החלטתי לפני הגיוס להירשם למכינת "נחשון" שבקיבוץ נגבה, במהלכה התנדבתי במרכז קליטה בקריית גת. אני מרגישה שבזכות ההתנדבות קיבלתי המון עבור עצמי, שמחתי מאוד על ההזדמנות שניתנה לי לעשות עבור הסביבה שלי, עבור האחר. ההתנדבות שלי במכינה בעצם גרמה לי להחליט ללכת להיות לוחמת.

למען האמת אפילו לא חשבתי על להיות לוחמת בהתחלה, אבל לאחר שיחה עם המדריך שלי במכינה החלטתי שאני הולכת על זה. מהרצון לפתח ולאתגר את עצמי וגם כמובן לתרום כמה שיותר. לאחר השנה המעצימה במכינה התגייסתי באוגוסט 2017 לחיל התותחנים עברתי שמונה חודשי הכשרה בשבטה שלאחריהם יצאתי לקורס פיקוד ופיקדתי מספר חודשים על חיילים בגבול הצפון, תקופה בה הבנתי כמה השפעה יש לקצין על לחיילים וכמה יכולת לעזור ולכן החלטתי שאני רוצה לצאת לקצונה.

מה שעמד כנגד עיני היה לצאת כדי שתהיה לי את היכולת להשפיע ולשפר דברים. פשוט אכפת לי לשנות. היום אני מסיימת קורס קצינים במערך האיכון של חיל התותחנים ואני מתרגשת מאוד לחזור לפקד על חיילים שהייתי בנעליים שלהם ממש לא מזמן. זאת זכות גדולה עבורי.

ארז נימצוביץ
ארז נימצוביץצילום: דובר צה"ל

אני ארז נימצוביץ, בן 21 מגבעתיים. הייתי בצופים חניך מדריך ורשג״ד ולמדתי באורט גבעתיים.

במרץ 2017 התגייסתי לנח״ל גדוד 931, לא הכרתי יותר מידי את החטיבה אבל היום אני אוהב את הגדוד, את האנשים, ומה שיפה שיש אנשים מכל שכבות האוכלוסיה וזה הוציא אותי מהבועה של גבעתיים ולימד אותי המון.

לאחר מסלול הכשרה הייתי במחלקת פיקוד בהר דוב ומשם יצאתי לקורס מכים וחזרתי להיות מ״כ טירונים.

לא תמיד חלמתי להיות קצין, כשהגעתי להיות מ״כ ראיתי שהתפקיד נוגע בהמון אנשים ושאני יכול להשפיע עליהם וגם על חיילים שמתקשים. יכול לגרום להם להצליח ורציתי לתת את המעבר ולכן יצאתי לקצונה. אני חושב שיש בזה שליחות מאוד גדולה, גם אני חטאתי בלחשוב על המימוש העצמי שלי, אבל אפשר וצריך לחשוב על התמונה הרחבה של לתרום למדינה בתוך הצבא במקום לאבד את עצמך בחוץ. זה נותן המון גם לעצמך וגם לסביבה.

אני חוזר לתפקיד מעבר של מ״מ בני גרעין, בחטיבה ומשם לגדוד עוד חודשיים.

את סופי השבוע שלי אני פותח בהתנדבות בעמותת לתת, גם בחגים וברגילות. התחלתי מהצופים בארגון בשם ליונס גבעתיים שתורם אוכל לנזקקים, ומשם הגעתי ללתת שזה ארגון שפועל לצמצום העוני בחברה הישראלית. אני מחלק מנות מזון לנזקקים, בעיקר בחגים ושבתות כשיש לי זמן פנוי אני עוזר בחלוקה.

זה גרם לי להסתכל על אוכלוסיות אחרות בצורה אחרת וזה בעיניי חשוב שאנשים אחרים יפעלו למען הזולת מעבר לכך שזה עזר לאחר זה מפתח את החשיבה על אוכלוסיות אחרות ודרכי התמודדות עם חיילים בעתיד. התפקיד שאני נכנס אליו עכשיו יעזור לי להפיץ את זה הלאה לחיילים שלי ולעשות פעילות עם המחלקה או הכיתה. אני חושב שזה זכות לעזור לאחר וזו החובה שלי לעזור לאחר ולא להשאיר אף אחד בצד.