ממה הם מפחדים?

מה כל כך מקפיץ את כולם כשמישהו מעז להזכיר את המושג 'טיפולי המרה'? האם זה באמת רק בגלל האמונה שאלו טיפולים נוראיים שגורמים נזקים נפשיים בלתי הפיכים?

אחד מהיסודות המהותיים ביותר בתורת ישראל הוא האמונה בבחירה החופשית של האדם. בחירה בין טוב לרע. בחירה בהתמודדות בין ערכיו ואמונותיו לבין נטיותיו. הנטייה יכולה שתהיה טבעית, אך ההחלטה להיכנע לה או לזהות אותה כחלק מהזהות העמוקה של האישיות הינה בחירית.

בחברה הפוסטמודרנית, זו שהתייאשה מאמונה בערך מוחלט כלשהו ומהיכולת להכריע בין טוב לרע, התעצמה הנטייה להמעיט ביכולת הבחירה וקידוש הנטיות כמו שהן הפך לערך בפני עצמו. ממש את כל נטיותיך, אומרת החברה המערבית לאדם. אל תחסום ואל תדכא שום כח. כל עוד אינך פוגע באחר, אתה רשאי לעשות כל מה שבא לך.

במיוחד בולט הדבר בסוגיית החד-מיניים, שם מוזכרת השכם והערב הטענה, כי בעלי אותה נטייה נולדו כך, הם כאלה ואין מה לעשות. לפי אותה דעה אין מקום כלל לתביעה מאותם אנשים לנסות להשפיע על נטייתם בדרך כזו או אחרת או להימנע מלממש אותה באופן מעשי.

מנגד, ישנם אנשי מקצוע שאומרים, כי במקרים בהם פונה אדם, שאותה נטייה גורמת לו סבל, בין אם בשל אמונותיו הדתיות ובין אם בשל רצונו להקים משפחה כדרך כל הארץ, ומרצונו החופשי הוא מבקש סיוע, במידה ומדובר במטפל מקצועי מוסמך, אשר מסביר לו כי אין קסמים ואין הצלחה של 100 אחוז, אכן ניתן לסייע במקרים רבים לאותם אנשים להקים משפחה עם בן זוג בן המין השני.

אם כך, על מה כל הקצף?

נראה שמסתתר פה פחד תת הכרתי. מה יהיה אם נגלה שיש מי שאינם 'מצייתים' למחקרים ה'נכונים', והם אכן מצליחים להקים משפחה של אבא, אמא וילדים? או אז יתברר כי האדם הוא אכן בן חורין. בן חורין להשפיע על נטיותיו, גם אם זה לא תהליך קל, ובמקרים שזה לא מצליח – בן חורין לשלוט בנטיותיו ולא להיות עבד נרצע להם.

אם האדם הוא אכן בן חורין, כי אז יש לו אחריות על בחירותיו, ואין הוא יכול להיתלות בכך שהוא כפוי עליהן. אם האדם הוא בן חורין, אזי יש מי שיוכל לקדם את העולם למקום גבוה יותר, טוב יותר, קדוש יותר.

זו בשורתו של עם ישראל לאנושות – יש תקווה. אפשר לצאת מהשיעבוד לחירות.