משרד הביטחון מתנתק מהרבש"צים

הסכם חדש ששלח משרד הביטחון לרבש"צים מנתק את רכזי הביטחון מאחריות המשרד, ומנגד מחייב אותם לקבל את הוראות הצבא

אסף משניות , ט"ו בתמוז תשע"ט

"יש יישובים שבשבילם זה גזר דין מוות". רבש"צים בשטח
"יש יישובים שבשבילם זה גזר דין מוות". רבש"צים בשטח
צילום: יאיר עטרי

בשבת האחרונה מחבל ערבי מיו"ש חדר את גדר ההפרדה באזור הרי הגלבוע. המחבל בן העשרה נתפס עם סכין ברשותו בסמוך לקיבוצים מירב ומלכישוע. מי שתפסו את המחבל לא היו כוחות צה"ל אלא הרבש"צים (רכזי ביטחון שוטף צבאיים) המקומיים של הקיבוצים. האירוע הזה הוא אחד מתוך שרשרת ארוכה מאוד של אירועים ביטחוניים שמסוכלים בידי הרבש"צים, אשר פועלים כחלק בלתי נפרד ממערך הביטחון של היישובים. כעת, לטענתם, משרד הביטחון מהלך עליהם אימים במטרה שיחתמו על הסכם חדש, שהרבש"צים והיישובים מגדירים כבעייתי ביותר.

בשנת 2012 נחתם בין משרד הביטחון ליישובים ההסכם הנוכחי, שמסדיר את אופי העסקתם של רכזי הביטחון. בין שלל סעיפיו נקבע שמי שאחראים לחלק את ההוראות לרבש"צים הם הגורמים הצבאיים, אלא שהמעסיק הוא היישוב שמקבל ממשרד הביטחון תקציב לשכר הרבש"צ. כתוצאה מהחלוקה הזאת נוצר מצב שבו הרבש"צים כפופים למעשה לשני גופים שונים, הצבא והיישוב, שלא פעם נתונים בניגוד עניינים חמור.

דוגמה לניגוד עניינים שכזה התרחשה במהלך צוק איתן, באירוע שאנו חושפים כאן לראשונה. כיממה לפני הכניסה הקרקעית לעזה נתן ראש מועצת אשכול דאז, חיים ילין, הוראה לרבש"צים לפנות את קיבוץ כרם שלום בגלל מידע על הסלמה ביטחונית חמורה. אלא שכשרכזי הביטחון הגיעו לכניסה לקיבוץ, הם מצאו שם את סמג"ד הגדוד שהיה מוצב באותו זמן במקום, והוא הודיע להם שאין להם אישור להיכנס לפי הוראות המח"ט. "הוא נעל בפנינו את השערים ואנחנו נותרנו בין הפטיש לסדן", אומר ניר שורמן, יו"ר ועד הרבש"צים ורכז הביטחון של מושב דקל במועצת אשכול. "מצד אחד המועצה רוצה לפנות את התושבים, ומצד שני צה"ל דורש להשאיר אותם במקומם". לבסוף רכזי הביטחון עזבו מבלי שפינו את תושבי הקיבוץ.

אירוע אחר של ניגוד עניינים בין גורמי הצבא ובין היישובים נגמר בפיטוריו של הרבש"צ. "לפני כמה חודשים התקבלה התרעה באיו"ש על פיגוע מתוכנן של מחבל בודד עם סכין", מספר שורמן. "בתגובה, הרבש"צים קיבלו הוראה מצה"ל לסגור את היישובים שלהם ולא להכניס שום פועל ערבי למקום. באחד היישובים יש מתפרה שמעסיקה עובדות מהרשות. ראש הוועד של אותו יישוב ניגש לרבש"צ ודרש ממנו לפתוח את השער ל-12 העובדות. הרבש"צ הבהיר שהוא לא יכול להכניס אותן בגלל הוראות הצבא. לאחר דין ודברים בין השניים, אמר ראש הוועד לרבש"צ שהוא לא מבין למי הוא צריך להקשיב. שלושה חודשים אחר כך הרבש"צ פוטר".

הוראות מחמישה גופים שונים

הבעיה צפויה להחריף במסגרת ההסכם החדש שמשרד הביטחון מנסה לכפות על המועצות והרבש"צים. מבחינת הרבש"צים, אחת הבעיות המרכזיות בהסכם היא שמלבד הוראות הצבא, הם יהיו מחויבים כעת באופן רשמי גם להוראות היישובים. יתרה מזאת, גם גופי הביטחון שתחת המשרד לביטחון פנים, כדוגמת המשטרה, שירותי כבאות והצלה ושירות בתי הסוהר, יוכלו להעביר הוראות לרכזי הביטחון. המשמעות היא שבמקום גוף אחד שאמון על מתן הוראות, הרבש"צים יצטרכו להקשיב ללא פחות מחמישה גופים שונים, שלא פעם נותנים הוראות סותרות.

"לא הגיוני שחמישה גופים שונים עומדים לתת לנו הוראות מקצועיות. איך אנחנו אמורים לעבוד בצורה הזאת?" שואל אלדד מנצור, מנכ"ל ארגון הרבש"צים הארצי ורכז הביטחון ביישוב קריית נטפים. "אין שום עובד בעולם שבמסגרת התפקיד מקבל הוראות מכמה וכמה גורמים שונים ומנוגדים. אין שום היגיון בזה".

למרות שאת ההוראות יעבירו גורמי הביטחון השונים, ובראשם צה"ל, משרד הביטחון מבהיר כמה פעמים בהסכם החדש שאין שום זיקה בין המשרד ובין רבש"צים. המטרה, כך מסבירים בקרב הרבש"צים, היא להטיל את מלוא האחריות על היישובים ולא להותיר קשר כלשהו בין משרד הביטחון לרבש"צים. אלא שעם זאת, הפרה של הוראה שתועבר מהצבא דרך היישובים לרבש"צ עלולה להסתיים בפיטוריו על פי הוראת המשרד.

כבר כיום הרבש"צים נמצאים ללא גיבוי של משרד הביטחון ושל היישובים, והדבר מתבטא אף בחשיפה לתביעות ענק בעקבות הוראות שניתנו להם מהצבא. לפני כמה חודשים נפגע רבש"צ של אחד מיישובי עוטף עזה בתאונה שהתרחשה במסגרת עבודתו. באותו לילה, בעקבות אירוע הברחה, נדרשו רכזי הביטחון בעוטף לבצע חסימות כבישים. ההוראה הייתה שרכבו של הרבש"צ יחסום נתיב אחד, ובנתיב השני הוא עצמו יעמוד עם וסט זוהר ופנסים ויעצור כלי רכב. תושבת שלא ראתה את המחסום המאולתר התנגשה ברכב, פגעה ברבש"צ ונפגעה בעצמה. בימים האחרונים התברר כי מי שיהיה חשוף לתביעת הנזיקין הוא לא אחר מהרבש"צ עצמו. זאת מפני שהצבא לא מוכן לקחת אחריות על השלכות ההוראות שנתן.

"לא רוצה את הכסף? בסדר"

לטענת היישובים מדובר במחטף של משרד הביטחון. במייל שנשלח מטעם משרד הביטחון נאמר כי "החל ממועד הפצת החוזה לא יאושר תשלום רטרואקטיבי ליישוב". המשמעות היא שכל עוד לא יחתמו על ההסכם החדש, המועצות והיישובים לא יקבלו את תשלומי המשכורות.

הן היישובים והן רכזי הביטחון הבינו מיד את הבעייתיות בהסכם, ובשורה של מכתבים ששלחו ראשי המועצות למשרד הם דורשים לעצור את החתימה עליו, עד שיתקיים בין הצדדים דיון על הסכם חדש. "לא ייתכן כי הסכם זה יישלח באופן חד צדדי, ללא שיח וללא התאמה לצרכים ולאפיונים הייחודיים לנו, ותוך איום על אי העברת שכר (הלנת שכר) אם לא ייחתם", כך נכתב במכתב שעליו חתומים ארבעה ראשי מועצות אזוריות בדרום.

לטענת היישובים והרבש"צים, משרד הביטחון מסרב לדון עמם לגבי ההסכם החדש, ובמקום זאת מאיים שלא יעביר את התשלום למשכורות הרבש"צים לרבעון הקרוב, תשלום שאמור לעבור במהלך חודש אוגוסט. לידי 'בשבע' הגיעה הקלטה שבה נשמע איום מפורש של בכירה במשרד הביטחון, אשר מעורבת במשא ומתן, על רבש"צ, כי אם לא יחתום על ההסכם – משרד הביטחון לא יעביר את התשלום הקרוב למשכורתו.

בהודעות אחרות שנשלחו לרבש"צים אמרו אישים במשרד הביטחון שלא יתפלאו שהם לא מקבלים כסף כל עוד אינם חותמים על ההסכם החדש. לאיום הזה, כך מסבירים רבש"צים שונים, יש השפעה רבה. "מדובר פה בכסף שמיועד לאוכל לילדים שלנו", אומר שורמן. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שהכסף לא יעבור. יש מועצות שהודיעו למשרד הביטחון שאם הכסף לא יעבור הן ייאלצו לפטר את הרבש"צ, והאחריות לביטחון היישוב תוחזר לצבא".

ראשי המועצות ונציגי הרבש"צים הורו לכל היישובים שלא לחתום על ההסכם החדש, כל עוד המשא ומתן לא מתקדם. אלא שבין משרד הביטחון לרבש"צים יש נתק כבר תקופה ארוכה. "משרד הביטחון לא מוכן לדון איתנו כבר שלושה או ארבעה חודשים. יש יישובים שטוענים שכבר כיום הם לא מקבלים את הכסף", אומר מנצור. "הם יודעים שאין לנו הרבה ברירות. את תפקוד החירום שלנו אנחנו לא יכולים להשבית. אנחנו לא יכולים לצאת למהלכים שיסכנו חיי אדם, והם מנצלים את העובדה הזאת. אבל אנחנו כן יכולים להשבית הרבה תפקודים אחרים שלנו, ואנחנו בוחנים את הדרכים לעשות את זה".

כדי להתמודד עם הקשיים שמערים משרד הביטחון, התאגדו השבוע הרבש"צים בהסתדרות הלאומית, מהלך שצבר תאוצה בחודש האחרון, כשיותר מ-80 אחוזים מרכזי הביטחון הצטרפו להסתדרות הלאומית. כבר שנים שמהלך ההתאגדות נמצא על השולחן, אך התנהלות משרד הביטחון האיצה את התהליך בחודש וחצי האחרונים. בימים האחרונים משרד הביטחון הגמיש מעט את עמדתו, והסכים לשבת למשא ומתן עם רכזי הביטחון, אלא שכתנאי פתיחה הוא דרש להסיר את הדרישה שהרבש"צים יועסקו ישירות על ידו. ההצעה נדחתה, ובהסתדרות הלאומית עומדים להכריז על סכסוך עבודה בימים הקרובים.

מה המטרה הסופית שלכם?

"לחזור להיות מועסקים על ידי משרד הביטחון ישירות. אנחנו רוצים שיהיה לנו אבא אחד. מישהו שלוקח אחריות עלינו לאורך כל הדרך, ולא שיזרקו אותנו מאחד לשני. אנחנו חלק חשוב בגורמי הביטחון. כולם, כולל בצה"ל, אומרים את זה בגלוי. אין שום סיבה שמשרד הביטחון לא ייקח אותנו תחת חסותו, במיוחד כשאנחנו מחויבים להוראות ולפקודות של הצבא", אומר מנצור.

תגובת משרד הביטחון: "משרד הביטחון מוקיר ומעריך את פועלם של הרבש"צים ואת תרומתם לחיזוק הביטחון ביישובים. לכן יזם המשרד, יחד עם צה"ל ובתיאום עם המועצות, עבודת מטה רחבה שנועדה להסדיר את מעמדו ותפקידו של הרבש"צ. משרד הביטחון לא פגע בשום דרך במערך או בתנאי העסקת הרבש"צים על ידי היישובים והמועצות. להפך, המשרד הסדיר וייעל את מנגנון העברת דמי ההשתתפות למועצות, הגדיר את יחסי הגומלין בין כלל הגופים העוסקים בתחום ועוד. מערכת הביטחון פועלת ותמשיך לפעול למען ביטחון היישובים, התושבים והרבש"צים".

asafmishnyot@gmail.com