מחאה שיצאה מדעתה

לגיטימי לדרוש מהמדינה לעשות יותר להבטחת שלומם של תינוקות ופעוטות, אבל אי אפשר להתייחס לכל מטפלת וגננת כאל רוצחת פוטנציאלית. דעה

שלמה פיוטרקובסקי - ערוץ 7 , ה' בתמוז תשע"ט

מחאה שיצאה מדעתה      -ערוץ 7
מחאת האמהות, מול בית ראש הממשלה
צילום: חזקי ברוך

בכל פעם שמתפרסם מקרה נוסף של התעללות בתינוקות או פעוטות בגן או מעון, אני מרגיש כאילו חטפתי בוקס בבטן. תחושה נוראה שהיא תערובת של זוועה ופחד.

התעללות בפעוטות חסרי ישע היא דבר נורא, היא עלולה לפצוע את נפשם לעד גם אם הנזקים הפיזיים יגלידו מהר, ולא תמיד גם הם מגלידים כל כך מהר.

לכן התנועה הנפשית הראשונית שלי היתה להזדהות עם מחאת ההורים. לגיטימי לגמרי לדרוש שהמדינה תעשה יותר להבטחת שלומם וטובתם של התינוקות והפעוטות הרכים. בסופו של דבר הבטחת שלומם וביטחונם של האזרחים זה אחד התפקידים המרכזיים של מדינה מודרנית, וככל שמדובר בילדים רכים הנזקים עלולים להיות בלתי הפיכים.

אלא שכאן עולות מיד גם שאלות שצריך לשאול תמיד כשאנחנו מדברים על דרישה מהמדינה לבצע תפקיד כזה או אחר. צריך לשאול עד כמה המדינה צריכה ומותר לה להתערב בחייו של האזרח, עד כמה התערבות מדינתית מעצימה את האזרח וגורמת לו לקחת אחריות על חייו, והיכן היא גורמת לו להיות פאסיבי ולהשליך את האחריות על "האח הגדול", וכמובן איפה ההתערבות של המדינה מייצרת תועלת לאזרח ואיפה היא בעיקר פוגעת במטרה שלשמה התכנסנו.

כל השאלות הללו חייבות להישאל, כי עשייה לא חכמה עלולה לא פעם להזיק במקום להועיל. לא פעם בניסיון לפתור בעייה אחת יוצרים בעייה אחרת. ויש כמובן תמיד גם את השאלה הכאילו זניחה של סדרי עדיפויות. על מה אנחנו כאזרחים מוותרים למען הנושא הזה. כי הרי שום דבר לא בא בחינם.

אבל כל אלו שאלות של מדיניות שצריך לדבר עליהם בכובד ראש ונחת רוח. הן באמת לא חייבות להטריד את המוחים בשלב הראשון של המחאה, שלב היציאה לרחוב. אולם, גם בשלב היציאה לרחוב אסור לצאת מהדעת, והמחאה הזו, לפחות בחלקה, פשוט יצאה מדעתה.

כאשר אחד ממנהיגי המוחים אומר הבוקר בראיון שאחת הדרישות של ההורים היא שכל גננת תעבור כל שנה מחדש אבחון פסיכולוגי, וטוען "לא הגיוני שהילדים שלנו יהיו שקי אגרוף", זה אומר שמישהו כאן פשוט איבד את זה.

וזו כמובן רק דוגמה. שיח מתלהם ומוקצן מאפיין את המחאה הזו לכל אורכה, ואחת האינדיקציות לכך היא ההחלטה של ההורים המוחים לחסום כבישים. זו הרי הזיה. מה הקשר בין המחאה הזו ובין חסימת כבישים? מה יועילו כל ההתלהמויות?

וחמור מכל הוא כמובן השיח המוקצן והמתלהם כלפי הגננות והמטפלות, שיח שהופך כל גננת ומטפלת לרוצחת פוטנציאלית שצריך להציל את הילדים מידיה. למה שלא תדרשו להוציא את כולן להורג וזהו?

לא יכול להיות שכמה מקרים, ויהיו חמורים וקשים ככל שיהיו, יגרמו למין דה-לגיטימציה כזו לכל מי שעוסקות (בואו לא נהיה פוליטיקלי קורקט) בעבודת הקודש הזו. מי תרצה להיות מטפלת באווירה ציבורית שבה מתייחסים אליה כמו אל רוצחת בכוח. אל תשפכו את התינוק עם המים.