לומדים עברית במבטא פולני

עשרות פולנים מגיעים מדי קיץ אל בנין הקהילה היהודית בקרקוב על מנת ללמוד עברית. "רוצים להבין טוב יותר את היהדות".

תגיות: עברית פולין
ניסן צור, פולין , י"ג בתמוז תשע"ט

יונית קובץ עם התלמידים בקרקוב
יונית קובץ עם התלמידים בקרקוב
צילום: ניסן צור

מדי בוקר מגיעים פאבל, מגדלנה, אניה וחבריהם אל בנין הקהילה היהודית בקרקוב, מתיישבים מול המורה יונית קובץ, ומתחילים לשנן מילים חדשות בעברית.

הם מקשיבים לשירים בעברית, מנסים להבין את משמעות המילים, והשיעורים מלווים בהרבה חיוכים וצחוק. התופעה של לימודי יהדות ועברית הפכה להיות נפוצה כבר לפני מספר שנים באוניברסיטאות בפולין, אולם גם בחופשת הקיץ לא מוותרים צעירים פולנים רבים על ההזדמנות ללמוד את שפת הקודש, ומגיעים אל בנין הקהילה היהודית.

חלקם מגיעים על מנת לשפר עוד יותר את העברית שכבר שגורה בפיהם, ואחרים על מנת להתחיל ממש מאלף-בית.

יונית קובץ לימדה עברית בישראל, בעיקר משפחות של זרים שהגיעו לעבוד בארץ.

באחת מתכניות הבוקר בטלוויזיה ראתה ראיון עם דניאלה סיגנר, שמפעילה דף פייסבוק בשם "חופשה בוורשה, קרקוב ושאר פולין" בו מעל 40 אלף חברים שמחליפים ביניהם חוויות וטיפים על טיולים בפולין.

סיגנר סיפרה על ההתעוררות של הפולנים שמבקשים ללמוד עוד על היהודית, את השפה העברית, וקובץ החליטה לעשות נסיון והציעה את שירותיה כמורה לעברית בבנייני הקהילה היהודית בפולין.

יונתן אורנשטיין, מנהל בניין הקהילה היהודית בקרקוב, החליט להזמין אותה ולהציע לימודי עברית. הרעיון התקבל בברכה בקרב צעירים פולנים רבים שהחליטו להגיע אל בניין הקהילה, חלקם בשעות הבוקר וחלקם האחר בערב לאחר שעות העבודה, ומדי יום במהלך קורס הקיץ האינטנסיבי הם משננים עוד ועוד מילים בעברית.

"אני לומד עברית במשך שנתיים בבניין הקהילה היהודית בקרקוב. קודם לכן למדתי בנפרד יידיש. ההחלטה ללמוד עברית היתה השלב הבא בדרכי להעמיק את הזהות היהודית שלי. אני יהודי מצידה של סבתי, שנפטרה כאשר הייתי בן 11. תמיד ידעתי זאת וזה היה חשוב עבורי. אני חבר במוסדות יהודיים רבים, בהם בניין הקהילה היהודית, הארגון החברתי והתרבותי של יהודי פולין, ומשתתף בתוכנית של הג'וינט להכשרת מנהיגי העתיד של הקהילות היהודיות בפולין והונגריה בגילאי 30-40", מספר פאבל סקובסקי בן ה-34, שמשתתף בשעורי העברית בקרקוב.

הוא סיים את לימודי ההיסטוריה שלו באוניברסיטת סורבון בפריז, ולאחר מכן המשיך ללימודי היסטוריה באוניברסיטה הייגלונית בקרקוב. כיום הוא פרופסור ומרצה במכון להיסטוריה באוניברסיטה, ומוביל מחקר על פליטים ועקורים מפולין בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה, לרבות פליטים יהודיים.

על המטרות שלו לאחר שיסיים את לימודי העברית, הוא מוסיף, "בעזרת העברית אני רוצה לקחת חלק פעיל יותר בחיים היהודיים בקנה מידה עולמי, ולהבין טוב יותר את היהדות. אני רוצה להגיע לרמה בה אני מסוגל להשתמש בעברית בדיבור, כתיבה וקריאה בעבודה המדעית שלי כהיסטוריון".

הוא מספר שאף ביקר בישראל בעבר. "ביקרתי פעמיים בישראל. פעם אחרת בשנת 2017 ולאחר מכן בשנת 2018. פעמיים הייתי שם למשך שבוע, וביקרתי בירושלים, בתל אביב ובמקומות אחרים וחשובים ליהדות ולישראל. זו היתה חוויה עמוקה וחשובה עבורי. ירושלים היא עיר נהדרת שאני מאוד אוהב. אני מתעניין לא רק בעברית, אלא גם ביהדות, בהיסטוריה ובתרבות של היהודים".