צעד נוסף בדרך לפיצויים של פלסטינים שעונו בידי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית. בית משפט המחוזי בירושלים פסק כי הרשות אחראית לחטיפתם, כליאתם ועינויים של שמונה משתפי פעולה עם ישראל. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם בא כוחם, עורך הדין ברק קדם, ממשרד ארבוס-קדם-צור.
עו"ד קדם מזכיר כי כבר לפני כשנה וחצי קבע ביהמ"ש המחוזי בירושלים שהרש"פ חטפה עינתה בעינויים קשים מאוד וכלאה 52 משתפי פעולה והיא אחראית למעשים שבוצעו כלפיהם. לפני שבוע נקבעה קביעה דומה באשר לשמונה משת"פים נוספים.
"לגבי הקודמים נקבעו פיצויים של 14 מיליון שקלים, לפי שעה רק על כליאה ושלילת החירות. עדיין לא נקבע על הנכות הכאב והסבל שנגרמו להם והרכוש שנגנב להם. על כך ייפסקו פיצויים בהמשך ואנחנו מעריכים שיהיה מדובר במאות מיליוני שקלים", מספר ומזכיר קדם.
את הפסיקה קיבל שופט המחוזי השופט דרורי לאחר שהרש"פ ערערה על עצם סמכותו של בית משפט ישראלי לדון בענייניה. מעו"ד קדם ביקשנו להבין איך התיר השופט דרורי את הקשר הלוגי שבו בית משפט שיש ערעור על סמכותו מכריע בשאלה הנוגעת למי שמערער על סמכותו.
"לאחר שהשופט דרורי פסק לגבי ה-52 הם עתרו לבית המשפט העליון בטענה שבית המשפט לא מוסמך לדון בעניינים הללו, אבל אז הגיע עניינם של השמונה הנוספים אל שולחנו של השופט דרורי והייתה לו הזדמנות לענות לכל טענות הערעור שנטענו נגדו. הוא כותב שהם לא מבינים את מה שהוא כתב וטאת הסכמי אוסלו. הוא מנתח את הסכמי אוסלו ומוכיח שיש לישראל סמכות בלעדית לדון בעניין ביטחוני וכאן מדובר בעניין ביטחוני טהור".
ממשיך ומבהיר עו"ד קדם כי "על פי המשפט הבינלאומי כאשר יש שטח שנכבש על ידי מדינה כלשהי לכובש יש אחריות משפטית וסמכות שיפוטית בשטח. בהסכמי אוסלו הועברו חלק מהסמכויות הללו לרש"פ, כמו במקרה של גניבת רכב. כלומר שהמפקד הצבאי שהוא המוסמך על ידי המשפט הבינלאומי האציל את סמכותו לעסוק במשפט אזרחי לרשות הפלסטינית. מובן שישראל לא העבירה לרש"פ שום דבר שקשור לעניין ביטחוני, ולכן אם הרש"פ תופסת שישים פלסטינים ומענה אותם מי שמוסמך לשפוט הוא בית המשפט בישראל. אבסורד לחשוב שבית המשפט הפלסטיני הוא שישפוט בתביעה נגד הרשות".
באשר לגובה הפיצוי מסכים עו"ד קדם כי לאחר שנקבע גובה פיצוי של 14 מיליון שקלים על פרק שלילת החופש מ-52 המעונים הראשונים, הרי שקביעת גובה הפיצוי לשמונה הנוספים היא קביעה פשוטה שאינה אלא מתמטיקה פשוטה. עם זאת הוא מזכיר כי גם הרש"פ וגם המעונים ערערו על גובה הפיצוי. הרש"פ ערערה על עצם סמכות השפיטה והמעונים באמצעות משרדו עתרו נגד הגובה הנמוך של הפיצוי, "ולכן כשנבוא לדון בשמונה החדשים נטען לסכום פיצוי גבוה יותר והם יטענו אחרת".
קדם מציין כי במקביל לדיון המתקיים בעליון על הערעור שהגישה הרש"פ בית המשפט המחוזי ממשיך לדון בסוגיית גובה הפיצוי הכולל שיקבלו המעונים, ולשם כך מזומנים מומחי מתחומי רפואה ונזיקין האומדים את הפגיעה בהם כדי לקבוע את גובה הפיצוי.
בתקופה שחולפת עד להכרעת הדין בסוגיות הללו משולמים לאותם מעונים פיצויים זמניים שעליהם מספר עו"ד קדם: "לגבי 14 מיליון השקלים שכבר נפסקו בגיל כליאת שווא הרש"פ לא הסכימה לשלם. גם ההוצאה לפועל לא הסכימה לשלם והגשנו בקשת עיקול שתחייב את המדינה לשלם מהכספים של הרש"פ שהיא המדינה מחזיקה והתקבלה החלטה לפני שבוע שמחייבת את המדינה להעביר לידינו כ-14 מיליון שקלים מכספי הרשות".