קייטנת אימהות - סיפור לילדים

גילי, מיכל ואפרת ישבו על הספסל בגינה של היישוב ופטפטו.

אסתי רמתי , ט"ו בתמוז תשע"ט

קייטנת אימהות
קייטנת אימהות
איור: עדי דוד

"אצל מי תהיה מחר קייטנת האימהות?" שאלה מיכל. "אצל הלל", אמרה גילי, "בונים אוהל ואופים פיתות". "קייטנת אימהות זה ממש כיף!" אמרה אפרת, "אוכלים דברים טעימים ומכינים יצירות שוות...". גילי ומיכל הסכימו. הן באמת נהנו מהפעילויות שארגנו להן האימהות - סדנת תסרוקות והכנת עוגיות, ציור על כוסות ומשחקים בבריכה. וכמובן, שלוקים ואבטיח וארוחות בוקר עם פנקייקים משוכללים.

"תגידו, קייטנת אימהות זה לא שם קצת מצחיק?" שאלה גילי, "זה נשמע כאילו שמי שמשתתף בקייטנה זה האימהות ולא הילדות". מיכל נראתה פתאום מהורהרת. "היי, יש לי רעיון!" היא קפצה. "מה דעתכן שבאמת נארגן קייטנת אימהות? מין ערב כזה עם פעילויות שאנחנו, הבנות, נכין לאימהות שלנו?".

"איזה רעיון מגניב!" אמרה אפרת. "אני חושבת שזה יהיה להן ממש נחמד. אחרי שהן התאמצו והכינו בשבילנו כל מיני דברים, באמת מגיע להן". גילי הסכימה, ושלוש הבנות החלו להסתודד ולתכנן בהתרגשות.

שבוע חלף, ובווטסאפ של קבוצת קייטנת האימהות הופיעה הודעה מוזרה: "אימהות יקרות, אתן מוזמנות להגיע לבית של גילי ביום רביעי בשעה חמש. תודה". מי שהייתה הכי מופתעת הייתה אמא של גילי, שמיהרה לשאול את בתה במה מדובר.

"אל תדאגי אמא, פשוט תהיי פה. את לא צריכה לעשות כלום", אמרה גילי. "בעצם, אם את יכולה להיעלם מהבית בערך משתיים ולחזור בחמש - זה יהיה מצוין". באופן די ניסי כל האימהות יכלו להגיע, ובשעה המדוברת הן התייצבו בפתח ביתה של גילי, מפטפטות בעליזות ותוהות במה מדובר. הן לא היו צריכות לתהות הרבה: על הדלת היה שלט גדול וצבעוני שעליו היה כתוב: "ברוכות הבאות לקייטנת האימהות הכי שוות בעולם!". כשנכנסו פנימה הן הובלו לשולחן הגדול בסלון, שהיה ערוך בכל טוב: לחמניות וממרחים, ירקות חתוכים, חביתות ושתי פשטידות. מישהי מתחשבת אפילו הכינה צלחת עם פריכיות לאימהות שבדיאטה.

"וואו, בנות, איזו השקעה!" התפעלה אמא של שילת. "מדהימות! הכנתן הכול לבד?" שאלה אמא של רוני, ואמא של נעמה חייכה למראה פשטידת התירס המפורסמת שלה, שהפעם לא היא הכינה.

אחרי הארוחה חבורת הבנות פינתה את הכלים ביעילות מעוררת כבוד, ושירה ומעיין הביאו לשולחן המון בקבוקי לק, חוטי תיל וחרוזים צבעוניים. "עכשיו נכין תכשיטים מחוטי תיל ולק", אמרה שירה בחשיבות. "מצאנו את היצירה הזאת באינטרנט, וזה מתאים גם למבוגרים... בואו תראו מה עושים". בתוך כמה דקות כל האימהות היו שקועות בהכנת לולאות משוכללות מחוטי התיל ובמריחת לק, תוך התייעצות הדדית איזה צבע לבחור והרבה צחוק. מיותר לציין שכל היצירות יצאו מהממות במיוחד, והאימהות היו גאות בעצמן מאוד.

גולת הכותרת הייתה הפעילות האחרונה: "ועכשיו... משחקי מים בחצר!" האימהות הביטו זו בזו בגבות מורמות, אך כשהתברר שהבנות דאגו להביא להן בגדים להחלפה הן יצאו החוצה ולקחו בחשש מה את רובי המים שהבנות הגישו להן. "אההה!" צעקה אמא של אפרת כשהרגישה זרם מים קפוא פוגע בגב שלה. "אפרת... את תתחרטי על זה!" היא צחקה והתיזה עליה חזרה. לא לקח זמן רב, ומלחמה מרובת צווחות ושפריצים התנהלה בחצר של גילי, בהשתתפות פעילה מאוד של האימהות, שכבר מזמן לא צחקו כל כך הרבה.

"מה הולך פה?" שאלה בתימהון השכנה המבוגרת, שהציצה מעל הגדר.

"שום דבר, רק קייטנת אימהות..." אמרה גילי בחיוך.