בית מכירות הציע למכירה פומבית מכתב של יוסף טרומפלדור משנת 1917 בתמורה ל-2,000 דולר. המכתב, כך מסתבר, היה בבעלות מכון ז'בוטינסקי שפנה לבית המכירות בדרישה להשיב לו את המכתב.
על האירוע ובכלל על תופעת המכירות הבלתי חוקיות של מסמכים היסטוריים שוחחנו עם מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי, גדעון מיטשניק, המספר על הפרק הראשון של הסיפור, עם הניסיון למכור מסמך אחר, גם הוא מכתב ששיגר טרומפלדור:
היה זה ביום ה-11 ביוני כאשר בתקשורת דווח על כך שמכתבו של טרומפלדור מוצע למכירה במאה אלף דולר. אחת הארכיונאיות של מכון ז'בוטינסקי, מירי יהלום, זיהתה בתצלום שהופיע בעיתון את חותמת המכון בשמו הקודם 'מוזיאון בית"ר' שבו הופקד המכתב.
"מדובר במכתב מלשכתו של טרומפלדור לאביו של אחד החיילים בגדודים העבריים בדצמבר 1915. אביו של החייל שנהרג בגליפולי פונה במכתב ומבקש מטרומפלדור שיאתר את התפילין ששימש את בנו, וטרומפלדור מבטיח לעשות את המקסימות כדי למצוא את התפילין בחפציו של הבן. המכתב הפקד בארכיון בית"ר בשנות הארבעים יחד עם מאות ממכתבי טרומפלדור על ידי ארוסתו של טרומפלדור".
"במשך עשרות שנים המכתב היה בארכיון. לפתע הוא נעלם וגילינו אותו בבית מכירות בירושלים", ממשיך מיטשניק ומספר כי יצר קשר טלפוני עם בית המכירות ושם השיב לו אדם בשם יוסף, מנהל בית המכירות, ואמר לו שאנשי בית המכירות יודעים שאכן המכתב שייך למכון ז'בוטינסקי, אך המוכר אמר שהכול בסדר והוא נמכר לו כחוק. מיטשניק מצידו שאל כיצד יתכן שמכתב ששייך למכון נמצא כעת בידי בית המכירות וזה בסדר, ואותו יוסף העלה אל קו הטלפון את מפקיד המכתב, אדם בשם זוהר, ששאל את מיטשניק כמה שנים הוא מנהל את המכון וטען כי בתקופה שקדמה לכך המכון היה במצוקה כלכלית ולכן בחר למכור את המכתב.
לצידו של מיטשניק באותם רגעים הייתה אמירה שטרן שמזה 28 שנים עובדת במכון ומכירה בו כל פרט, וזו שללה מכל וכל היתכנות לאירוע שכזה. מיטשניק מצידו ביקש שהמכתב יוסר מהמכירה לפחות למען הספק. בעקבות צו זמני של בית משפט הוסר המכתב מהמכירה וכך גם נודעו פרטיו של סוחר היודאיקה שמכר את המכתב. כעית מנהל המכון התדיינות משפטית בדרישה להשיב את המכתב למכון.
"הגשנו תלונה למשטרה בתל אביב שהעבירה למשטרת לב ירושלים שמטפלת בשיא הרצינות ומבינה את החשיבות הלאומית של מסמכים שכאלה", אומר מיטשניק ומצין כי "גניבת מסמכי ארכיון היא תופעה שקיימת לאורך השנים בעולם כולו ובמדינת ישראל", ומזכיר פרשה בה לפני כ-15 שנים פשטה רשת גניבי מסמכים על מספר ארכיונים ציבוריים וגנבה עשרות מסמכים. המסמכים אותרו, הוגשו תלונות וחברי הרשת ריצו עונשים כאשר חלק מהמסכים הושבו למקומם.
כיום, מסביר מיטשניק, ההגנה על מסמכים ישנים בעלי ערך לאומי נעשית באופן קפדני הרבה יותר כאשר הארכיונים מרושתים במצלמות ולמבקרים נאסרת הכנסת תיקים ואמצעי הגנה נוספים. עם זאת מוצא מיטשניק חשיבות בעצם פרסום התלונה שהוגשה במשטרה, כמו גןם ההבנה שבה התקבלה התלונה על ידי המשטרה עצמה ואף הצו הזמני שהוצא על ידי בית המשפט מעיד על הרצינות שבה מתיחסת המערכת לסוגיות שכאלה.
באשר למסמך הנוסף שאותר בטרם הועלה למכירה פומבית מספר מיטשניק כי בעקבות המקרה הקודם חיפשה אותה ארכיונאית, מירי יהלום, וגילתה מכתב נוסף של טרומפלדור בבית מכירות. מיטשניק ביקש להסיר את הפריט מהמכירה ולקבל את פרטי המוכר. אדם בשם מאיר השיב לו וסיפר שהעביר את פניתו לעורך דין שהמליץ להסיר את המכתב מהמכירה. לפי שעה נמנעים שם מלמסור למיטשניק את פרטי מפקיד המסמך, אך המאמצים נמשכים באפיק זה.
"אנחנו מתכוונים לנקוט בכל אמצעי חוקי להשבת המסמך הזה הביתה", אומר מיטשניק המקווה כי עד יום כ"ט בתמוז, יום ז'בוטינסקי הממלכתי, יושב המכתב לביתו החוקי, אם כי גם הוא מטיל ספק בסיכוייו להצליח במשימה זו ובפרק זמן שכזה.
המכתב השני שכמעט ועלה למכירה שוגר לארוסתו של טרומפלדור, ובו הוא כותב:
"פירה, יקירתי.
ייתכן ואת קראת אתמול (28/11/16) על ההפצצה ודאגת, אך אין סיבה אמיתית לדאגה.
הגיחו, זרקו פצצות וטסו חזרה.
המטוסים חגו מעל לונדון, הטילו פצצות, ופצעו 9 אנשים.
אבל מה זה כבר עבור לונדון ?
אני, כמו תושבי לונדון רבים, לא שמעתי דבר.
ההפצצה הייתה סמוך ל-12 בצהריים, ואני הגעתי לחברי בסביבות 11 ועזבתיו קצת אחרי 12.
עד 11 היה עדיין שקט ואחרי 12 היה כבר שקט.
רק כשחזרתי הביתה, בעלת הבית סיפרה לי על מה שקרה.
והיום קראתי בעיתונים פרטים על אשר התרחש.
זו הפצצת צהריים הראשונה והיא הסתיימה, עבור הגרמניים, בצורה כושלת.
בדרכם חזרה מטוסם הופל על ידי טייסים צרפתיים.
לא זו בלבד שההפצצה לא השיגה את מטרותיה, אלא להפך, עודדה את התושבים.
תמסרי ד"ש ולכן המכרים. נשיקות לך ולילדים.
אוסיה שלך."
בשיחה עמו מספר מיטשניק על חוסר הידע בקרב צעירים, בני נוער ואחרים, אודות שורשיה של הציונות והאישים שהובילו אותה. מחלוקות בין ז'בוטינסקי לבן גוריון ומערכת היחסים המורכבת שבין שניהם כלל אינה מוכרת לבני נוער, לחיילים ולקצינים. לזאת הוא מוסיף ומציין כי מטרידה אותו בעיקר העובדה שהנושא לא רק אינו ידוע לדור הצעיר אלא גם לא מעניין אותו. "חיילים שנשאלים על לקחים מהפריצה לכלא עכו ולא יודעים על מה מדובר", הוא מספר וקורא למערכות כולם, ממערכת החינוך ועד צה"ל, להבין את חשיבות הטמעת הדברים ולהוביל לשינוי בתודעה הצעירה בישראל.
ברוח זו יזמנו יחד עם איש המורשת של משמר הגבול, רפ"ק טל משגב פרוייקט משותף עם משמר הגבול "וילכו שניים יחדיו" המאפשר למפקדי וחיילי משמר הגבול לפגוש את העולמות של ז'בוטינסקי ובן גוריון ביום אחד.