חוץ מאחרי עמית סג”ל ומינה צמח (ברמת ה-180 מעלות ההפך ממה שהיא אומרת כמובן), תמיד גרסתי שמי שרוצה לעקוב אחרי מגמות פוליטיות רציניות כדאי שיעקוב אחרי המהלכים של אביגדור ליברמן.
אין כמעט ויכוח על כך שמדובר באדם שטובת המדינה, אם בכלל, נמצאת איפשהו ברשימת סדרי העדיפויות שלו בין המקום התשעים לפתק שנפל על הרצפה. וכשאני מסייג עם מילה 'כמעט' אני מתכוון לזה שאני לא מתיימר חלילה לייצג ולדבר בשמו של כל הציבור, שכן יש לו גם משפחה קרובה שסביר להניח שכן מאמינה לו בקונסטלציה מאוד מסוימת.
ואחרי כל ההבהרה חשוב לציין עובדות: הבחור הזה מצליח להמציא את הגלגל כל פעם מחדש ולטרוף את הקלפים בצורה שתשרת אותו. הוא עוף חול שפעם אחר פעם נקבר בידי פרשנים או סתם אנשים שמסתכלים על העשייה שלו בכנסת (אין כזאת) ופעם אחר פעם מגיע בדיוק לעמדות שרצה, והחל מהבחירות האחרונות, גם לעמדה משופרת בעיני השמאל: מושחת? איזה מושחת. הוא יכול להפיל את נתניהו.
לכן הקשבתי קשב רב לדברים שאמר בכנס הרצליה. תקציר: הוא לא סתם יישב “רק בממשלת אחדות”, אלא שיפר את המתכון - הוא יישב רק בממשלת אחדות שלא תכלול את הבית היהודי/הימין החדש. לקינוח הוא הוסיף שהוא מודאג מהמכינות הקדם צבאיות “שהופכות לסוג של מיליציות”.
כמובן שאין צורך להתייחס ברצינות ולהגיב לטענות שלו. כבר ראיתי אנשים שמעלים תמונות של גולדין ושל רועי קליין ז”ל (סביר שגם לי זה יתפלק איפשהו), אין מה להתייחס ולהיעלב כי הכל מחושב. ליברמן ידע עוד לפניכם שתשלפו את השמות והתמונות שלהם, טיפשונים. ליברמן מזהה תהליך מאוד פשוט שהוא החל איתו כבר לפני כשנתיים: הציבור הד"ל הוא ציבור נעלב. הוא עושה כל מה שצריך ברמה הלאומית ומעל ומעבר, אבל בשורה התחתונה הציבור בדיוק מה שליברמן יודע שהוא: ילד כאפות. הסרוגים הם ילדי הכאפות של הפוליטיקה הישראלית.
אפשר לדרוך ולקפוץ וללעוג ולרמוס אותם- פשיסטים משיחיים קיצוניים גזענים מנותקים אנשי הדתה צבועים וכו’- אפשר להגיד עליהם הכל, אבל ביום פקודה הם ישפילו מבט ויתייצבו מימין למשפיל התורן (בעשור האחרון היה אחד כזה- לא ברמה המילולית כמו ההתנהגותית, וליברמן היה עוזרו) כדי שתקום פה ממשלה. בקיצור, לליברמן, כמו כל ביריון בכל מסגרת שהיא, יש חוש ריח מדהים לזיהוי חוליות חלשות, והסרוגים הם בהחלט החוליה הזאת.
נכון לעכשיו, אין מי שיגן על הציבור הזה בכנסת בממשלה הבאה. מבחינת נתניהו, ליברמן הגשים לו סוג של חלום: גם אפשרות להיות ראש ממשלה בלי אבני הריחיים המעצבנים האלו עם הכיפות מימין שכל הזמן מנסים למשוך אותו ימינה, וגם- ואצל נתניהו זו בעצם המהות- היכולת להגיד “נורא רציתי את הימין וסמוטריץ’ ובנט איתי אבל לא אפשרו לי” (דברים שהוא אומר על כל דבר שהוא לא מבצע. שזה בערך הכל חוץ מאירן). ליברמן, גאון פוליטי נהדר, מזהה את הבלאגן האידיוטי להחריד שמתרחש עם בנט ופייגלין וסמוטריץ’ ואיחודים מקרטעים. הוא מזהה הזדמנות לדרוך על גופה ולהשאיר את ישראל ביתנו בתור מפלגת הימין (נגיד) היחידה מחוץ לליכוד. שחמט.
אם המגמה תשתרש ולא יהיה פה שינוי, בבחירות הבאות- ואתם מוזמנים לצטט אותי- הבית היהודי/הימין החדש/עוצמה לישראל וכו’ לא יהיו חלק מהממשלה שתקום. ממשלה בלי הסרוגים זה ווין ווין לכולם, ונתניהו יודע את זה. עם קצת מזל וחוש פוליטי חד של נתניהו הוא גם יידע להיות חכם מספיק כדי לפורר את מה שנשאר, למשוך אליו עריקים ולתקוע אותם בתפקיד לענייני כלום ושום דבר עד שיישכחו.
מה צריך לעשות כדי שזה לא יקרה? בגדול זה כבר קצת מאוחר מדי. אפשר היה להתחיל בלא לקחת את משרדי החינוך והתחבורה, תפקידי בובה זמניים ומטופשים שלא מעניקים כלום זולת עוד ג’ובים לגווארדיה של הרב פרץ ושות’. כאמור, מאוחר מדי. ההשפלה המשיכה שם.
מהלך נוסף והגיוני קצת יותר: להרים טלפון לאיילת שקד. למחול על הכבוד, ולהציב אותה במקום הראשון. הפנים. לא כי היא מוכשרת יותר או פחות, זה לא הוויכוח. רק כי יש לה רקורד של עשייה (שאפשר להתווכח עליו אם אתם מוכרחים, אבל הוא קיים), והכי חשוב- וצריך שמישהו כבר יתחיל להבין את זה- כי היא אישה תל אביבית חילונית וימנית שעוברת יופי את המסך.
חלק ניכר מהציבור שלנו טרם הפנים את זה, אבל יש המון ימנים בישראל שלא מתים על הליכוד, ומצד שני, גם לא בדיוק משתגעים על להצביע למפלגת כיפות, או לכל הפחות מפלגה שבה רבנים יכולים להטיל בה סוג של וטו. מכיר אישית כמה וכמה (וכמה) כאלו. אז מה הם עושים כל פעם מחדש? סותמים את האף ומצביעים לליכוד. לליברמן. לכחלון (עוד ימני גדול). מפלגה ימנית שבראש עומדת אישה חילונית בלי היסטוריה בלתי נתפסת של סיפורי שחיתות, היא משהו שעוד לא היה פה, ונכון לעכשיו ככל הנראה גם לא יהיה.