למי אכפת מהרשעת חפים מפשע?

מבין רשימת הרפורמות הנחוצות במערכת המשפט יש אחת שבשום אופן אסור לזנוח: רפורמת הודאות השווא. דעה

אורי קירשנבוים , ט"ו בתמוז תשע"ט

דב חנין
דב חנין
צילום: חזקי ברוך

הסוגיה הבוערת של הרשעת חפים מפשע לא הניחה ליו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת. בדיון מיוחד שהתקיים בוועדה פתח היו"ר: "לא היה צריך הרבה כדי לזרז אותי... גם בשעה הזאת אנחנו משוכנעים שיש איקס אנשים שיושבים בבתי הסוהר על לא עוול בכפם. צריך להיות ערים לתופעה הזאת ולנסות לעשות כל מאמץ על מנת לצמצם אותה".

המוטיבציה הגבוהה לדון בסוגיית הרשעת חפים מפשע לא פסחה גם על בכירים בעולם המשפט הישראלי, שהתייצבו אחר כבוד באולם הוועדה. מבקר המדינה, פרופסורים באקדמיה ואפילו נציגי הפרקליטות - כולם ברוח אחת דיברו: מדינת ישראל צריכה לקבוע בחוק מה הם הגבולות והקריטריונים לקבלת הודאה כראיה קבילה, איך תתנהל חקירה וכיצד תתועד כדי למנוע מצב של הפעלת מניפולציות מצד החוקרים, באופן שישפיע על חופשיות רצונו של החשוד אם ימסור הודאה.

יו"ר הוועדה בדיון המתואר כאן היה חבר הכנסת לשעבר מיכאל איתן. השנה: 2003. מאז השתנה בפועל מעט מאוד.

כמה וכמה ועדות ישבו על המדוכה תחת כנפי משרד המשפטים בשלושים השנה האחרונות, וניסו לגבש מתווה לתיקון פקודת הראיות כדי לצמצם את שיעור ההרשעות המבוססות על הודאות שווא. כולם לא הבשילו לכדי חקיקה. קשה להתחמק מההערכה שלא מעט שנות מאסר היו נחסכות מחפים מפשע אם כבר ב-2003 הנושא הזה היה מטופל כראוי.

אם משרד המשפטים היה משחרר את הסכר ומאפשר לח"כים לקדם חקיקה פרטית בנושא, ניחא. אך לא כך הדבר. ב-2015 הסתיימה עבודתה של ועדה למניעת הרשעות שווא במשרד המשפטים בראשות השופטת בדימוס עדנה ארבל. הוועדה גיבשה הצעת חוק שנועדה להסדיר את גבולות הגזרה שבהם מתקבלת הודאה כראיה. במאי 2016 עברה הצעת החוק בקריאה ראשונה. התקדמנו? לא ממש. הצעת החוק הזאת מעלה אבק במגירות ועדת החוקה, אפילו דיון אחד לא התקיים לגביה.

לחבר הכנסת לשעבר דב חנין יש עקשנות נדירה. לא פעם הוא הניח על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית לתיקון פקודת הראיות. הצעת החוק שלו רחבה הרבה יותר מההצעה הממשלתית. הצעתו של חנין זכתה לתמיכה רחבה בקרב משפטנים ואנשי רוח, מפרופ' אמנון רובינשטיין ועד רבני צהר. פרויקט החפות האמריקני גילה אחוז מחריד של הרשעות שהתבססו על הודאות בקרב אסירים ואף מורשעים שהוצאו להורג שהתגלו כחפים מפשע. כל זה לא ממש עזר להצעתו של חנין לעבור בכנסת. בנובמבר האחרון, לפני ההצבעה על הצעת החוק של חנין, הסבירה שרת המשפטים במליאת הכנסת שנכון לפתור נושא זה באמצעות הצעת החוק הממשלתית שכבר עברה בקריאה ראשונה, אותה הצעה שמחכה בתור בוועדת החוקה. כמובן שהצעתו של חנין נפלה ואפילו חברי הכנסת הדתיים שלמדו בבית הספר את כלל היסוד "אין אדם משים עצמו רשע" הצביעו נגדה.

הרצון של הפרקליטות למנוע שינוי בסטטוס קוו המיושן שמקדש את ההודאה מובן. לשם כך נחוץ שר משפטים אמיץ שיראה את האסירים החפים מפשע לנגד עיניו וירצה בטובתם יותר מאשר בטובת אנשי משרדו.

יצחק אילן היה בעבר סגן ראש השב"כ. אילן נמנה על תומכיו של רומן זדורוב. בריאיון מטלטל שהעניק לאילנה דיין ב'עובדה' אמר אילן, שהיה מופקד על אלפי חקירות שב"כ בימי האינתיפאדה, שראה בחייו מאות (!) הודאות שווא. אילן סיפר איך חוקרים שעבדו תחתיו גבו הודאות שווא מנאשמים תוך שהם שותלים בפיהם פרטים מוכמנים. לדברי אילן, לשופט אין כל דרך לבחון את מהימנותה של ההודאה! דבריו המהדהדים מסבירים את הנחיצות לקבוע בחוק ברור וחד משמעי את גבולות קבלת ההודאה כראיה.

רפורמת הודאות השווא נחוצה לאזרחי ישראל לא פחות מרפורמת השמרנות המשפטית. אסור שרק אנשי שמאל ירימו את הדגל.

הכותב הוא פעיל בארגון 'חננו'