בית משפט
בית משפטצילום: ISTOCK

בתחילת ספטמבר צפוי להיכנס לתוקף חוק חדלות פרעון. אחת ממטרותיו המוצהרות של החוק הינה שיקומו של החייב אולם דווקא בנוגע לבית מגוריו של החייב, מחולל החוק שינוי לרעה.

נראה כי עם היכנסו של החוק לתוקף נראה יותר ויותר בתי מגורים של חייבים אשר נמכרים במסגרת הליכי חדלות פרעון.

לדברי עו"ד גלעד נרקיס, המתמחה בייצוג לקוחות מול הבנקים, במקרים רבים עד כה, נמנעה מכירתו של בית המגורים של חייב בהתאם לחוק הגנת הדייר. על פי חוק זה, במקרה של עיקול דירה של חייב ומכירתה, החייב הופך לדייר של הבעלים החדשים אשר רכש את הנכס.

"במצב זה", מסביר עו"ד נרקיס, "הנאמן רשאי אמנם למכור את דירתו של החייב אך הדירה תימכר כ'תפוסה' ע"י החייב ובני ביתו, מה שמוריד את ערכה לכשליש משוויה בשוק החופשי. מצב זה הפך פעמים רבות את מכירת הדירה ללא כדאית עבור הנושים".

במקרים רבים, בן או בת הזוג של החייב, שמחצית מהדירה היתה רשומה על שמם, יכלו לרכוש את החצי השני מהנושים בסכום נמוך ביותר, וכך ניצל למעשה החייב ממכירת דירת מגוריו.

אולם, החוק החדש שיכנס לתוקף בתחילת ספטמבר, מאפשר לנושים למכור את הדירה כ'פנויה', ולא כ'תפוסה', מה שיעלה את מחירה ואת האטרקטיביות שלה כלפי קונה פוטנציאלי, ולא יתאפשר עוד לבן זוגו של החייב לקנות את הדירה במחיר נמוך משמעותית משווי השוק.

במצב זה ילחצו הנושים להורות על מכירת דירת המגורים של החייב, וסביר כי נראה יותר ויותר דירות של חייבים אשר ימכרו במסגרת הליכי חדלות פירעון, כאשר תרופתו היחידה של החייב ובני משפחתו תימצא בהמצאת דיור חלופי בפועל או בשווה כסף.

לדברי עו"ד גלעד נרקיס, לחוק החדש משמעות קשה וסיכונים בעלי משמעויות קשות לחייבים שבבעלותם דירה. יתרה מכך, היות ומדובר בחוק חדש, עדיין לא ברור כיצד בתי המשפט יפרשו או יישמו את החוק לגבי בית מגורים. לכן, עו"ד נרקיס ממליץ לחייבים לנצל מיידית את הזמן שנותר עד כניסתו של החוק לתוקף על מנת לנסות ולהגיע להסדרי חוב כדי להוציא את הבית מסיכון.