ראש הגרעין התורני בנתניה ורב קהילה מעורבת שבה רבים מיוצאי אתיופיה, הרב רפאל אלמו, מתייחס בראיון ליומן ערוץ 7 לסערת מחאתם של בני העדה האתיופית.
"התחושות מאוד מעורבות וקשות. מרגישים שהמחאה צודקת ויש לה על מה להתבסס. יש כאן נער נרצח בצורה שההיגיון לא מקבל. דבר כזה לא יכול להתרחש במדינה מתוקנת ושומרת חוק. המחאה הזו מתבססת על תחושות שקיימות בשטח ואי אפשר להתעלם מכך. מצד שני, אתה לא מסכים לצורה האלימה של המחאה ולפגיעה באנשים שיקרים לנו וחשובים לנו שמזדהים איתנו" אומר הרב אלמו.
האם יתכן ודווקא תיוגם של בני העדה כשקטים ומנומסים הוא זה שמוציא את הצעירים לרחובות בתחושה שהנימוס לא הניב כל תוצאה מניחה את הדעת ואולי כבר אין מנוס ויש לחולל מהומות? על כך משיב הרב אלמו ומודה כי "גם מחשבה כזו עוברת לי בראש". לדבריו "אי אפשר שלא לתייג את הקהילה כמנומסת והולכת בדרך ארץ, כאנשים שלא יתחצפו, ככה חונכנו. מצד שני אנחנו חיים בחברה שבה החזק הוא השורד ומי שברוטאלי הוא הגדול יותר, גם פוליטית וגם כלכלית דעתו קובעת. המסקנה מכך היא שלא אמשיך להיות מנומס וללכת בדרך שבה חונכנו. כך נוצרת חוצפה ואלימות, אבל אני אומר להם שזו לא דרכנו".
לדברי הרב אלמו בדברים מסוג זה הוא פונה לצעירי העדה עצמם ורבים מהם מקבלים את דבריו. "חלקם הגדול מקבל את הדברים הללו והם נוהגים כך. אפשר לראות אותם קובעים עיתים לתורה, יוצרים ומתנדבים בתנועות נוער ועוד. נכון שלא הכול חלק ולא הכול סוגה בשושנים, כי הם נתקלים במצבים קשים מול מעסיקים שעושים להם עוולות ולא נותנים להם להתקדם, ויש גם את החבר'ה האלה שאומרים לי 'הרב, אנחנו מכבדים אותך אבל לא יכולים להמשיך ככה'. כוונתם טובה ולא רעה. הם אומרים שלא שומעים אותם, שמנצלים את טוב הלב שלהם כדי לרמוס אותם עד דק. אני שותף לתחושה שלהם וכואב לי, אבל עם ישראל לא אמור להתנהג ככה. עם ישראל ביישנים רחמנים וגומלי חסדים".
ואולי, שאלנו, יש מי שמנסה לתפוס טרמפ על גלי המחאה, כפי שהיה במחאות קודמות, ועל רקע הבחירות המתקרבות מבקש לחולל מהומה ברחובות ולהניב רווח פוליטי? "זו שאלה לגיטימית לכל הפגנה ולכל מחאה, בוודאי בעיתות הללו. יש תשתית של אווירה מסוימת שאנחנו בתוכה, אבל לצד זה צריך להקשיב לקול האמתי שזועק. ראיתי אנשים מבוגרים בגילאי 80 ו-90 שיוצאים להפגנה. אלה לא אנשים שמבינים פוליטיקה ושמאל וימין, אלא מי שכואבים כאב אמיתי על מה שקרה וצריך לנסות להקשיב אליו".
על זאת מוסיף הרב אלמו וקובע כי "יש מי שרוצה להראות את הקהילה באופן האלים שלה. יש מי שמרוויח מזה. מציגים סרטונים של כמה חבר'ה צעירים אלימים, כאלה שאנחנו לא מסכימים למעשים שלהם ומגנים אותם, אבל יש מי שהסרטונים הללו משרתים אותם. רוב המפגינים לא כאלה, אבל יש מי שרוצה להראות את הקהילה בצורה הזו. רוצים להראות חיות אדם ולמחוק את תווית האתיופים המנומסים".
לטעמו של הרב אלמו הגורמים המבקשים להציג את בני העדה כאלימים עושים זאת מטעמים חברתיים, "יש מי שרוצה להנציח את המסכנות שלנו ולקבל תקציבים, ויש גם רשויות כמו משטרה ורשויות רווחה שרוצים להראות שהם צריכים לטפל בקהילה הזו, להגיד 'תראו במה אנחנו מתעסקים'. אני אומר לחבר'ה הצעירים אל תתנו להם את הבנזין והסולר להמשיך את הדבר. תנהגו בחכמה, תפגינו, אבל בצורה מתורבתת כי יש כאב אמתי".
באשר לסיכוי שקולו יישמע בקרב בני העדה לקראת המשך המחאות אומר הרב אלמו כי "אתמול לא היה עם מי לדבר. אנשים מדברים מהכאב ולא מהשכל. אני מקווה שהשכל יגבר".
גם את הניסיונות להגדיר את החברה הישראלית כחברה גזענית הוא לא מקבל: "החברה הישראלית היא לא חברה גזענית במהותה. אנחנו בתהליך של קיבוץ גלויות ואנחנו בתוך נס של חברה שמגיעים אליה מכל המדינות, וכל אחד עם זווית ההשקפה שלו ובכל זאת אנחנו מצליחים להתקיים פה. זה נס גדול. אי אפשר להגיד שאנחנו בחברה גזענית, וגם החברה האתיופית נמצאת בתוך הפסיפס הזה. אני מצפה מהחברה הישראלית שינהגו בצורה הוגנת ואולי טיפה יותר כלפי העדה האתיופית".
"אנחנו מסוגלים לתקן את מה שבגללו גלינו מארצנו, שנאת חינם, ואחד הדברים הנדרשים לשם כך הוא התנהגויות של אנשי חוק שמשתמשים בכוח שניתן להם לרעה, והחלק הנוסף הוא לחנך ולמערכת החינוך יש כאן תפקיד מאוד גדול להסתכל בצורה רב תרבותית".