מאיר שרפר
מאיר שרפר עצמי

עבור משפחות רבות החופש הגדול הוא נקודת זמן שיוצרת קשיים רבים.

הזמן הפנוי יוצר וואקום שצריך למלא, ובשילוב הזמן הרב שמבלה המשפחה יחד באותו חלל - נוצרים חיכוכים בין בני הבית: בין בני הזוג, בין ההורים לבין הילדים ובין הילדים לבין עצמם.

כאן, בנקודה הזאת, רגע לפני פיצוץ, עולה הצורך לדעת כיצד ניתן ליצור תקשורת מקרבת ולשמור על אווירה נעימה והרמונית במשפחה.

לקבלת המדריך ללא עלות- לחצו כאן!

"אנחנו רואים כי דווקא בדור שהמדיה והתקשורת הטכנולוגית כל כך מפותחות - הקשר הפשוט והדיבור לוקים בחסר", אמר מאיר שרפר, מלווה זוגות ויחידים להתפתחות אישית, מייסד 'מאיר דרכך' לתקשורת מקרבת.

הוא הוסיף, "עשרות זוגות שפגשתי בקליניקה בשבועות האחרונים מתוסכלים מכך מאוד וזו לא אשמתם, אף פעם לא לימדו אותם איך לתקשר בצורה בריאה ומקרבת, כזו שלוקחת בחשבון את הצרכים של שני הצדדים מבלי לוותר על מה שחשוב עבור כל אחד תוך מתן כבוד הדדי וקרבה".

"אנחנו נמצאים בפתחו של עידן חדש, בו מצד אחד הדור הקודם חינך וגידל דרך משמעת וצייתנות שנצרבה בחווית הנפש שלנו עם המון ביקורת ושיפוטיות, לבין הדור הנוכחי בו כולם מסכימים שצריך לגדל ולחנך מתוך הרבה יותר אהבה והכלה, מה שיוצר קונפליקטים רבים. זוגות לא יודעים איך לתקשר נכון כשיש ביניהם חילוקי דעת, פערים או רצונות מתנגשים, והילדים חווים את הקונפליקט הזה, סופגים אותו, והוא משפיע עליהם ויוצר אצלם בלבול ודפוסי תקשורת שגויים", הסביר.

"בשנים האחרונות", אמר. "אני עוקב אחרי שורה של אנשי חינוך ומומחים שמתעסקים עם ההתמודדויות והאתגרים הרבים שעידן המדיה הוביל לפתחנו, וכמעט בכל התחומים מצביעים המומחים על דרכי מניעה מרגע שמתחיל תהליך ההידרדרות ולא כשמגיעים למצבי קיצון. אפשר לראות את זה לדוגמה בתחום החברתי, המון מקרים של בידוד חברתי ושיימינג ניתנים לטיפול מהיר כשתופסים אותם בהתחלה, בתחום ההתמכרויות, ההידרדרות לא מגיעה בבת אחת, אפילו בפן הדתי, ילד לא מחליט לזרוק הכול בבת אחת".

לדבריו, "חוץ ממצבי קיצון אמיתיים - הילד, או הנער לא פועלים פתאום בצורה קיצונית, אלא עוברים תהליך ארוך וממושך בתוך עצמם עד שזה מתפרץ החוצה. וכאן מגיע תפקידם של ההורים, כאשר לילדים יהיה מספיק ביטחון שההורים קשובים להם באמת, בלי שיפוטיות ובלי ביקורת, גם אם הילד יחווה או יעבור משהו - הוא לא ישמור את זה בבטן עד שזה יתעצם ויצא מפרופורציה, אלא הוא ישתף את ההורים במה שעובר עליו, והם יוכלו לעזור לו למנוע נזק גדול לגוף ולנפש".

אז איך עושים את זה בפועל?

"ניתן דוגמה פשוטה, כאשר ישנה מציאות לא רצויה: בן זוג ששוב מאחר לבוא הביתה בזמן, ילד שמתעקש שהוא לא רוצה לסדר את החדר או להכנס למקלחת - וזה מתסכל ומעצבן ובאופן אוטומטי יוצאים לנו משפטים כמו: 'אי אפשר לסמוך עליך' או 'אם לא תיכנס למקלחת לא תסע איתנו מחר לבריכה'. כמובן שמשפטים כאלו גורמים לבן/ בת הזוג או לילד להתגונן או להתקיף חזרה וזה מעגל קסמים שכולם יוצאים בו נפסדים. זה נכון בכל פעם שהצד השני שומע שמאבחנים, שופטים ומבקרים אותו או דורשים ממנו משהו בלי בעצם לתת מקום למה שהוא חווה ובעצם כאשר נתייחס למציאות כפי שהיא באמת ונשתף את הזולת במה שאנחנו מרגישים בעקבות המציאות הזו, יהיה שם מרחב לשיח מכבד ומפגש אמיתי ובדיוק לשם כך חיברתי את המדריך שאתם יכולים להוריד אותו כאן ללא עלות.

"כשנדע איך לעצור את האוטומט ולהגיב בצורה מודעת - יתרחש שם נס".

ישנן המון שיטות וגישות של ייעוץ, גוף-נפש ומודעות, מה מיוחד בתקשורת מקרבת?

"מגיל קטן אני זוכר את עצמי נמשך לתחום המודעות העצמית. בשנים האחרונות נחשפתי והתעסקתי בגישות רבות: מיינדפולנס (מודעות קשובה), 'המסע' של ברנדון בייס, 'העבודה' של ביירון קייטי, ויפאסנה יהודית ועוד, ומדהים לראות את השפע הקיים היום בתחום. בתקשורת מקרבת שייסד ופיתח דר' מרשאל רוזנברג תלמידו של קארל רוג'רס, אבי הפסיכולוגיה החיובית יש משהו מאוד מיוחד שמצד אחד אפשר להגיע דרכה לרבדים מאוד עמוקים אך מצד שני היא מאוד פרקטית וניתן ללמוד וליישם אותה בקלות רבה ולראות תוצאות מיידיות בכל מערכת יחסים בחיינו. זו קרקע פוריה לבניית תשתית בריאה במערכת היחסים שבין אדם לעצמו, בזוגיות, בהורות ועוד. הכלים הנלמדים בתקשורת מקרבת הם פרקטיים ויעילים לסיטואציות של חילוקי דעות, חוסר הבנה ופערים ויוצרים שיח בריא בבית, בזוגיות ובמשפחה", אמר.

לחצו כאן להורדת המדריך המלא שילמד אתכם צעד אחר צעד תקשורת מקרבת במשפחה ובזוגיות

הכותב הוא מומחה לתקשורת מקרבת (n.v.c) ומייסד 'מאיר דרכך', המלווה זוגות ויחידים להתפתחות אישית.