''מה קרה לנו? לאן הגענו?'', שאלתי את עצמי השבוע. לאחר שפנתה אליי בלחץ וברעדה חברתי דליה ושאלה אם אני מכירה פסיכולוג טוב לבנה בן ה-14.שמאיים בשביתת רעב לאחר שניתקו לו
את משחק הפורטנייט.
דליה אישה חכמה, עוסקת בהנחיה, נשמעה מבולבלת על סף חרדה. זה זמן מה שאני פוגשת הורים טובים שאיבדו את דרכם בשטף השיטות והגישות החינוכיות.
עמוסים מדפי הספרים. "הלוחשת לעוברים, לתינוקות", ושלא נדבר על המתבגרים....כאן נגמרו המילים.
כי בשם העצמת הילד ועידודו ובצל הפחד שלא יהיה עצוב, ולא יכעס או לגרום חלילה לאיזושהי טראומה.
הפכנו להיות הורים מוכי תמהון ליבב. הסובלים מחרדת נטישת ילדינו. מאויימים בסנקציות של ריחוק מהנכדים. וחלילה מאי ביקור בבתי האבות. הורים חסרי ישע מול סחיטה הקשורה לצווי ירושות וצוואות.
שערורייה של ממש. ואין יוצא ומוחה. ולחשוב שרק לפני שני עשורים חשנו הכרת תודה עמוקה וזכות
עולמים לשהות במחיצת סבא וסבתא שלנו.
כמדומני, שלא עמדנו אנחנו ההורים מספיק על גודל המשמעות של המצווה והערך של כיבוד הורים. כיבוד הורים אחת מעשרת הדיברות. "כבד את אביך ואת אימך למען יאריכון ימיך". כבד – תן משקל כבד לעניין, זה לא עוד ערך זה צוו חיים! זה לא נתון לשיקוליך האישיים ולא לחלוקת ציונים על התיפקוד ההורי
או על מלאי התכולה שקיבלת.
זה שכל אלוקי גבוה מעל גבוה שמורה לי את הדרך לחיים שלי. וחיים כמו שכולנו יודעים ומבינים עמוק
זה לא רק פיזי. מספיק מבט קטן להבחין שיש ביננו מתים המהלכים חיים.
"שלשה שותפים לו לאדם הקב'ה אביו ואימו" ה' הוא מקור החיים כולם בכללותם ובפרטיותם. אביו ואימו הם הצינורות המרכזיים לחיים שלי ושלך. צינורות שלא מתנתקים אחרי הלידה אלא שממשיכים כל חייך עד עולם.
מהם אתה יונק את החוסן הנפשי, את הערכים, את ההנחיה והכוח קדימה. אבא ואמא הם השורשים שלך בלעדיהם אתה מנותק, דל ויתום. כיבוד הורים זה ערך ניצחי. ערך שדווקא בדור שלנו, דור שמימדי
הפרעות ותחלואת הנפש בילתי נתפסים. תופס עוד יותר מקום הכרחי. ולמה?
כי כיבוד הורים זה קודם כל הכרת הטוב. והכרת הטוב היא תנאי ל ש פ י ו ת. כי כיבוד הורים זה מקום וכבוד לסמכות. וכבוד לסמכות זה תנאי ל ש פ י ו ת. כי כיבוד הורים זה לחבר אותך לשורשים שלך כדי שלא תעוף עם הרוח הקלה. השורשים הרוחניים של הערכים הרצונות והתפילות של מה שרצו להביא בעולם.
כדי להבטיח שהילדים החכמים והמוכשרים של הדור הזה יהיו גם יציבים נפשית ומסוגלים להתמודד עם אתגרי החיים, אנו מחוייבים להעביר את הערך שנדחק הצידה ערך של כיבוד ההורים הסבים והסבתות שלנו של מי שהיו כאן לפנינו.
גם אם מי שיטען שהיתה הורות לקויה או חלקית או אפילו הורות נעדרת, עדיין השכל האלוקי הגבוה מנחה אותנו לכיבוד הורים. משמע זה לא תלוי השיפוט או חלוקת הציונים האישית שלי. ויש מבינינו אנשי מקצועות הטיפול שחוטאים בשם ערך החופש העצמאות והחיבור לעצמי. בלהעמיק ולבסס האשמות כלפי הורים וניתוק מהם. במקום לנסות לרפא ולהביא מזור הכלה וסליחה.
אבדה לך הדרך, מרגיש מבולבל מנותק ותלוש. שתדע שקיימת הנחייה עבורך. כן כן הנחיה ברורה. "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך". חפש אותה בשורשים שלך. בבחינת "אשא עיניי אל ההרים" אל
ההורים. בכל משפחה ומשפחה יש את ערכיה וירושתה שלה. חלקה לתיקון וחלקה לייעודך.
גש, תקשיב, תלמד, תעמיק, תגלה, תספר לילדיך אחריך. על מי היו הוריך...אבותיך. מה משלהם לקחת מה מהם למדת מה תחזק מה תתקן ומה הובלת קדימה? הכישור של כיבוד הורים הוא הכישור המרכזי החשוב ביותר בחייך לבניית כל מערכת יחסים בעתידך.
ומכאן אני פונה לכל העוסקים בחינוך ולכל המשפיעים על מדיניות ומתווי הדרך. לשלב את ערך כיבוד ההורים כערך מרכזי במסגרת הלימודים. לעמוד על משמעות המלה אבא ומשמעות המילה אמא. כפי שהיהדות מורה לנו.
כי בהעדר זאת ייכנסו למוחות ילדינו הגדרות מבולבלות ומעוותות ולא נדע לפי איזה מילון מושגים הגדרנו את אמא ואבא? ומי קבע לפי איזה סולם ערכים נדרג אותם? ערך שיהיה נלמד תוך כדי חיבור כל תלמיד לשורשיו – הוריו, סביו, סבתו. ולא כעבודה חד פעמית על שורשים. אלא כערך שגם מיושם בין ילד להוריו. כולל מעשים טובים וכולל הנחיות מעשיות לחיזוק הקשר איתם.
ואחרונים חביבים ההורים היקרים. תחזירו את האמון בכם. תזכרו שהיה מי שבחר אתכם עבור ילדיכם והוא לא טועה! אתם היחידים שקיבלתם את הזכות ויידע פנימי לגבי הילדים שלכם. אתם המדוייקים עבורם. תסמכו עליכם.
דפנה עבדי
עו'ס קלינית,פסיכותרפיסטית
מרצה בטיפול מתוך אמונה
Dafna-avdi.co.il