כך נבנית המדינה הפלשתינית

ככל שהבנייה הפלשתינית ביו"ש מתרחבת, מתברר שלא מדובר במבנים שקמים באופן אקראי אלא בתוכנית שיטתית שפועלת מתחת לאפה של הממשלה.

תגיות: בשבע 852
, ח' בתמוז תשע"ט

כך נבנית המדינה הפלשתינית-ערוץ 7
מקומות הבנייה אינם נבחרים במקרה. בנייה לא חוקית ביו"ש
צילום: רגבים

כשראש הממשלה הפלשתיני לשעבר סלאם פיאד הציג את תוכניתו להקים מדינה פלשתינית באופן חד צדדי, איש בישראל לא לקח את דבריו ברצינות. "החלטנו לנקוט יוזמה, לזרז את סוף הכיבוש באמצעות עבודה קשה ולקבוע עובדות בשטח, העולות בקנה אחד עם התפיסה שהקמת מדינה אינה דבר שניתן להתעלם ממנו. זו האג'נדה שלנו, ואנחנו רוצים ליישמה בנחישות", כך הכריז פיאד ב-2009. מאז, מתחת לאף של ממשלת ישראל וללא אישור, תופסים היישובים הערביים באמצעות בנייה נמרצת יותר ויותר שטחים באזורים שנמצאים בשליטה ישראלית מלאה, והחזון של פיאד – שהוא הסיוט של ההתיישבות ביהודה ושומרון – קורם עור וגידים.

בשנתיים האחרונות הבחינו תושבים בשכונות הצפוניות של אפרת כי שתי הערים אל-ח'אדר וארטאס מתרחבות, עד שלאחרונה בתיהן נושקים לכניסה הצפונית ליישוב. "אני גר בבית הצפוני ביותר באפרת", מספר עו"ד מיכאל שפרבר, תושב שכונת הדגן, "וממש במרחק 100 מטרים מהבית שלי הולכים ונבנים עוד ועוד בתים ערביים. מהדלת שלי זה חמש דקות הליכה לקצות שני הכפרים". האצת הבנייה הערבית באזור זה החלה לפני כשלוש שנים, בנקודת הזמן שבה החלו להבנות בתי קבע בשכונות הצפוניות של אפרת – גבעת התמר וגבעת הדגן.

הבתים החדשים של אל-ח'אדר מגיעים עד לשפת הכביש של הכניסה לאפרת, שממנה תושבים רבים נוסעים לכיוון ירושלים. "הכביש נחנק", אומר שפרבר, "חלק מהאנשים כאן מתחילים להרגיש שהם נוסעים תחת איום ביטחוני פוטנציאלי". יותר ממאה יחידות דיור לא חוקיות נבנו סביב הכביש, ובשטח נעשות עבודות להקמת מבנים נוספים. שפרבר, יחד עם תושבים נוספים מהאזור, החל לפנות לגורמים ממשלתיים וביטחוניים בניסיון למצוא פתרון או לפחות הסבר. "התחושה היא של הפקרות", הוא אומר. "קנינו פה בית ומגרש בכסף מלא לחיות בו את חיינו, וסביבנו יש פשוט התפרעות. זה לא עניין אישי שיש לי נגד מישהו מהתושבים הערבים באזור, יש לי ידידים שגרים שם ואנחנו נפגשים והם באים אליי הביתה והכול בסדר. אנחנו רוצים שגורמי האכיפה יפעלו כמו שיפעלו מול היהודים. ברור שאם אני אסגור איזה גג או איזו תוספת, מיד יגיעו אליי מהרשות המקומית או מהמינהל האזרחי, ופה לידנו השכנים משתוללים באין מפריע. שלחנו מכתבים למשרד ראש הממשלה, למשרד הביטחון, למינהל האזרחי ולאלוף הפיקוד אבל לא קיבלנו שום תשובה רצינית. פה ושם טלפון או מייל ש'הנושא בבדיקה' או משהו כזה, אבל שום התייחסות רצינית לצערנו".

עו"ד עודד רביבי, ראש המועצה המקומית אפרת, מודע לבעיה. "אנחנו פועלים בשני מישורים. האחד – בכל פעם שאנחנו מזהים תנועה של בנייה כלשהי, גם בשבת, אנחנו פונים לצבא ומקפיצים את המינהל האזרחי. בדרך כלל יש שם אכיפה של עצירת הבנייה והחרמת כלים, ובמקרים מסוימים גם הריסת מבנים. בנושא הזה כל חריגה מהחוק מסביב לאפרת נענית. במישור השני, בכל שיחה עם מקבלי ההחלטות אנחנו מפעילים לחץ שתהיה אכיפה מוגברת יותר והקפדה צמודה יותר, שתוודא שאנחנו לא מאבדים אדמות מדינה".

מיחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים מגיבים על הטענות בדבר אוזלת היד של המינהל האזרחי: "המקרה מוכר לגורמי האכיפה במינהל האזרחי ובמקום התבצעו פעילויות אכיפה חוזרות ונשנות. אכיפה במקום מתבצעת בהתאם לסמכויות ולנהלים ובכפוף לתעדוף ולשיקולים המבצעיים".

חאן אל-אחמר לא לבד

אבל אפרת היא לא היעד היחיד של הפלשתינים, ומקומות התרחבות הבנייה אינם נבחרים במקרה. דבריו של פיאד משנת 2009 הפכו לתוכנית ביצוע, שמטרתה הקמה של מדינה פלשתינית בפועל, באמצעות רצף טריטוריאלי של מבנים מכפרים ומשכונות ברחבי יו"ש ובקעת הירדן שיעברו בין היישובים הישראליים. התוכנית נקראת 'שורשים' ומטרתה, על פי פיאד, לחתור באופן חד-צדדי להקמת "מדינה ערבית עצמאית עם ריבונות מלאה, על כל שטחי הגדה המערבית ורצועת עזה בגבולות 1967, עם ירושלים כבירתה", כלשונו.

הדוגמה המוכרת ביותר לתפיסת שטח במבני מגורים היא מתחם חאן אל-אחמר, אשר מחבר בין ירושלים למעלה אדומים ובו מיושבים כ-200 בני שבט הג'האלין הבדואי. השטח נבנה באופן לא חוקי, ואף בית המשפט העליון קבע כי ניתן לפנותו, אך החלטת ראש הממשלה הייתה לדחות את פינוי המבנים ממנו עד למועד לא ידוע, לאחר שכבר ניתנו למקום צווי הריסה.

נקודות התיישבות חדשות בנו הפלשתינים ברחבי יהודה ושומרון. בדרום הר חברון נבנתה עיר שלמה בשם ח'שאם א-דרג' המכילה 2,500 מבנים בסמוך לכרמל ומעון. גם סמוך לעיירה יטא נבנה מתחם חדש, שמגיע לשטחי האש 917 ו-918 במערב מדבר יהודה. בשמורת הטבע נחל מכוך נבנה מאחז בדואי חדש על אדמות מדינה סמוך ליישוב מכמש. על פי נתונים שאספה תנועת 'רגבים', בעשור האחרון נבנו 28,651 מבנים ערביים ללא אישור בשטחי C.

"אם חשבנו עד היום שיש איזשהו סטטוס קוו ביהודה ושומרון, השטח מוצף במיזמי בנייה פלשתיניים בשעה שהצד הישראלי מתפתח בצורה איטית הרבה יותר", אומר ישי חמו, רכז יו"ש בתנועת 'רגבים'. "אם המגמה הזאת תימשך בעשור או בשני העשורים הקרובים – כל יישוב ביהודה ושומרון יהפוך למובלעת בלב אוכלוסייה פלשתינית, וזאת בתמיכה של האיחוד האירופי אשר מעניק סיוע משמעותי לחלק מהמאחזים ומהכפרים הבלתי חוקיים. אנחנו קוראים לממשלת ישראל להתעשת ולפעול לשינוי המצב באזור".

מי שמלווה את הארגון באגף המשפטי הוא עו"ד בועז ארזי, מומחה לסוגיות מקרקעין ביהודה ושומרון. "למינהל האזרחי יש היום כלים לאכוף את התופעה הזאת, לדרוש הוכחת בעלות ולמנוע השתלטות", הוא אומר. "הסוגיה המשפטית היא לא הלב של העניין, אבל היא בהחלט משחקת תפקיד. הנושא של מקרקעין ביהודה ושומרון הוא די מוזנח, ולא פועל לפי חוקי מדינת ישראל אלא לפי החוק העות'מאני. על פי החוק הקיים באזור, מי שהחזיק בקרקע ועיבד אותה במשך כמה שנים זוכה בבעלות עליה, וברוב השטחים ביו"ש אין הסדרה הקובעת כי הקרקע שייכת למדינה, מה שגורם לחוק העות'מאני להכתיב את כללי המשחק באזור. החל מ-1967 ממשלת ישראל נמנעה מליצור הסדר מקרקעין מובנה לכל שטחי יהודה ושומרון, מה שמאפשר לבלגן לחגוג. לדוגמה, בתוך שטחי הקו הירוק, שטחי החוק הישראלי, כל קרקע שאינה נמצאת בבעלות בפרטית שייכת לממשלת ישראל באופן רשום. ביהודה ושומרון הקרקעות לא הוסדרו והמינהל האזרחי לא מתעסק בהן. המדינה לא משמשת כבעלת הקרקע, ויחד עם שליטת החוק העות'מאני כל אדם בעצם יכול להיכנס לקרקע, לעבד אותה ולקבל עליה בעלות בתוך כמה שנים. זה מה שקורה כאשר המינהל האזרחי לא מסדיר את הקרקעות. מדינת ישראל יושבת על הגדר, מבחינתה שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה, והרשות הפלשתינית משנה דה-פקטו את חלוקת השטחים בין צה"ל לבינה. הרשות עושה הכול כדי לחלק בין יישובים, לשבת בין נקודות, והכול מתוכנן מראש".

"בסבב הבא של הסכם או הסדר, הפלשתינים יראו שיש להם אוכלוסייה בשטחים נרחבים והם יוכלו לקבל אליהם את השליטה. הם עמלים קשה מאוד על שינוי דמוגרפי שייתן להם בעתיד את היתרון גם בשטחי C, תוך עבודה מאורגנת ומסודרת. יש פה קרב שבו הרשות מתנהלת היטב ומדינת ישראל בכלל לא משחקת בו".