"ספינת הדגל" של התורה

''אין מוסד ציוני-דתי שמייסדיו לא למדו במרכז הרב", מספר הרב יעקב שפירא. "תורת הרב נשמעת בהמון מקומות אבל המקור הוא הכי טוב".

בשיתוף 'מרכז הרב' , ו' בתמוז תשע"ט

"ספינת הדגל" של התורה-ערוץ 7
הרב יעקב שפירא
צילום: אלירן אהרון

זר שייכנס היום לישיבת מרכז הרב, לא יבחין בשום תכונה מיוחדת. המולת הלומדים כובשת את הלב. הצצה קצרה בלוח המודעות מספקת את המידע: הישיבה, שבמשך 95 שנותיה לא ביקשה כלל תרומות מבוגריה, יוצאת בימים אלו לפרוייקט גיוס המונים.

ראש הישיבה וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, הרב יעקב שפירא, בקושי ישן כבר כמה שבועות. בכנס של בוגרי הישיבה שנערך בהיכל הפיס 'ארנה' לפני מספר ימים, סיפר נציג חברת "צ'רידי" בישראל לאלפי הבוגרים שנכחו בכנס, שבכל עשרות הקמפיינים שערך – מעודו לא ראה ראש ישיבה שמתגייס לטובת הישיבה שלו בכל הכוח כמו הרב שפירא.

הרב שפירא מקיים כמה וכמה פגישות מדי יום, וכל זאת מבלי לגרוע מסדרי החיים הרגילים של הכנת שיעורים והרבצת תורה יום יומית לתלמידים. יום אחד בלבד אחרי הכנס בארנה, שתוכנן לפרטי פרטים במשך ימים רבים, כבר מסר הרב שפירא "שיעור כללי" לתלמידי הישיבה בבית המדרש.

נולד בישיבה

כבר בתחילת דבריו ניכרים הקשר והאהבה העמוקה שחש הרב שפירא למפעל חייו שלו ושל אביו. "אני נולדתי בישיבה, פשוטו כמשמעו. הברית שלי הייתה בישיבה, הבר מצווה שלי הייתה בישיבה. אמנם מפדיון הבן הייתי פטור כי אני לא בכור, ודרך אגב אני גם כהן... העלייה לתורה שלי בשבת חתן גם כן הייתה בישיבה. זו גם הסיבה שהגעתי לישיבה אחרי שלמדתי בישיבה לצעירים - על מנת לעלות ולגדול בתורה".

הכתלים של ישיבת מרכז הרב ספוגים בהיסטוריה של כל עולם התורה הציוני-דתי. אין ספק שהישיבה השפיעה ומשפיעה רבות על הציבור, ועל כל המדינה בכלל, אולם נדמה שלא כולם יודעים כיצד הישיבה צמחה והגיעה לאן שהגיעה.

אנחנו מבקשים מראש הישיבה לספר לנו איך הכל התחיל. "הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל הגה את הרעיון של הקמת הישיבה, בגלל שהייתה לו ראייה רחבה. הוא ראה את הבלבול שהיה באותו הדור של הקמת המדינה. יש לדור הלך מחשבה שצריך להתייחס אליו, יש שאלות שצריך לתת להם מענה. כמובן, לא מדובר דווקא על שאלות פוליטיות... אנחנו היינו מצפים, שדווקא אדם שחי יותר בעולם המעשה הוא זה שייצור את התהליכים שמשפיעים במציאות בפועל. אבל המציאות הוכיחה לנו שלהפך, דווקא אדם שראשו בשמיים יכול לתת את המענה לשאלות של המציאות המורכבת, שאלות בהשקפה ובאמונה".

"ודגלו עלי אהבה"

הגישה החינוכית בישיבה מבוססת על אמון רב בבחורים, והבנה שיש ביכולתם למצוא בעצמם את דרכם בעולם הלימוד. הרב שפירא משתף אותנו: "כששאלתי פעם את מו"ר אבי מה הדגל של הישיבה, הוא אמר לי שיש על זה פסוק מפורש בשיר השירים - "ודגלו עלי אהבה". המטרה שלנו היא שיאהבו את התורה, שילמדו לא מתוך הכרח. שהתלמידים ירגישו שאהבת חייהם זו התורה. גם היום, כל תלמיד שבא ללמוד בישיבה, משפיע לא רק על ההתפתחות האישית שלו, אלא הבחירה שלו ללמוד בישיבה משפיעה בצורה ניכרת גם על כל הסובבים אותו".

הישיבה והרבנות הראשית - מגדלור של תורה בעם

גם הראי"ה קוק וגם הרב אברהם שפירא, המכונה "ר' אברום" בפי אלפי תלמידיו, שימשו בראשות הישיבה במקביל לכהונתם כרבנים הראשיים לישראל. הרב יעקב שפירא, מספר על הקשר בין הישיבה לרבנות הראשית: "הרב קוק זצ"ל ייסד שני מוסדות כאן בארץ: הרבנות הראשית, ומרכז הרב. בנו הרב צבי יהודה, שמר כבבת עינו על הרבנות הראשית, ושמר כבבת עינו על מרכז הרב. תפקיד שני המוסדות הללו נושק זה לזה: הרבצת תורה בעם ישראל".

הרב שפירא ממשיך בדבריו: "גם הישיבה שלנו, וגם הרבנות הראשית, הם מגדלור של תורה בעם. המטרה שלנו היא השפעה ציבורית של תורה. הרמב"ם בספר המצוות אומר שאדם שבאמת אוהב משהו, לא יסתפק באהבה לדבר עצמו, אלא ישתף באהבה שלו גם אחרים. כך גם בלימוד, אם אדם באמת אוהב את התורה, הוא ילך וילמד אותה גם לאחרים. הוא לא יוכל להשאיר את הכל אצלו. זה יתפרץ. כך גם עכשיו בקמפיין של הישיבה, אנחנו לא יכולים להסתפק ולשמור את אהבת התורה של הישיבה לעצמנו... אנחנו רוצים לתת גם לאחרים".

אנחנו מבקשים מהרב להסביר אם "השפעה" הכוונה גם להשפעה פוליטית. הרב מחדד: "גם אלה שחולקים על הישיבה רוצים לדעת מה אומרים כאן כדי להגיד הפוך... נכון שמתוך מה שלומדים בישיבה יוצאת השקפת עולם. יכול להיות שבעולם שבחוץ יקראו לזה 'פוליטיקה'. אבל הכל זה דברי תורה".

"גם מי שהולך להיות מהנדס או רופא צריך להיות תלמיד חכם"

רבים מבוגרי הישיבה עוסקים במקצועות תורניים בכל רחבי הארץ, ורבים אחרים נמצאים בעמדות בכירות בחברה הישראלית. הרב שפירא מרחיב זאת באמצעות סיפור: "עשו פעם תערוכה על הרב קוק באוניברסיטה העברית, והזמינו את בנו הרב צבי יהודה ללכת לראות אותה. התערוכה הזו הייתה כנראה מאוד יפה. הרצי"ה אמר לגיסו הרב רענן (חתנו של הרב קוק שלימד בישיבה וניהל אותה) שהוא לא ייענה להזמנה: "יראו שם שהרב קוק היה משורר גדול, ואולי גם סופר מחונן, וכל זה באמת נכון. אבל את המעיין ממנו נבעו כל הכוחות שלו - תורה ויראת שמיים, את זה לא יראו בתערוכה"... הסיפור הזה לא רק סיפור של פעם, אנחנו בישיבה משתדלים לקיים את זה גם היום. אנחנו רוצים שכל אחד שמוצא את מקומו ואת השליחות שלו בעולם - יהיה מחובר למעיין של תורה ויראת שמים, ושיעשה את כל מה שהוא עושה מתוך תורה. גם מי שהולך להיות מהנדס או רופא, צריך להיות תלמיד חכם, כי שנות הלימוד שלו בישיבה משפיעות על שיקול הדעת שלו! כך הוא ידע מה חשוב יותר ומה פחות. התורה תכוון אותו. זה משפיע על הצורה שבה הוא יבנה את ביתו, ועל החינוך שהוא ייתן לילדיו. כמו שאנחנו נלחמים ונאבקים כאן בישיבה על כל גרגר וגרגר בארץ ישראל, כך אנחנו נלחמים על כל נשמה ונשמה...".

הרב שפירא מספר סיפור נוסף: "פעם אבי מורי זצ"ל היה באירוע חגיגי, בו השתתפו אישי ציבור רבים. עלה לדבר שם אחד הרבנים, הוא דיבר על הצורך בכך שכל ראשי המדינה יהיו תלמידי חכמים ואמר: אנחנו צריכים שראש הממשלה יהיה תלמיד חכם, שהרמטכ"ל יהיה תלמיד חכם. ואז הוסיף שם אחד הרבנים הצעירים: וגם רב צריך להיות תלמיד חכם! אבי מורי זצ"ל נהנה מאוד מדבריו...".

"הנקמה הגדולה ביותר היא לפרוץ קדימה"

לפני אחת עשרה שנים, בערב ראש חודש אדר תשס"ח, חדר מחבל לספריית הישיבה, ורצח באכזריות שמונה תלמידים ששקדו על תלמודם. רק מעט קודם לכן, בחג הסוכות של אותה שנה, נפטר ראש הישיבה הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, ובנו הרב יעקב שהתמנה במקומו, מצא את עצמו בסיטואציה לא פשוטה. "צריך לזכור, שישיבת מרכז הרב במשך שנותיה, עברה הרבה. בפיגוע שנרצחו בו שמונת הקדושים, ניצבנו במציאות שבה הייתה לנו בחירה: להסתגר בתוך עצמנו ולהיכנס לעצבות, או ללכת קדימה בכל הכוח. אנחנו בחרנו בדרך השנייה. הנקמה הגדולה ביותר זה לפרוץ קדימה, 'הרחיבי מקום אהלך'. צריך לדעת שזה הזכרון של שמונת הקדושים. אין ספק שבאופן כללי פעולתה של הישיבה, והפרויקט הזה שהישיבה עושה עכשיו - פרויקט שעוסק בגשמיות אבל הוא בעצם כולו רוחני, עושה נחת רוח לכל ראשי הישיבה זצ"ל לדורותיהם, וכן לנשמות שמונת הקדושים הללו. כל מי ששותף בהרחבה הנוכחית של הישיבה, שהיא שלב א' בינתיים, תורם תרומה משמעותית גם כלפי החוב שאנחנו חייבים לשמונת הקדושים, להמשיך את דרכם".

"הקטון יהיה לאלף"

הרב שפירא מספר על קמפיין גיוס ההמונים ההיסטורי שהישיבה עורכת, שיגיע לשיאו בתחילת שבוע הבא: "עד היום עמדו בראשות הישיבה גדולי עולם ממש, משכמם ומעלה. הרב זצ"ל, בנו הרב צבי יהודה, הרב יעקב משה חרל"פ, אבי מורי זצ"ל (הרב אברהם שפירא), הרב שאול ישראלי זצ"ל ועוד. כולם נשאו בעול. לא רק בעול נטו של החזקת הישיבה, אלא נשאו בעול כלפי הציבור. הם הובילו את הציבור מבחינה דתית, מבחינה מוסרית. ב"ה הדור צמא למשנתה של מרכז הרב, כי יודעים שפה זה המקור. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שניקלע למציאות כזאת, שבגלל צפיפות או חוסר מקום לא נקבל תלמיד שבא ללמוד".

"כשחשב הרב זצ"ל להקים את הישיבה, אמר לו הרב חרל"פ שלדעתו הישיבה יכולה וצריכה למנות שש מאות תלמידים. אז, לפני 95 שנה, הרב זצ"ל אמר לו שזה קצת דמיון... נכון להיום, הישיבה ב"ה כבר מונה כשש מאות תלמידים. השאיפה שלנו היא לקיים לא רק מה שהרב חרל"פ אמר, אלא גם את מה שהרצי"ה אמר כשהישיבה עברה למשכנה הנוכחי: "הקטון יהיה לאלף". הכוונה היא לא רק לגודל מספרי, אלא הרעיון הוא שההשפעה של הישיבה תגדל. אנשים צמאים לתורתו של הרב קוק".

ולסיום, מסכם הרב שפירא: "אני חושב שאין כמעט מוסד בציונות הדתית שהמייסדים שלו לא למדו במרכז הרב. אין מוסד בציבור שאין בו משהו מתורת הרב, תורתו נשמעת בהמון מקומות... אבל צריך לדעת את האמת, המקור הוא תמיד הכי טוב".

להשתתפות בקמפיין גיוס ההמונים של מרכז הרב