תורת החסידות היא כבר מזמן נושא מרכזי במחקר ובהוראה האקדמית, אבל בשנים האחרונות מנסות תכניות אקדמיות שונות להעביר לסטודנטים גם את החוויה החסידית באופן בלתי אמצעי. אחת התכניות הבולטות בתחום היא 'הבעל שם טוב בירושלים', אשר במסגרתה יוצאים סטודנטים לתואר שני ממכללת הרצוג לשבוע של חוויה חסידית במזרח אירופה
המשיכה הגדולה של עולם החסידות עבור רבים בעולם היהודי כיום לא פסחה גם על האקדמיה, ובשנים האחרונות ניתן למצוא לצד מחקרים היסטוריים ופילוסופיים של החסידות, כפי שהיה בעבר, גם מחקרים אשר מבקשים להתחבר לחוויה החסידית עצמה. אוניברסיטאות ומכללות מציעות קורסים, סמינרים ותכניות לימוד אשר כוללים העמקה לא רק בצד העיוני של החסידות, אלא גם מפגש בלתי אמצעי עם החוויה הרוחנית שהיא מציעה.
"החסידות, על רעיונותיה ורוחה הייחודית רלוונטית במיוחד בעידן הנוכחי", אומר פרופ' דניאל רייזר, ראש החוג למחשבת ישראל במכללה האקדמית הרצוג. "אפשר לדבר על שלושה תחומים שבהם יש לרעיונות החסידיים ערך רב דווקא כיום. ראשית, החסידות פירשה את הקבלה בצורה פסיכולוגית. החסידות לקחה את הרעיונות הקוסמיים והמיסטיים של הקבלה והפכה אותם למשהו קיומי, פסיכולוגי, נפשי, שהרבה יותר מתאים לאדם מערבי. למעשה, לדעתי אדם בן זמננו יכול להבין את הקבלה ולקבל ממנה רק דרך התיווך של החסידות.
"שנית, מושג העלאת הניצוצות, שהוא אחד המושגים החשובים ביותר בחסידות. למרבה הצער החסידות הממוסדת של היום התנתקה מהעומק הממשי של המושג הזה, שהוא רלוונטי מאין כמוהו. קל מאד לספר סיפורים על רבי חסידי מלפני מאה או מאתיים שנה שלימד זכות על הרשל'ה בעל העגלה שלא יודע כלום ואפילו לא להתפלל ומנגן בחליל ביום כיפור, הרבה יותר קשה להחיל את הסיפור הזה על החברה המודרנית.
ה'הרשל'ה' של דורנו הוא היהודי החילוני, וכשהחסידות מלמדת אותנו להעלות ניצוצות, למצוא את הנקודה החיובית, נקודת האור, בכל דבר כולל במה שנראה זר ורחוק מעולם הרוח היהודי המסורתי – היא למעשה מתייחסת לחילוני הזה. הרעיון הוא ללמד זכות על החייל החילוני, או על בג"ץ, או על כל דבר שנראה רחוק, ובכל זאת יש בו גם ניצוץ שאפשר להעלות אותו. כלומר הרלוונטיות של החסידות תלויה גם בנו, ביכולת שלנו לקחת מושגים חסידיים ולהחיל אותם על מציאות זמננו.
"הנקודה האחרונה היא הניגון החסידי. גם אנשים שהתנתקו לחלוטין מעולמה של היהדות, החסידות – על ידי ההוויה המיוחדת שלה ובמיוחד על ידי עולם הניגון – מצליחה לחבר אותם אל העולם הזה מחדש. זה משהו שיהודי כמו פרנץ רוזנצווייג, שכבר היה מנותק לחלוטין מהיהדות, ידע לכתוב עליו לפני כמאה שנה, אבל הוא עדיין נוגע ומחבר גם כיום.
"אצלינו במכללת הרצוג אנחנו מנסים לתת מקום לדברים האלה תוך כדי הלימודים האקדמיים, גם בתואר הראשון וגם בתואר השני. אנחנו פותחים השנה 'בית מדרש לתורת הנפש' שמפגיש סטודנטים לתואר ראשון עם תכני החסידות האלה דרך כלים שונים. ובתואר השני קיימת כבר כמה שנים תכנית 'הבעל שם טוב בירושלים', שבמסגרתה ניתן דגש רב על העמקה בלימוד תורת החסידות על גווניה השונים, בצד העיוני ובצד החווייתי. השיא של התכנית הזו הוא המסע לאוקראינה, למחוזות בהם נוצרה החסידות".
ד"ר איתמר ברנר, המרכז האקדמי של תכניות התואר השני במכללת הרצוג ומי שמוביל את תכנית החסידות 'הבעש"ט בירושלים', סיפר על החוויה המיוחדת שעוברים הסטודנטים במסגרת התכנית:
"הסטודנטים שיצאו למסע, רובם ככולם מורים הלומדים לתואר שני, סיפרו על חוויה רוחנית רצינית אשר אותה ייקחו עימם, הן לעולמם הפנימי האישי, הן לעולמם המקצועי – לכיתה. לאורך השנה שומעים הסטודנטים הרצאות בקמפוס 'היכל שלמה' בירושלים, מרחיבים את הידע באמצעות קורסים מקוונים בנושאי חסידות, ואף יוצאים לימי סיור בעקבות עליית החסידים לארץ ובעקבות חצרות החסידות כיום.
אבל גולת הכותרת היא ללא ספק הקורס שחותם את התכנית ומתקיים בקיץ - ולוקח את הסטודנטים אל נקודות מרכזיות במחוזות הולדתה של החסידות – במזיבוז', ברסלב, אומן, נעמירוב ועוד".
מסעות אל קברות צדיקים הפכו כבר מזמן למחזה נפוץ, ולא רק בציבור החרדי אלא גם בציבור הציוני-דתי. אולם המסע של התכנית 'הבעש"ט בירושלים', אותו מובילים הרב ד"ר יהודה ביטי וד"ר אביעזר כהן, מרצים בחוגים לחינוך יהודי ולמחשבת ישראל, הוא שונה מהמקובל. המטרה העליונה של הסיור היא לימוד מעמיק ורציני של כתבי אבות החסידות, אשר מתקיים תוך מפגש בלתי אמצעי עם המקומות בהם החסידות נולדה, מקומות שלא השתנו הרבה במאות השנים שחלפו.
סטודנטים שכבר יצאו למסע בשנים קודמות מעידים על התהליך המשמעותי שמתקיים בתכנית. הלימוד שהתרחש במהלך השנה היווה בסיס עבור הלימוד במסע בחו"ל, ובמהלך המסע הצליחו הלומדים להגיע ללמידה מתוך העמקה, אשר כללה התוודעות לדמויות מרכזיות בחסידות ולמשנתם הייחודית מתוך היכרות בלתי אמצעית עם ההקשרים ההיסטוריים, החברתיים והמקומיים בהם הם צמחו ופעלו. הלימוד לאורך המסע שילב בין קריאה רצינית של מקורות החסידות לבין ידע מחקרי, ואפילו הקנה למשתתפים נקודות אקדמיות במסגרת התואר השני במחשבת ישראל ובחינוך יהודי.
אבל הלימוד לא היה הכל, ולצידו המסע ביקש לשלב חוויה מחברת שנוגעת בעומק עולמה של החסידות. כל תחנה משמעותית במסע כללה התוועדות בסיפור חסידי ובניגון, שכן מטרת הלימוד איננה להישאר מבחוץ, אלא הוא מבקש להשאיר את חותמו על הנפש.
העובדה שלימוד מקורות החסידות מתקיים במקומות בהם הן נהגו ונכתבו, נותנת ללימוד נופך מיוחד, כפי שהעיד אחד מהסטודנטים: "ללמוד את תורת העשבים של רבי נחמן מברסלב בארץ ישראל וללמוד אותה בברסלב או באומן – זה לא אותו דבר, כי העשבים של אומן הם לא העשבים של הארץ.
כשקוראים את הטקסטים של הבעל שם טוב, רבי נחמן, המגיד ממזריץ', אדמו"ר הזקן והצדיקים האחרים – ועושים את זה איפה שהם הסתובבו, חשבו, חוו וכתבו – זה מאפשר הבנה אחרת של הדברים. המרצים שהובילו את המסע יצרו שילוב מרתק בין לימוד מעמיק של המקורות, חוויה רוחנית, ניגון ותפילה. לאורך ימי המסע נוצרה חברות רוחנית מאד מעמיקה, שעזרה להתחבר עוד יותר לעולמה של החסידות. זה היה העיקר, ואילו נקודות הזכות האקדמיות שקיבלנו היו הבונוס".
ד"ר ברנר מסכם ואומר: "תכנית 'הבעש"ט בירושלים' היא חלק ממגמה אשר הולכת וצוברת תאוצה במקומות שונים באקדמיה בשנים האחרונות, ובכלל זה במכללת הרצוג, בה מחפשים לספק לסטודנט מעבר לידע האקדמי גם חוויה שתעצים את עולמו האישי והפנימי.
כך, בנוסף לתכנית החסידות מתקיימות במכללת הרצוג תכנית 'לפני ולפנים' בשיתוף ישיבת מקור חיים, אשר מקנה כלים ייחודיים לעבודה פנימית ולעבודה בינאישית אשר תורמים לעולמו האישי של הסטודנט, לא פחות מאשר לעולמו המקצועי; ושני בתי מדרש – אחד לגברים ואחד לנשים – כחלק מן התכניות לתואר שני בהוראת תושב"ע, אשר בהם נפגשים הסטודנטים עם דרכים שונות של לימוד גמרא ומעמיקים את החוויה של לימוד הגמרא מתוך עולם בית-מדרשי, לצד הרחבת הכלים ללימוד ולהוראה.
''בדרך כלל מדברים על תהום פעורה בין האקדמיה לבין החוויה הרוחנית. בתכנית החסידות של מכללת הרצוג אנחנו מנסים להראות שאפשר גם אחרת, וכי תואר אקדמי בהחלט יכול להיות גם חוויה פנימית מעצימה ומשמעותית".
