בלונדון נפגש הנשיא הסורי באשר אל-אסד עם ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר. בתום פגישתם, שעסקה, כך פורסם בעיראק, ב"תהליך השלום" וב"טרור הבינלאומי", הם אמרו כי למרות חילוקי הדעות ביניהם "קיימת בינינו הסכמה לגבי רוב הנושאים הבסיסיים".
את התחלת ביקורו של הנשיא הסורי, ביקור שהוגדר כהיסטורי, ליוותה חשיפתו של העיתון "סאנדיי טלגרף" כי סוריה מעבירה בחשאי מאז תחילת החודש מערכות הגנה אווירית לעירק. על פי גורמי מודיעין מדובר בטילים נגד מטוסים מדגם אס איי 6 שיש בהם כדי לשפר את יכולת ההגנה האווירית של עירק נגד מטוסים אמריקניים ובריטיים. יתירה מכך, הביקור נערך גם על רקע התבטאותו של אסד בריאיון ל"טיימס" הלונדוני שהצדיק בה את פיגועי ההתאבדות של פלשתינים בקרב אזרחי ישראל.
אסד ובלייר הודו כי קיימים ביניהם "חילוקי דעות ברורים" בנושאי המזרח התיכון, בעיקר בנושא הנוכחות בדמשק של הארגונים הקיצוניים הלוחמים בישראל.
אסד טען כי ראשי "הארגונים" הפלשתינים אינם "טרוריסטים" אלא "דובריו של העם הפלשתיני", וכי לפלשתינים יש זכות להביע את דעותיהם. "כמובן שאין לנו בסוריה ארגונים התומכים בטרור. יש לנו לשכות הסברה", הדגיש.
כאשר פמלייתו של אסד, שהייתה מלווה בשוטרים רכובים על אופנועים, נכנסה דרך שערי רחוב דאונינג, עמדו במקום כ-200 מפגינים שהביעו את התנגדותם לביקור. המפגינים נשאו שלטים שהיה כתוב בהם "בלייר, אל תשתה תה עם טרוריסטים" ו"סוריה מממנת את הטרור".
הנשיא אסד הודה למארחו ואמר בין היתר כי "סוריה ידועה במלחמתה בטרור בעשור האחרון ולא רק בשנים האחרונות. כמדינה שיש לה ניסיון בנושא, נעניק את ניסיוננו זה לשימושה של כל מדינה הרוצה ללחום בטרור". בהמשך ביקורו ייפגש אסד עם המלכה אליזבת בארמון באקינגהם.
בריאיון שהתקיים קודם לפגישתם ושפורסם בעיתון הלונדוני "פייננשל טיימס", הודה בלייר כי צפויות לו "שיחות קשות" עם נשיא סוריה בסוגיית עירק ובסוגיית הסכסוך הישראלי-פלשתיני. עוד אמר בלייר בריאיון כי סכסוך צבאי בעירק, אליו מתנגדת סוריה, "אינו בלתי נמנע".
במאמר מצדיק בלייר את הזמנתו של אסד ללונדון בשל "תפקידה החשוב של סוריה, בהיותה שכנה של עירק".
בלייר הסביר כי יש פערים בין שתי הממשלות "למשל, אחת המחלוקות היא סביב נוכחותם של ארגוני טרור בסוריה. אני סבור שאפשר להיות רק 100% נגד הטרור, ואומר לו את זה", דברי בלייר. הוא אמר כי יביע את דאגתו בפני הנשיא הסורי נוכח מצב זכויות האדם בסוריה.
לדאגתו של בלייר באשר למצב זכויות האדם בסוריה יש על מה להתבסס. בימים האחרונים, כך דווח, בעוד נשיאם מבקר בבריטניה מבצעים שלטונות סוריה מסע מעצרים בקרב חברי המפלגה הכורדית בסוריה "יכיתי". הכורדים הם 12% מאוכלוסיית סוריה.
בשבוע שעבר, לראשונה מאז עלתה מפלגת הבעת' לשלטון לפני 40 שנה, קיימו כ 150 מחברי המפלגה הכורדית הפגנה שקטה מול מטה הפרלמנט הסורי, לציון היום הבינלאומי לשמירה על זכויות האדם. המפגינים הניפו שלטים שקראו להפסיק את העושק נגד העם הכורדי בסוריה ולהכיר בזהותו הלאומית.
במהלך ההפגנה חולק גם גילוי דעת המפרט את האפליה נגד הכורדים, כגון "שלילת אזרחות, מתן שמות ערביים לכפרים ולערים הכורדיים, אפליה בחלוקת המשאבים בשל צרכים ביטחוניים, איסור על השימוש בשפה הכורדית ובתרבותה ואי הכרה חוקתית בלאומיות של הכורדים".
שניים ממנהיגי המפלגה חסן צאלח ומרואן עת'מאן נועדו במשך כחצי שעה עם יו"ר הפרלמנט, עבד אל-קאדר קדורה, לבקשתו. לפי מקורות במפלגה הכורדית, הבטיח קדורה להעביר את דבריהם של בני שיחו אל ההנהגה המדינית. בין היתר העלו הכורדים את הצורך לפתור את בעיית הכורדים שאזרחותם נשללה מהם במפקד האוכלוסין של מחוז אל חסכה ב 1962. עוד העלו בפניו את בקשתם כי הסורים יכירו בכורדים כלאומיות שניה במדינה, וכי יכירו בזכויותיהם התרבותיות והלשוניות ובצורך לפתור את בעיית חלוקת האדמות הכורדיות שנמסרו לידי ערבים שהובאו מאזורים אחרים". קדורה טען כי "אין כל אפליה בסוריה בין ערבים לבין כורדים". הוא הסכים לגלות הבנה רק לגבי שלילת האזרחות. צאלח ועת'מאן ביקשו כי הפגישה תהיה "תחילתו של דו-שיח רציני ואחראי בין התנועה הכורדית לבין ההנהגה המדינית הסורית [במטרה] להביא לפתרון הבעיה הכורדית בסוריה ", אך שלושה ימים אחרי כן נערך מסע המעצרים.
את התחלת ביקורו של הנשיא הסורי, ביקור שהוגדר כהיסטורי, ליוותה חשיפתו של העיתון "סאנדיי טלגרף" כי סוריה מעבירה בחשאי מאז תחילת החודש מערכות הגנה אווירית לעירק. על פי גורמי מודיעין מדובר בטילים נגד מטוסים מדגם אס איי 6 שיש בהם כדי לשפר את יכולת ההגנה האווירית של עירק נגד מטוסים אמריקניים ובריטיים. יתירה מכך, הביקור נערך גם על רקע התבטאותו של אסד בריאיון ל"טיימס" הלונדוני שהצדיק בה את פיגועי ההתאבדות של פלשתינים בקרב אזרחי ישראל.
אסד ובלייר הודו כי קיימים ביניהם "חילוקי דעות ברורים" בנושאי המזרח התיכון, בעיקר בנושא הנוכחות בדמשק של הארגונים הקיצוניים הלוחמים בישראל.
אסד טען כי ראשי "הארגונים" הפלשתינים אינם "טרוריסטים" אלא "דובריו של העם הפלשתיני", וכי לפלשתינים יש זכות להביע את דעותיהם. "כמובן שאין לנו בסוריה ארגונים התומכים בטרור. יש לנו לשכות הסברה", הדגיש.
כאשר פמלייתו של אסד, שהייתה מלווה בשוטרים רכובים על אופנועים, נכנסה דרך שערי רחוב דאונינג, עמדו במקום כ-200 מפגינים שהביעו את התנגדותם לביקור. המפגינים נשאו שלטים שהיה כתוב בהם "בלייר, אל תשתה תה עם טרוריסטים" ו"סוריה מממנת את הטרור".
הנשיא אסד הודה למארחו ואמר בין היתר כי "סוריה ידועה במלחמתה בטרור בעשור האחרון ולא רק בשנים האחרונות. כמדינה שיש לה ניסיון בנושא, נעניק את ניסיוננו זה לשימושה של כל מדינה הרוצה ללחום בטרור". בהמשך ביקורו ייפגש אסד עם המלכה אליזבת בארמון באקינגהם.
בריאיון שהתקיים קודם לפגישתם ושפורסם בעיתון הלונדוני "פייננשל טיימס", הודה בלייר כי צפויות לו "שיחות קשות" עם נשיא סוריה בסוגיית עירק ובסוגיית הסכסוך הישראלי-פלשתיני. עוד אמר בלייר בריאיון כי סכסוך צבאי בעירק, אליו מתנגדת סוריה, "אינו בלתי נמנע".
במאמר מצדיק בלייר את הזמנתו של אסד ללונדון בשל "תפקידה החשוב של סוריה, בהיותה שכנה של עירק".
בלייר הסביר כי יש פערים בין שתי הממשלות "למשל, אחת המחלוקות היא סביב נוכחותם של ארגוני טרור בסוריה. אני סבור שאפשר להיות רק 100% נגד הטרור, ואומר לו את זה", דברי בלייר. הוא אמר כי יביע את דאגתו בפני הנשיא הסורי נוכח מצב זכויות האדם בסוריה.
לדאגתו של בלייר באשר למצב זכויות האדם בסוריה יש על מה להתבסס. בימים האחרונים, כך דווח, בעוד נשיאם מבקר בבריטניה מבצעים שלטונות סוריה מסע מעצרים בקרב חברי המפלגה הכורדית בסוריה "יכיתי". הכורדים הם 12% מאוכלוסיית סוריה.
בשבוע שעבר, לראשונה מאז עלתה מפלגת הבעת' לשלטון לפני 40 שנה, קיימו כ 150 מחברי המפלגה הכורדית הפגנה שקטה מול מטה הפרלמנט הסורי, לציון היום הבינלאומי לשמירה על זכויות האדם. המפגינים הניפו שלטים שקראו להפסיק את העושק נגד העם הכורדי בסוריה ולהכיר בזהותו הלאומית.
במהלך ההפגנה חולק גם גילוי דעת המפרט את האפליה נגד הכורדים, כגון "שלילת אזרחות, מתן שמות ערביים לכפרים ולערים הכורדיים, אפליה בחלוקת המשאבים בשל צרכים ביטחוניים, איסור על השימוש בשפה הכורדית ובתרבותה ואי הכרה חוקתית בלאומיות של הכורדים".
שניים ממנהיגי המפלגה חסן צאלח ומרואן עת'מאן נועדו במשך כחצי שעה עם יו"ר הפרלמנט, עבד אל-קאדר קדורה, לבקשתו. לפי מקורות במפלגה הכורדית, הבטיח קדורה להעביר את דבריהם של בני שיחו אל ההנהגה המדינית. בין היתר העלו הכורדים את הצורך לפתור את בעיית הכורדים שאזרחותם נשללה מהם במפקד האוכלוסין של מחוז אל חסכה ב 1962. עוד העלו בפניו את בקשתם כי הסורים יכירו בכורדים כלאומיות שניה במדינה, וכי יכירו בזכויותיהם התרבותיות והלשוניות ובצורך לפתור את בעיית חלוקת האדמות הכורדיות שנמסרו לידי ערבים שהובאו מאזורים אחרים". קדורה טען כי "אין כל אפליה בסוריה בין ערבים לבין כורדים". הוא הסכים לגלות הבנה רק לגבי שלילת האזרחות. צאלח ועת'מאן ביקשו כי הפגישה תהיה "תחילתו של דו-שיח רציני ואחראי בין התנועה הכורדית לבין ההנהגה המדינית הסורית [במטרה] להביא לפתרון הבעיה הכורדית בסוריה ", אך שלושה ימים אחרי כן נערך מסע המעצרים.