הגבלת חשבונות סרבני גט. למה לא בעצם?

בבנק ישראל חוששים מהגבלת חשבונות בנק של סרבני גט. מומחה לדיני משפחה: מדוע חשש שלא מנע הגבלת מאות אלפי בעלי חוב צץ דווקא עכשיו?

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ב בתמוז תשע"ט

בנק ישראל
בנק ישראל
צילום: נתי שוחט, פלאש 90

בתי הדין הרבניים פנו לבנק ישראל בבקשה לגבש יחד נוהל מסודר שיאפשר את מימוש סנקציית הקפאת חשבון בנק כלפי סרבני גט, ואולם בבנק ישראל, כך מדווח העיתון 'ידיעות אחרונות' חוששים מבעיות משפטיות הכרוכות ביישום הסנקציה, על אף שהסמכות להטלתה קבועה בחוק.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם עורך הדין אביטל חורף, מתמחה בדיני משפחה על הבקשה ועל החששות שמעלה בנק ישראל. על פי הפרסום בבנק ישראל חוששים ממצב בו ייפגעו חשבונות השייכים לשני בני הזוג וכן לחובות והלוואות שרשומים על החשבון ושאלת פרעונם. לטעמו של עו"ד חורף לחששות אלה אין כל בסיס.

את דבריו פותח עו"ד חורף בהבהרה ולפיה בעוד הביטוי שנעשה בו שימוש הוא 'הקפאת חשבון', אך המשמעות היא 'הגבלת חשבון' שבה מורה בנק ישראל לכלל הבנקים שלא לתת שירות לאדם מסוים ובהתאם הוא לא יוכל להשתמש בהמחאות או בכרטיסי אשראי.

חורף מביע פליאה על בנק ישראל ומזכיר כי היקף העגונים והעגונות בישראל עומד על 900, בעוד מספר התיקים הפתוחים בהוצאה לפועל עוד על 800,000. למעשה, הוא מסביר "כל מי שחייב מאה אלף שקל לבנק בתוך חצי שנה עושים עליו את אותן הגבלות בלי שום בעיה". מאחר וכך מתקשה עו"ד חורף להבין מה פשר ההתנגדות בבנק ישראל לצעד אותו מבקשים לבצע בבתי הדין הרבניים. לטעמו גם העובדה שהדבר פורסם ב'ידיעות אחרונות' מעלה תמיהות וחששות שמא "לא הכול טהור", כלשונו.

"נכון להרגע סיפור הגבלת החשבונות הוא מאוד ידוע והוא נעשה בצורה שגרתית לכל בעל חוב, ולכן אני לא מצליח להבין מה הבעיה לעשות את זה למסורבי ומסורבות גט" הוא אומר ומבטל את הטענות על מצב בו חשבון הבנק הוא משותף. לדבריו שיקולים שכאלה נוגעים גם למי שחייב כספים והבנק מטיל עליו עיקולים והגבלות, "בנסיבות החיים כשקורה דבר כזה בני הזוג מפרידים חשבונות".

לדבריו אכן "לאור חוק המזומן אדם ללא חשבון בנק וכרטיס אשראי נמצא בבעיה גדולה מאוד, אבל לקחת את זה לנושא מסורבי הגט זה נראה לי כמו ניסיון לעשות מהומה על לא מאומה. אם מחליטים שהנושא של סרבנות גט הוא בנפשנו, אני לא רואה בהגבלה הזו משהו מיוחד יותר מאיסור יציאה מהארץ, מאסר או הטלת סנקציות שאוסרות לקבל אותו למניין וכו'".

עו"ד חורף שב ומעלה תהיות באשר למניע פרסום הידיעה בעיתון לנוכח המציאות הקיימת בפועל. כשהוא נשאל אם יתכן ומישהו מבקש כאן להכפיש את בתי הדין הרבניים גם בהזדמנות זו, על אף שהרעיון המועלה על ידי בתי הדין הוא רעיון המועיל לחברה, נשמר חורף מלומר את הדברים במפורש, אך ניתן להבין מדבריו שגם הוא חושש שמאחורי העלאת הטענות נגד ההצעה יש בסך הכול עוד ניסיון שכזה. "הפניה של בית הדין לבנק ישראל להכין נוהל מסודר היא לגיטימית ורגילה לגמרי. היא מוכיחה עד כמה בתי הדין הרבניים מצליחים להתאים את עצמם למציאות של העולם בשנת 2019. זה ניסיון מבורך של הנהלת בתי הדין הרבניים לעשות התאמה".