ראש הממשלה בנימין נתניהו מנהל בימים אלו מלחמת חורמה נגד הצבת איילת שקד בראשות מפלגת ימין מאוחדת.
הוא עושה זאת מעל השולחן ומתחתיו, בשיחות רשמיות ופחות רשמיות עם ראשי איחוד מפלגות הימין, באמצעות האצת הסכמים עם 'עוצמה יהודית' או לחצים לא קונבנציונאליים על רעייתו של הרב פרץ.
לכאורה מדובר בהתנהלות חסרת היגיון. אנשים מביטים במסכת ההתנכלות הבלתי פוסקת של נתניהו כלפי ראשי הימין החדש ומשתאים: הבן-אדם גורר את אזרחי ישראל למערכת בחירות שניה רק משום שאיבד את היכולת להרכיב ממשלה – מה יותר מתבקש מללכד את כל הכוחות מימין לליכוד וכדי למקסם את כוחו של הימין סביבו במטרה לגבש 61 ממליצים ביום פקודה.
אבל נתניהו בוחר לעשות את ההיפך הגמור. הוא משליך בביזיון את שקד ובנט מהממשלה ומפעיל לחצים כדי להשאירם מחוץ למשחק הפוליטי – ולמרות שכל הסקרים מאותתים על הפופולאריות של שקד בקרב המחנה הדתי-ליברלי מימין לליכוד.
הסיבה נהירה וברורה: נתניהו איבד עניין בהקמת ממשלת ימין. אלו הקשיים האלקטוראליים, התבוסתנות מבית והירידה בסקרים למפלגת השלטון. כל אלו הביאו אותו למסקנה הבלתי נמנעת מבחינתו שממשלת אחדות היא האלטרנטיבה המועדפת.
ביום הזה השאלה היחידה תהיה מי הוא זה שירכיב את ממשלת האחדות: בנימין נתניהו או בנימין גנץ. המפלגה הגדולה ביותר היא שתקבל את ההובלה. הסקרים כרגע מתנדנדים בין שניהם. כך שלנתניהו בן ימינו אין עניין בהגדלת הימין כי אם בשמירת עליונותו של הליכוד. אבל איילת שקד מקלקלת לנתניהו את החגיגה.
איתות ברור לכינונה העתידי של ממשלת האחדות נרשם השבוע ב'ישראל היום' שדיווח כי בני גנץ שינה את אסטרטגיית המתקפות שלו כלפי נתניהו. על פי הדיווח, אסטרטגיית הקמפיין התעדכנה בהתאם לקו שמתווה יועצו האמריקני החדש, ג'ואל בננסון הדוגל בממלכתיות. ייעודו של הרעיון, הנסתר לעת עתה מכל הסיבות המובנות, הוא הכנת הפלטפורמה לשילוב זרועות עם נתניהו לאחר הבחירות.
ביום שבו נתניהו יקים את ממשלת האחדות עם בני גנץ הוא ישליך את הציונות הדתית החוצה ויטיל אותה על ספסלי האופוזיציה הצחיחים כאבן שאין לה הופכין. כרגע הוא מאיר פנים לרפי פרץ ביום שאחרי הוא ירקד לפני עמיר פרץ.
את נתניהו בן ימינו לא מטריד אם תהיה מפלגת ימין אחת או שתיים, אם אחת מהן תיפול אל מתחת אחוז החסימה או שתיהן חלילה יוותרו מחוץ למעגל ההשפעה. ב'כחול-לבן' טוענים שאת נתניהו מעניין רק נתניהו. עם כל הקושי שדבר, הם לא בהכרח טועים.
הציונות הדתית צריכה בימי הכרעה אלו לאסוף עצמה ולקבל החלטות גורליות שידאגו לאינטרס הצרוף שלה. לכוח שלה. לעתידה שלה. לא של נתניהו. האינטרס הברור כרגע הוא למקסם את כוחה הפוליטי ולהגדיל שורותיה. זהו האינטרס היחיד ואין בלתו. והיחידה שיודעת לספק את זה היא איילת שקד בראשות מפלגת הציונות הדתית המאוחדת. הגיע הזמן לקבל החלטות. ויפה שעה אחת קודם.