הבחירות החוזרות מייצרות פופוליזם בחסות המפלגות המבקשות להחליף את השלטון בישראל.
המטרה היתה ונשארה זהה: להחליף את נתניהו. הדרך הפעם שונה. בעוד שבסבב הקודם הוצפו פרשותיו של ראש הממשלה ונטען כי הוא אינו ראוי להנהיג מדינה כשכתבי אישום בכפוף לשימוע עומדים על ראשו, הפעם חוד החנית האופוזיציונית משמן את מתקפותיו סביב ענייני דת ומדינה – אחת הסוגיות הנפיצות ביותר, אם לא הנפיצה שבהן.
מובילי העליהום נגד הסטטוס קוו הקיים והציבור הדתי-חרדי הם חברי הכנסת יאיר לפיד ואביגדור ליברמן. אין יום שהשניים לא בועטים בבטנו הרכה של הציבור הדתי וזורים חול בעיני הציבור המסורתי והחילוני בישראל.
במערכת הבחירות הקודמות נתניהו הואשם בהפחדת העם. הפעם השניים הללו נטלו את תפקיד המפחידים, המפלגים והמשסים אוכלוסיות באוכלוסיות. סיסמאות נוסח 'מדינת הלכה' מכות את הכותרות יום יום, שעה-שעה. והפופוליזם חוגג, אוי כמה שהוא חוגג.
השניים הללו מכוונים לרובד המרכזי בעם: האוכלוסיה המסורתית בישראל. זו שממוקמת בימין, מבקשת לשמור על מסורת ישראל, אך אינה חובשת כיפה או שומרת שבת על כל דקדוקיה במרחב הפרטי. זו אוכלוסיית היעד של השניים הללו.
כדי שלא להפחיד את האוכלוסיה המסורתית מכחישים לפיד וליברמן שהם מעוניינים להפריד דת מהמדינה ולהפוך את ישראל לברלין ופריז. מה פתאום, הם יאמרו, אנחנו רוצים גם וגם. חיה ותן לחיות.
איך זה אמור לעבוד? בבקשה: כן לתחבורה ציבורית בשבת בכל הארץ אבל לא בבני ברק, כן לנישואים אזרחיים וגירושי אינסטנט – לצד מערכת אורתודוכסית למעוניינים בה. כן לאפשר לחרדים לנשום אבל לכפות עליהם את כללי מערכת החינוך הכללית כדי להציל את עתיד המדינה. מהי שבת בעיניך, נשאל לפיד. "שבת סוציאלית", השיב.
על הניר נשמע פנטסטי. הלכה למעשה מדובר באחיזת עיניים. זו הפרדת דת ממדינה. זו הקמת מדינה לשומרי מצוות ולשאינם.
כל ילד בן ימינו יודע שישראל 2019 חילונית למהדרין. שיטוט קצר בדיזנגוף ובאבן גבירול בשבתות ובחגים ינהיר עד כמה היא חילונית. מרכולים פתוחים לרווחה (חוק המרכולים מישהו שמע?), בתי עסק פועלים באין מפריע. כך בפסח כבר אין צורך לכתת רגליים ליפו וניתן לרכוש דברי חמץ מבלי להזיע.
מהמדינה היהודית בת ימינו נשארו הסמלים האחרונים. מוסד הרבנות ויחס הממשלה – המדינה – לשבת במרחב הציבורי. אלו ואין בלתם. זו אינה מדינת הלכה. זו הדמוקרטיה הישראלית הייחודית שאימצה לעצמה בעת הקמתה את הסמלים היהודיים הבודדים הללו.
ביום שהסמלים האחרונים הללו ייעלמו מהנוף הציבורי החרדים יקימו לעצמם מדינה נפרדת ללא תחבורה ציבורית בשבת בעריהם ועם ספרי יוחסין של משפחות הממשיכות להינשא ולהתגרש על פי המסורת. החומה בין הצדדים תגבה. האוכלוסיה המסורתית בישראל תיוותר מעברו השני של הגדר. ללא המסורת. ללא שירותי דת. ואת זה לפיד וליברמן לא מספרים להם.
לפיד וליברמן נאחזים בכותרות. ביממות האחרונות הם מעלים על המוקד את הרב רפי פרץ בגין חוסר ניסיונו הפוליטי שמלכד אותו מול האוכלוסיה הלהט"בית. בסופו של יום מטרתם אחת: להבהיל את המסורתיים ולהעבירם צד כדי להחליף שלטון. את המחיר היקר הם ישלמו אחרי הבחירות.