בעיצומה של תקופת בחירות, ראש הממשלה נתניהו מציין מאורע משמעותי מאוד בקריירה שלו: עקיפת המנהיג המיתולוגי דוד בן גוריון ז"ל כראש הממשלה הישראלי שכיהן במשך התקופה הארוכה ביותר בתולדות המדינה.
ד"ר ברוך לשם, מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר 'נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי', חקר את התנהלותו של נתניהו במשך שנים.
איך אדם אחד מצליח להישאר כל כך הרבה זמן בתפקיד שבדרך כלל מחליף ידיים באופן תדיר?
"נתניהו הצליח לעשות לליכוד את מה שבן גוריון עשה למפא"י ההיסטורית, כשהפך אותה למפלגת שלטון, כבר ארבע קדנציות רצופות. לימין זה מצוין, הם שולטים במדינה וקובעים את סדר היום. לקבוצה גדולה בציבור – השליטה של נתניהו טובה".
יכול להיות שהם חושבים שבלעדיו אין להם סיכוי?
"הם כנראה גם צודקים בכך. אומנם נתניהו ניצל נסיבות היסטוריות, לאחר שבשנות ה-80 ו-90 היה באופן כמעט מסורתי תיקו בין הימין לשמאל, ונתניהו הצליח לשבור את התיקו הזה. זה הישג אישי שנזקף לזכותו, ולדעתי אחריו תהיה להם נפילה לא קטנה".
ובכל זאת, אפשר להשוות אותו לבן גוריון שהקים את המדינה?
"ההישג שנמדד בזמן מול בן גוריון לא יוצר שוויון בין שני האישים, ויש ביניהם הבדלים משמעותיים. הם חיו בתקופות שונות ונדרשו לקבל החלטות אחרות. יש מי שטוענים שבן גוריון היה ענק היסטורי, ושנתניהו הוא קוסם ולהטוטן שהצליח לשכנע את הציבור בתואנות שווא. ראיתי ניתוחים לפיהם בן גוריון קיבל החלטות גדולות ונתניהו לא קיבל שום החלטה.
"לדעתי נתניהו קיבל החלטות ענקיות. זה שהוא חיסל את המשא ומתן הפלשתיני, זו החלטה שהוא גם הצליח לממש אותה ולשנות את המציאות שלנו. כשנתניהו כיהן בפעם הראשונה הייתה אינתיפאדה ומאוחר יותר גם טרור בעוצמה גבוהה שהוא הצליח למגר. הוא הוריד את הנושא המדיני מסדר היום, הפלשתינים ביהודה ושומרון די רגועים. מבחינת הימין הוא השיג הישג גדול, כי הוא עדיין משאיר מקום לחיזוק חזון ארץ ישראל השלמה. בשביל הימין הוא בר השוואה לבן גוריון".
הססן או זהיר
בין האנשים שסבבו את נתניהו יש מי שיאמרו שההשוואה לבן גוריון מופרכת. אחרים יאמרו שנתניהו אולי אפילו מוצלח ממנו. בתקופתו הכלכלה הישראלית הייתה באחת התקופות החזקות ביותר שלה, שודרגו היחסים עם ארצות הברית באופן שאיש לא חלם עליו, ומנגד ירדו מסדר היום הסכמי אוסלו, וגם פתרון שתי המדינות התמוסס לו אט אט.
אחד ממקורבי נתניהו לשעבר מדבר דווקא על יכולת המסמוס של נתניהו. "הוא מנהיג ללא ספק, אבל מהסס מאוד בקבלת החלטות. זו תכונה שתמיד הייתה בעוכריו, בדברים קטנים הוא יכול להחליט ברגע, ועל הגדולים הוא מתחבט ומתלבט זמן רב".
פרופ' אשר כהן, ראש בית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן, מנסה להסביר את ההססנות הזאת. "לבעלי עמדה מסוימת ההתנהלות של נתניהו בעוטף עזה היא הססנות, אבל אולי זו האסטרטגיה שלו והוא מעוניין למנוע אחדות פלשתינית. אולי מה שנראה לנו הססנות מייצג עקביות. אין ספק שהוא הססן וזהיר ולא פועל כפי שאולמרט פעל במלחמת לבנון השנייה".
"הססנות לפעמים היא הסבר שאנחנו נותנים לעצמנו ביחס למדיניות שאנחנו מתנגדים אליה", מוסיף פרופ' כהן, ואף תוהה: "איך אפשר לומר הססן על מישהו שיוצא נגד נשיא אמריקני ששונא אותו, והולך לדבר בקונגרס נגד הנשיא, ונלחם מול כל העולם בנושא האיראני? עם כל הכבוד לענייני המדינה, זה נושא גדול שהוא מחזיק לאורך שנים. אפשר להסתכל על ההחלטה שלו בנוגע לקצבאות הילדים. הרי היינו בטוחים שהחרדים יפנו לו עורף לתמיד והיום הם שותפים שלו. אי אפשר לומר שזו הססנות".
אפשר להשוות אותו לבן גוריון?
"נתניהו יעמוד בזיכרון הקולקטיבי מול בן גוריון, לא מול שרון ואולמרט. גם בגלל התקופה הארוכה שכיהן בה, וגם התהליכים שקרו בה שמים אותו שם. תמיד יזכרו את בן גוריון על הקמת המדינה, אבל הוא יהיה השני ללא ספק".
"אחד הקמפיינרים הטובים בעולם"
אחת השאלות שעולות סביב נתניהו היא מה סוד הקסם שלו. אחד מאנשי סודו לשעבר טוען שהוא "פשוט ראש הממשלה. אתה מסתכל ואומר שזה האיש שאתה רוצה שינהיג אותך. מתנגדיו יאמרו בדיוק את ההפך. זה הסוד, אדם שמצליח לעורר בך רגש חד וברור".
ד"ר ברוך לשם מרחיב: "יש לו יכולות משמעותיות בקנה מידה לאומי. הוא אחד הקמפיינרים הכי טובים בעולם, ומבין המנהיגים החיים הוא מצטרף לשלישייה הראשונה בתחום הזה יחד עם ביל קלינטון וברק אובמה. יש לו יכולות תקשורתיות יוצאות מן הכלל, יכולת להראות את המצג החזותי של ראש ממשלה רציני. כלומר, יש לו יתרון גדול על כל מועמד שמתמודד מולו בזכות היכולות התקשורתיות, ולזה אפשר להוסיף גם יכולת פוליטית גבוהה מאוד. הוא יודע למקסם את היכולות הפוליטיות דווקא ממצבים של כביכול נחיתות. בכל מערכת בחירות היכולת האישית שלו עשתה את ההבדל, ואני לא רואה מישהו אחר בימין עם יכולות כאלה להכריע קמפיינים".
מה עם רגשות האיבה שהוא מעורר בקטבים שונים של הציבור?
"העובדה שהוא הצליח לעורר שנאה כזו גדולה מלמדת על היכולת האדירה שלו, ועל כך שהוא הצליח לייצר לעצמו כוח ועוצמה. רבים מבוחרי העבודה הצטרפו לכחול לבן שגבי אשכנזי אמר עליה 'אנחנו כמו הליכוד', רק כדי להפיל את נתניהו. לשמאל של היום יש תוכנית אחת בלבד – להפיל את נתניהו. אין להם תוכניות מדיניות, כלכליות או חברתיות אמיתיות. צריך לזכור שהוא מצליח להתגבר על מכשולים שמעט מאוד פוליטיקאים יכולים להתגבר עליהם. הוא הצליח לזכות ב-35 מנדטים עם שימועים לפני הגשת כתב אישום".
פרופ' אשר כהן אומר שנתניהו היה האיש הנכון במקום הנכון. "נתניהו הוא המועמד שנראה טוב, רהוט, אולי ראש הממשלה הכי משכיל שהיה פה. מי משתווה אליו מבין המתחרים לאורך השנים – ציפי לבני? יצחק הרצוג? בני גנץ? אף אחד שהוצב מולו לא באמת נתן תקווה חדשה. בואו נחשוב אחורה – פרס, רבין, בגין. זו התמודדות משמעותית. מי התמודד מול נתניהו כשהגיע לקדנציה השנייה שלו? הוא מתמודד כשהשמאל מפורק. זה לא שמיר מול פרס או פרס מול בגין. ויש לו גם מזל, שקיבל מהצד האמריקני את טראמפ".
אדם שאינו מסוגל לפרוש
אחת השאלות המרכזיות היא איזו מורשת ישאיר אחריו נתניהו, ומה יזכרו ממנו. פרופ' אשר כהן אומר כי "אחד המרכיבים בראייה היסטורית הוא הפרספקטיבה. איך בגין היה נתפס בתקופתו ואיך הוא נתפס היום. הרבה פעמים כדי לקבל תמונת מצב אנחנו משווים אותו למקומות אחרים בעולם. מנהיג שמצליח להחזיק כל כך הרבה שנים – זה הישג. הייתה איזו תמונה כשהוא ביקר באפריקה, שעמדו אצלו מנהיגים כאילו הוא אדמו"ר כדי לשוחח איתו כמה דקות. הוא מסוגל להיפגש באותו שבוע עם פוטין ועם טראמפ. כשיסתכלו על זה בעוד עשרים שנים הוא יהיה באותה שורה עם מרקל וטראמפ".
יזכרו אותו גם בגלל מהפכים כלכליים שהוביל?
"מהפן הכלכלי יכול להיות שיזכרו לו שכשכל העולם זיהה משבר הוא פעל אחרת והצליח, וחלק יגידו שהוא לא הצליח להוריד את מחירי הדירות. אבל אין ספק שהוא ייזכר בהצלחתו הכלכלית בהיסטוריה של מדינת ישראל".
כהן מוסיף כי קשה להעריך את נקודת המבט ההיסטורית. "נניח בעניין ההתיישבות, יש כאלה שזוכרים הקפאה, אבל אם הוא יחליט להחיל ריבונות – אף אחד לא באמת יזכור את ההקפאה בראייה היסטורית. בסוף אני צריך לבחור מה להראות כשאני מלמד את ההיסטוריה".
ד"ר לשם מעריך שנתניהו ייזכר היטב, אך יכול להיות שעליו להיות מודאג אם יוגשו נגדו כתבי אישום. "אנחנו זוכרים איך בן גוריון התחיל לדעוך, הסתכסך עם מפלגתו, עזב אותה והיה מריר כלפיה, ובכל זאת הוא ייזכר בגלל המעשים הגדולים שלו. לנתניהו אין את המעשים ההיסטוריים הגדולים, ואם הוא יעמוד לדין ויישפט – הזיכרון הציבורי יהיה מהחלק הזה. בלי הפרשות הוא ייזכר כמנהיג גדול, אבל לא בסדר גודל ענק כמו מנהיגים בינלאומיים אחרים. לבן גוריון הייתה הילה מסוג מסוים שלנתניהו אין. הוא לא ייזכר בסדר הגודל של בן גוריון, הוא מסדר הגודל של מנחם בגין".
באיזה שלב אדם בסדר גודל כזה אומר לעצמו שהגיע הזמן לרדת מהבמה?
"אין דבר כזה, אנשים כמוהו לא בנויים כך. כדי להגיע לתפקיד ראש הממשלה צריך אופי ויצרים כל כך עזים שהם בלתי שגרתיים. הצורך הזה לשלוט ולהוביל נשאר לנצח. הנה, אהוד ברק בן 77 ועשיר מופלג, והוא רוצה לחזור. זה לא נגמר אצלם. לאנשים הללו אין את ההבנה שצריך ללכת הביתה. מבחינת מבנה אישיות, אלה אנשים שלא עוזבים".
פרופ' אשר כהן רואה זאת בצורה אחרת. "אחרי עשור הוא יכול להגיד: מי אתם רוצים שיישב ליד הטלפון האדום ברגע האמת? ומבינים אותו. אני חייב לציין שזה לא טוב מבחינה דמוקרטית, האווירה שאף אחד לא מסוגל להחליף אותו. אפשר לקחת את הדוגמה של לוי אשכול שבשנת 1965 ניצח את בן גוריון הגדול. פתאום התברר שיש תחליף. זה מסוכן לומר שאין תחליף. לא מפחיד אותי לראות מישהו אחר מהליכוד בראשות הממשלה".