פרומואים מפוצצים, ציוצים נרחבים, הפניות מכתבות ומחשבונות טוויטר של עיתונאים - כמעט כל כלי תקשורתי נרתם למשימת קידום תחקיר 'המקור' על שילוב של חיילות בשריון. "חובת צפייה", "צריך לצפות עכשיו" ועוד כהנה וכהנה סופרלטיבים שנשפכו על התחקיר המדובר. דרוקר עצמו קידם את הפרק בחשבונו האישי עם ציוצים כמו "בד היוטה הוא מהמקוממים שאפשר לחשוב עליהם", בהקשר של מחיצת הפרדה בין חיילים לחיילות במגורים בשטח. אבל מעל הכול ניצבה ההכרעה הבאה: "הן... עמדו בכל ההשפלות של ההפרדה המגוחכת שנכפתה עליהן, עד שמישהו בצמרת לא יכול היה ללחצים של הרבנים".
אלא שהמסקנות שאליהן הגיע צוות העיתונאים שונות בתכלית ממה שהם עצמם הציגו בפרק, וחלק מהסיפורים פשוט מעידים על בורות בפקודות ובנוהלי הצבא. בד היוטה שעליו צייץ דרוקר הוא חלק מפקודות הצבא בנושא מגורי שטח מעורבים, והניסוי, למרות מה שנאמר בפאנל שאחרי התוכנית, לא בוטל בגלל הרבנים אלא מחוסר ביקוש לתפקיד. מילא אם הסיבה האמיתית לא הייתה נאמרת על ידי המרואיינים, אלא שהיא נאמרה שוב ושוב. רק שזה לא ממש הסתדר עם האג'נדה של יוצרי התחקיר.
שלא תבינו אותי לא נכון, שאלת החיילות בשריון ראויה לכתבה ואפשר לעסוק בה מכמה כיוונים. למשל, אם צוות התוכנית היה הוגן, הוא היה מתמקד בכך שהפרו הסכמים עם הרבנים, שחיילות לא רצו להגיע לתפקיד, שמפקד החיל הודה שהדרישות מהחיילות נמוכות משמעותית מהדרישות מהחיילים, ועוד כהנה וכהנה. אלא שלא זו הייתה מטרתם. מטרתם הייתה להיכנס בדתיים בצה"ל, ובשביל זה מותר גם להתעלם מממצאי התחקיר.