קובי אלירז: 'רק אם נתעורר נציל את שטחי C'

קובי אלירז, מי ששימש כעוזר שר הביטחון לענייני התיישבות מוטרד מהשתלטות הרשות הפלסטינית על שטחי C בחסות מימון אירופי.

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"ד בתמוז תשע"ט

קובי אלירז: 'רק אם נתעורר נציל את שטחי C'-ערוץ 7
מודאג. קובי אלירז
צילום: הלל מאיר/TPS

קובי אלירז, מי שהיה עד לא מכבר עוזר שר הביטחון לעניני התיישבות, ממשיך להזהיר ולהתריע מהשתלטות מכוונת ומתוזמרת של הרש"פ על קרקעות בשטחי C הנתונים על פי ההסכמים לשליטה ישראלית מלאה.

"מדובר אכן במערכה מאורגנת של הרש"פ ובמימון לא מבוטל של מדינות אירופאיות", פותח אלירז בדברי אזהרתו ומציין כי "למדינת ישראל לקח זמן לזהות את זה, אבל גם מאז שהיא זיהתה היא לא עושה הרבה כדי לעצור את זה. צריך לחישוב מה הסיבות לכך, אבל בפועל ההתיישבות ממוקדת במה שקורה בהתיישבות ולא בשטח הפתוח וממילא גם הפוליטיקאים ממוקדים בבניה ובהסדרה מאשר במה שקורה בשטח הפתוח".

על מנת להבין את משמעות הדברים מציג אלירז מספר נתוני בסיס: שטח C מתפרס על פני 3.5 מיליון דונם, בשטח זה מתגוררים בין 450 אלף עד 500 אלף ישראלים, "השטח שהם תופסים הוא אחוזים בודדים גם אם נחשיב את כל התב"עיות העתידיות ואת כל בסיסי צה"ל ואזורי התעשייה, נגיע לפחות מעשרה אחוז. הפלשתינים להערכתי עומדים על סדר גודל של 180 עד 200 אלף פלשתינים בשטחי C בבניה לא חוקית והם תופסים 25 עד 30 אחוז מהשטח, כלומר פחות מחצי מהכמות תופסים כמעט פי שלוש מהשטח".

"להם יש מגמה להשתלט על השטח הפתוח וגם החוק העותמני שחל בשטח מאפשר לפלשתיני לעבד אדמה שמעולם לא הייתה מעובדת והייתה טרשית. הוא יכול להיכנס אליה ולעבד אותה בעשר שנות עיבוד וחזקה ועל פי החוק הטורקי הוא קונה חזקה. לעומת זאת יהודי צריך גם מסמכי קרקע ויותר קשה לו, מעבר לכך שיהודים פחות עוסקים בחקלאות. לכן בפועל מה שקורה הוא השתלטות רבתי על השטח הפתוח וסוג של ויתור על שטחי C. אנחנו אמנם נשארים עם ההתיישבות אבל כדי שההתיישבות היהודית לא תישאר קנטונים קטנים וצרים חייבים לראות איך לעורר את הזירה הפוליטית ואת הממשלה לקבל החלטות שאגב הן לא מסובכות, כבר בזמן הקרוב כדי שלא יהיה מאוחר מדי".

מוסיף אלירז ומדגיש כי המציאות נכון לעכשיו היא הפיכה, "אבל ככל שלא נעשה צעדים מהותיים ומשמעותיים בתקופה הקרובה הוא יהפוך לבלתי הפיך".

הצעדים הנדרשים הם "גם בתחום החקיקתי גם בתחום המדיני וגם בתחום ניהול השטח לדוגמא רישום השטח. היום השטח לא רשום בטאבו. הירדנים לא השלימו את הרישום עד שנכנסנו לשטח ב-67'. עד אז הם הסדירו שליש ושני שליש לא מוסדרים ופלשתיני יכול להיכנס, לעבד את השטח ולקנות בו חזקה. ישראל יכולה לרשות את השטח כאדמות מדינה ובכך להכביד על פלשתיני לעשות זאת. זה חשוב בעיקר כאשר הפלשתינים עצמם מתחילים לעשות הסדר משל עצמם. אמנם אין להם סמכות לכך אבל הם מתנהגים כמנהג בעלים בשטחי C ומבצעים את מה שאנחנו לא עושים. אם לא נגיב ולא נמחה הם ילכו לבית דין בינלאומי ויגידו שבמעשים הללו רצו למנוע סכסוכים ולשייך אדם לאדמתו ויהיה קשה להתמודד עם זה".

"דרושה תכנית עבודה לחמש עד עשר השנים הקרובות ולרשום את האדמות כאדמות מדינה, גם אם הן לא מוקצות להתיישבות הישראלית, לפחות כך ניתן לשמור על האדמות בצורה חוקית יותר קלה. צריך גם להגדיר כוח אדם לאכיפה ופיקוח ולתת כלים לאכיפה אפקטיבית. בתקופתי כעובד משרד הביטחון נעשו כמה צעדים וצריך להמשיך את מה שהתחלנו. כתבתי מחקר שבו הגדרתי כמה כלים להתמודד עם האג'נדה המעשית של הפלשתינים".

ואולי ישנו חשש מדיני או ביטחוני כלשהו שהוא המונע מישראל להגיב לצעדים המעשיים של הפלשתינים בשטח? אלירז משיב: "בוודאי שכל דבר גורר התעניינות בינלאומית ולפעמים גם התערבות שלהם, בוודאי לטובת הרש"פ, אבל באופן יחסית הדבר הזה אפשרי. אני לא מדבר על ריבונות אלא על משילות בשטח שהיא קשורה אך ורק בנו, היא פחות מסובכת מסוגיית עזה ומהסוגיה האיראנית וסוגיות נוספות. בקלות יחסית ניתן למצוא פתרון. יחסית זה בשליטתנו".

"משילות היא דבר לגיטימי למדינה שנמצאת בשטח כבר חמישים שנה", אומר אלירז ומצין כי הדבר אמור להיות אינטרס שאינו תלוי בשיקולי ימין ושמאל, "גם מי שסבור שהשטח אינו נחלת אבותינו או סבור שניתן את השטח לפרטנר, אבל אני אומר שבעוד 15 שנה גם אם יהיה פרטנר לא יהיה לכם מה לתת. זה אינטרס של כולם לשמור על השטח הזה פתוח".

בדבריו מציין אלירז כי להתראותיו בתקשורת וניסיונותיו לעורר את מקבלי ההחלטות לסכנת אבדן השטח יש מי שמקשיב אך בפועל לא עשו הרבה דברים מעשיים. "ממשלת מעבר היא תירוץ או מצב אמתי, ודרושה הירתמות של ממשלת ישראל ושל שר הביטחון. ליברמן הבין את העניין ונרתם לזה עד שסיים את התפקיד. זה קשור לזהותו של שר הביטחון ולמידת המעורבות שלו ולהחלטות הלא מסובכות שניתן לקבל. יש כמה הזדמנויות להצהיר על כוונה לטפל באירוע הזה. הדבר הזה ישים, לא נמצא בשמים ולא אמור להיתקל ביותר מדי התנגדות, בעיקר כשהממשל האמריקאי אוהד את המדיניות הישראלית. חייבים להיות מודעים ולהשאיר את העניין על סדר היום".