הרב רפי פוירשטיין
הרב רפי פוירשטיין צילום: חזקי ברוך

כמעט שנה וחצי לאחר שהקמת מערך הכשרות של "צהר" הסעירה את המגזר הדתי לאומי, חזרנו לשטח על מנת לבחון האם הסערה הצדיקה את עצמה.

השאלה הראשונה והמתבקשת ביותר, היא כמובן שאלת המספרים. כמה חודשים לאחר הקמת המיזם אמרו ב'צהר', "אנו בטוחים כי נעמוד ביעד 300 המסעדות בשנה הראשונה ואף נעבור את היעד הזה".

השנה הראשונה חלפה, ואפילו עוד חמישה חודשים נוספים. ביקשנו לבדוק באתר של המיזם כמה עסקים נמצאים כיום תחת השגחת 'צהר', אך שם ניתנת רק האפשרות לחפש אחר בית עסק בכשרותם מבלי לראות רשימה מלאה של בתי העסק. עבודת הצלבה מתישה בין החיפושים השונים, מעלה מספר שנע בין 90 ל-100. בהתחשב בכך שכ-40 מהם היו שייכים לארגון ‘השגחה פרטית’ שהתמזג לתוך ‘צהר פיקוח מזון’, מדובר בכ-50 עסקים חדשים. בכל מקרה רחוק מיעד ה-300.

במסגרת המידע שמספק האתר, מופיעה גם רשימה של בתי עסק שבחרו לעזוב את ההשגחה של ‘צהר’. על פי הרשימה הזאת, שבעה עסקים בלבד ויתרו על כשרות ‘צהר’ אחרי תקופה של התקשרות. ברם, נתונים שהגיעו אלינו מספרים על עוד כמה מסעדות שעזבו את כשרות ‘צהר’ לטובת כשרות של הרבנות ולא מוזכרות באתר.

בשיחה עם העתון "בשבע" ציין יו"ר המיזם, הרב רפי פוירשטיין, כי המספרים גבוהים מאלו המופיעים באתר, אם כי לא באופן דרמטי. "הצלחנו להגיע לכ-200 עסקים שקיבלו את הכשרות שלנו, שכ-150 מהן עדיין אתנו.

לא ידענו עד כמה העולם הזה של מסעדות הוא נזיל, עסקים נסגרים בכל רגע. 50 נפלו בדרך בגלל שפשטו רגל או שאנחנו הסרנו להן את הכשרות. וזו גם נקודה, שעמדנו בה, שהסרנו כשרות ממקומות שלא עמדו בסטנדרטים למרות הפיתוי הכלכלי. זה מבחן של יראת שמים שעמדנו בו. מעט מאוד מסעדות שלנו עברו לרבנות".

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו