תומר סמרקנדי, מנכ"ל 'אייסף', מתייחס ביומן ערוץ 7 לנתוני הזכאות לבגרות כפי שפורסמו ולפיהם קיימת עליה בזכאות לבגרות ובמה שהוגדר כאיכותן של התעודות.
את דבריו פותח סמרקנדי בדברי ברכה על העלייה בנתונים ועל ההצלחות המעידות על עשייה ומאמצים של משרד החינוך, אך עם זאת לטעמו יש לבחון את הנתונים בשני פרמטרים נוספים. האחד הוא האם מהנתונים עולה המשך הפערים בין פריפריה למרכז ובין אוכלוסייה חזקה לחלשה, והפרמטר הנוסף הוא איכותן של תעודות הבגרות, כלומר האם התוצאות וההישגים שבהן מאפשרים לתלמיד להשתלב באקדמיה הישראלית או לא.
בסוגיית הפערים נשאל סמרקנדי אם לצד השיח על פערים נבדקת ההשוואה לעבר, שכן במידה והפער אמנם קיים אך מצטמצם באופן מגמתי יש לראות בכך בשורה למרות שאכן קיים פער שכזה. בתשובתו מציין סמרקנדי כי אכן בראיה רב שנתית הפער הצטמצם מלפני חי חמש שנים, כך "שיש מגמה ארוכת טווח של שיפור. העניין הוא שבכל שנה כל ילד הוא עולם ומלואו וצריך לתת תנאים שיאפשרו זאת. אם בדקנו את תוצאות המיצב ראינו שעשרים הערים המובילות לא היו מהדרום, 17 מהערים המובילות הן בדירוג של 7 ומעלה. לכן נרצה לשאול איפה נוכל לתמוך במאמצי משרד החינוך להביא לצמצום הפערים הללו".
סמרקנדי מזכיר כי לצד משרד החינוך פועלות גם רשויות מקומיות שמתקצבות את מערכות החינוך שבהן, ולטעמו כשם שעל מנת לאזן פערים בין עשירים לעניים נדרשים עשירים להפריש מיסוי גבוה יותר המאפשר השוואת תנאים וסיכוי להחזיק מעמד גם למי שלא שפר עליהם גורלם, כך יש לנהוג גם בערים. "גם בישובים, הממשלה צריכה לומר שישובים חזקים יאזנו במיסוי את הישובים החלשים, ונבקש מהרשויות החזקות לתת כתף ולאפשר לרשויות פחות חזקות להשקיע בחינוך של הילדים שלהן".
על דבריו אלה נשאל סמרקנדי אם ישנה אוזן קשבת לטיעון שכזה, שהרי ראשי רשויות חזקות יעדיפו תמיד להשקיע בתוספות לתושביהן, שגם יצביעו עבורם בבחירות הבאות, ולא להקצות משאבים לטובת רשויות חלשות יותר. סמרקנדי סבור שאכן כך הם בדרך כלל פני הדברים. "אני לא מכיר ראש עיר שיתנדב לתת לאחרים, והם גם אומרים את זה, כך ראש עיריית תל אביב וכך אחרים, אבל תפקידה של המדינה הוא לפעול לאיזון הזה כי המדינה כולה תשלם את המחיר, כשיהיו פחות מהנדסים, חוקרים ומדענים וכו'. יש ישובים שפחות מ-12 אחוזים מגיעים לאקדמיה ויש ש-30-40 אחוזים מהם מגיעים לאקדמיה. המדינה צריכה להסתכל במבט כולל".
באשר לדבריו על הצורך לבחון את איכות תעודות הבגרות, אם אכן הן פותחות בפני התלמיד את שערי האקדמיה, אומר סמרקנדי: "לא ראיתי בנתונים שפורסמו עד כה התייחסות לאיכות תעודת הבגרות, האם היא מאפשרת קבלה למוסדות אקדמאיים, האם יש 4 ו-5 יחידות באנגלית וכו'. גם אם יש עליה של 2 אחוז בזכאות באנגלית לא ברור אם זה רק בישובים חזקים או גם בישובים חלשים. אלו נתונים שנצטרך לנתח אותם ולהגדיר את המטרות: יותר בגרות במתמטיקה ואנגלית ולזהות איפה המשאבים לא מוצו ושם להשקיע יותר משאבים, כדי שיהיו יותר 5 יחידות גם בפריפריה".
"הנתונים של משרד החינוך אומרים שיש פער של עשרים אחוז בין ישובים חזקים לחלשים בזכאות וניתן להסיק שהפער הוא גם בזכאות וגם באיכות הזכאות, אבל צריך לוודא את זה כי במחקרים קודמים ראינו שקיים פער גם באיכות הבגרויות", הוא אומר ומעיר כי "זה לא רק עניינה של המדינה. אנחנו רוצים לראות צעירים ובני נוער עם אופק שאיפה להשתלב בעולם האקדמי, לא לוותר על החלום מראש, להאמין בעצמם, לפגוש מודלים לחיקוי שעשו זאת לפניהם וללכת אחריהם. לכן, לצד הדגש על ההישגים החינוכיים דרושות עוד תכניות עידוד של הילדים ביכולות של עצמם".