בתחילת התפתחותו של התלמיד, מטרת לימוד העיון לבנות בו כח של סברא, של עיון בסוגיה וממילא פחות של ידיעת הסוגיות.
התלמיד מתרגל לעיין ולדקדק בדברי הראשונים ולהגדיר הגדרות בסיסיות בפשט הגמרא ובשיטות הראשונים. מאידך גיסא, לא נכון שיוָצר מצב בו בחור מגיע לשיעור ג' או ד' ואינו עסוק בקנין התורה אותה הוא לומד.
כבר בתחילת העיון בפשט הגמרא, עלינו לשאול את כל השאלות שעולות מתוך הפשט. בלימוד נכון נראה פעמים רבות שהראשונים או האחרונים שואלים את השאלות הללו. גם אי הבנת פשט הגמרא, פעמים שהיא מבטאת הבנה אחרת, התבוננות אחרת מהפשט הראשוני בגמרא על הסוגיה ואפשר למצוא הבנה זו בדברי הראשונים או האחרונים.
על הלומד לא רק לצטט את דברי התנאים והאמוראים או את 'השקלא והטריא' בגמרא אלא גם לבחון האם הוא מבין את הדבר, האם הוא היה אומר אותו דבר או לא, ואם לא - אז מה התחדש? מה הגמרא מלמדת אותנו בדין זה שלא היינו אומרים אותו לולא הגמרא? הלומד צריך לבדוק מה גרם לו לחשוב אחרת מהגמרא.
בשבוע הבא יתקיימו ימי היכרות ולימוד בישיבה הגבוהה בשומריה – למידע נוסף לחצו כאן
עיקר קנין התורה הוא בעצם העובדה שאדם לומד תורה והבנתו משתנה ולא רק ידיעותיו. ככל שהלומד מבין יותר את הסברה ולא רק מצטט ידיעה, התורה נעשית חלק ממנו וממילא יזכור זאת לזמן רב, כי זה חלק ממנו.
וכן במחלוקת תנאים או אמוראים, ראוי שהלומד יברר לעצמו לאיזה צד במחלוקת דעתו נוטה, את מי הוא מבין טוב יותר, בתוך הלימוד ולא כצופה מן הצד שזה אומר כך וזה אומר כך. אם הוא נוקט עמדה, אז כנראה יש לו סיבה למה הוא חושב כדעה זו וצריך להגדיר לעצמו למה הוא סובר כך ולא אחרת.
מאידך, אם הוא לא נוקט עמדה, אז בעצם אין לו מה לומר בענין זה והידיעות אינן הופכות להיות חלק ממנו, אלא נשארות חיצוניות אליו. מה שאין כן, אם הוא נוקט עמדה ואח"כ גם מנסה להבין את הצד השני אז הלימוד נעשה חלק ממנו ולא רק ציטוט של ידיעות. בלימוד בצורה זו נחקקת התורה בנפשו של הלומד.
חיזוק הרצון לחזרות
בספרים כתוב שעל ידי פגישה חוזרת ונשנית עם תכנים, הם נקלטים בזיכרון ואילו פגישה חד-פעמית עם תוכן מסויים נעלמת, גם אם בשעתו היה נדמה כי תוכן זה חשוב ולעולם לא נשכח אותו. על כן יש להדגיש את חשיבות החזרות. על ידי זה ניתן גם להתמודד עם הצימאון הגדול להתקדם ולא להתעכב על חזרות. על ידי עמל תורה של לימוד מעמיק וחזרות סדורות קונים קנין תורה אמיתי והוא זה שמתעצם בנפש ומשפיע על כל מהות החיים.
כמובן, צריך לשים לב לכך שתכנית החזרות בעצמה לא תגרום ללחץ אצל הלומד. כמו כן, העצמת חיוניות החזרות דורשת תשומת לב, שלא להצמיח תלמיד שמסתפק בלימוד שטחי, ואינו מעמיק בסברות הסוגיה ונותן את דעתו בעיקר על החזרה על הגמרא, בלי שידקדק דיו בסברות ובהגדרות העולות מתוך הפשט ושיטות הראשונים.
בשבוע הבא יתקיימו ימי היכרות ולימוד בישיבה הגבוהה בשומריה – למידע נוסף לחצו כאן
סדר הלימוד
לפני שניגשים ללמוד תוס' צריך ללמוד היטב את השקלא וטריא של הגמרא ממשנה למשנה או קטע שלם של גמרא. זאת משום שתוס' מקשה את הקושיה שלו מתוך הנחה שללומד ברור כל מהלך הגמרא בצורה מדוייקת, מה הקושיה ומה התירוץ, מה הראיה ומה דחיית הראיה. אם זה לא יהיה ברור ללומד, הוא לא יידע לשייך את דברי תוס' לנושא שלהם.
לב הלימוד הוא לימוד הגמרא בעיון ובהעמקה בסברות הסוגיה. בתחילת הלימוד לא מבינים הכל אבל צריך לשאול את השאלות. כשלא מבינים נקודה מסוימת, אין צורך לפתוח ספרים ולחפש תשובות, כי בדרך כלל אחרי מספר חזרות מתבררות התשובות וחבל על זמן החיפוש. אם לא נדע בדיוק מה לא הבנו, גם לא נשים לב לפתרון הבעיה, לכן חשוב לנסח את השאלות. יש להבחין בין שאלות מרכזיות בלימוד לבין שאלות צדדיות איתן ניתן להמתין ולא צריך להתעכב בחיפוש תשובה.
אחרי ההבנה של מהלך הסוגיה, ניגשים לדברי הראשונים. בדבריהם אנו נדרשים לשים לב לדיוקים, האם הרשב"א כשהוא כותב כמעט את אותם מילים של התוס' הוא אכן מתכוון לומר את אותו דבר או שיש הבדל ביניהם. פעמים שמהבדלים קטנים בראשונים נולדים "יש אומרים ויש אומרים" בשולחן ערוך. על כן צריך לשים לב ולברר היטב את דברי הראשונים.
עצה טובה בלימוד ראשונים היא לסכם כל ראשון מיד לאחר שסיימנו ללמוד את דבריו. הרווח בסיכום זה הוא שלא יטושטשו דבריו עם דברי הראשון שנלמד אחר כך.
חזרה בסוף כל סדר
בסוף הסדר נחזור בקצרה על מה שלמדנו באותו סדר. עדיף בעל פה, אך אם זה קשה, אפשר לחזור גם מהכתוב. צריך לדעת שאי אפשר לחזור על דבר מעורפל ולא בהיר, ולכן תוך כדי הלימוד בסדר - הלימוד יהיה מסודר.
ראינו לעיל את דברי הרב זצ"ל: "החזרה התדירית מביאה לידי שינון וחיוור וידיעה מובהקת".
הרב מדגיש בדבריו שהלימוד צריך להיות בהיר ומסודר. יש כאן שני דברים, חזרות מרובות מוסיפות בהירות בלימוד, אך מצד שני רק אם הלימוד בהיר ומסודר ניתן לחזור עליו פעמים רבות. כלומר, תוך כדי הלימוד אנחנו יודעים שנצטרך לחזור על הדברים בסוף הסדר וזה מרגיל ללימוד מסודר. אם הבנו את שאלת התוס', צריך לומר אותה בלשוננו בקצרה מספר פעמים, ואז בסוף הסדר בקלות נוכל לחזור על השאלה בצורה בהירה.
סיכום הסוגיה בכתב
לאחר מספר ימי לימוד בסוגיה, למרות שעדיין היא לא נגמרה, נכתוב את מה שלמדנו עד כה. הכתיבה, מלבד שרושמת היא במחברת את הדברים לתועלת החזרות בהמשך, גם רושמת היא אותם במוח באופן מסודר.
לא ניתן לחזור על שיעור שסוכם בעשרה עמודים. לכן צריך לתמצת את מה שלמדנו לעמוד מחברת. הסיכום לא יהיה בפסקאות ארוכות, אלא במשפטים קצרים, מרווח ומסודר, עם דגשים וכותרות שיסייעו לזיכרון. כל סוגיה לא תתפוס יותר מעמוד מחברת או עמוד וחצי - מהלך הגמרא עם הסברות המרכזיות של הראשונים, כאשר יש רווחים ודגשים ואז המוח יכול לזכור את המהלך ולמחרת ניתן יהיה לחזור על הסיכום בקלות עם החברותא.
הלומד צריך לסכם לפי הסגנון שלו, ולאו דווקא כפי שהרב סידר וסגנן את הדברים בשיעור. זאת משום שאם לא הוא מסדר את הדברים, יהיה לו קשה לחזור עליהם. אדם יכול לחזור ולזכור רק דברים שהוא סיכם מתורתו שלו והם בהירים לו.
נתרגל לכך שבתחילת כל יום נחזור בקצרה על מה שלמדנו ביום שלפני. כמובן, דבר זה אפשרי רק אם סיכמנו ביום שלפני את מה שנלמד באותו יום.
אחרי שסיכמת את הלימוד, שזה אומר להתעלם מחלק מהפרטים המסתעפים מלב הסוגיה ולהשאיר חלק מהדברים מחוץ לסיכום, אז הסוגיה דומה לעץ בשלכת, שאין עליו עלים אלא רק גזע וכמה ענפים. הסוגיה מסודרת באופן של שלד מרכזי ללא הפרטים הקטנים, שהם מכבידים על הזיכרון. אפשר לחזור מספר פעמים על השלד, ועם הזמן להוסיף מעט פרטים שבהתחלה הורדנו אותם. לאחר שיש לך שלד אתה יכול לחזור עליו בזמן קצר מאד, וכשאתה חוזר פעמים רבות על שלד הסוגיה, היא תחדור אליך לתת מודע.
הדבר מותנה בכך שממשיכים לחזור על הסוגיה הזו בתדירות קבועה גם בהמשך הזמן. יכול להיות שיש לך חמש סוגיות ממסכת כתובות מסוכמות היטב, ועליהן אתה תחזור גם כשתעבור ללמוד קידושין. זה דבר אדיר. אין מאושר ממך, משום שהסוגיות הללו תשארנה חקוקות בלבך כל ימי חייך! בהצלחה !
למידע נוסף על ימי היכרות ולימוד לישיבה הגבוהה בשומריה – לחצו כאן